שתף קטע נבחר

איחר בתשלום אחד על הבית. כמה זה עלה לו?

עסקה של 550 אלף ד' לרכישת בית במושב מגשימים הגיעה לביהמ"ש. התובע דרש את הפיצוי המוסכם של 50 אלף ד', אבל השופט חשב אחרת

מכירת בית במושב מגשימים הידרדרה לסכסוך משפטי בעקבות מחלוקת בין הצדדים על אופן התשלומים שעברו מיד ליד. המוכר תבע את הרוכש ודרש את הפיצוי המוסכם של 50 אלף דולר בטענה שלא עמד בהסכם התשלומים, אבל בית משפט השלום בראשל"צ חשב אחרת.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ב-2007 חתמו הצדדים על הסכם למכירת בית במושב שבאזור נתב"ג תמורת 550 אלף דולר שישולמו בארבעה תשלומים. לטענת המוכר, הרוכש הפר את ההסכם שכן איחר בשלושה מתוך ארבעת התשלומים וגם בתשלום מס הרכישה. בתביעה שהגיש הוא דרש שהקונה ישלם לו את סכום הפיצוי המוסכם שנקבע ביניהם בחוזה בגין הפרתו – 50 אלף דולר או 192,950 שקל.

 

הנתבע טען מנגד שלא הפר את ההסכם שכן לא איחר בתשלומים. מועדי התשלום השני והשלישי, לדבריו, היו תלויים באישורים של גורמים שלישיים כגון ועד המושב והבנק, והוא העביר את הכסף מיד עם קבלת אישורים אלה. הוא הוסיף שהתשלום האחרון הועבר מיד עם קבלת הבית, כפי שהוסכם בחוזה, וששילם את מס הרכישה שלגביו בכלל לא נקבע מועד מדויק בחוזה.

 

לחילופין טען הנתבע שאם ייקבע שהפר את החוזה, יש להפחית את גובה הפיצוי המוסכם בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), מכיוון שהסכום אינו עומד ביחס סביר לנזק.

 

השופט ארז יקואל קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי הנתבע לא איחר בתשלום השני ובתשלום האחרון, שכן אלו היו מותנים באירועים מסוימים שלא בשליטתו (קבלת הנתבע למושב על ידי ועד המושב ומסירת הנכס בפועל). עוד נקבע כי הוא לא איחר בתשלום מס הרכישה.

 

התשלום השלישי, ציין השופט, מורכב משני חלקים: סכום המשכנתה הקיימת על הנכס (1,155,166 שקל שבגינה היה על הנתבע לקחת משכנתה שנייה), וסכום המשלים את סך התשלומים עד אותו מועד ל-450 אלף דולר. השופט התחשב בגרסת הנתבע שלפיה חל עיכוב בקבלת המשכנתה השנייה, שנבע מצורך להגיש מסמכים שהיו באחריות התובע.

 

לפיכך נקבע שהעיכוב היה מוצדק. "הראיות כפי שהוצגו מלמדות על קשיים טכניים וצפויים במסגרת נטילת הלוואה משמעותית, להבדיל ממחדל יזום של הנתבע שהוביל להפרת ההסכם", כתב השופט יקואל בפסק הדין.

 

עם זאת, נקבע כי חלקו השני של התשלום השלישי (המשלים ל-450 אלף דולר), לא היה תלוי בדבר ולכן האיחור היווה הפרת חוזה.

 

ביחס לבקשת הנתבע להפחית את גובה הפיצוי הבהיר השופט יקואל כי התערבות בפיצוי מוסכם נעשית במקרים חריגים ונדירים וההפחתה לרוב תהיה מצומצמת. עם זאת, במקרה זה יש להתערב שכן לא ניתן היה לצפות מראש את הקשיים ברישום המשכנתה. כמו כן, פיצוי של 50 אלף דולר בגין שיהוי קטן של חודש וחצי נראה לו לא סביר.

 

בסיכומו של דבר הפחית בית המשפט את גובה הפיצוי המוסכם ל-25 אלף שקל. הנתבע חויב גם בתשלום 7,000 שקל הוצאות משפט ו-4,500 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק
  • עו"ד רפי אזולאי עוסק במקרקעין
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים