שתף קטע נבחר

 

מותר לי לקבל מאבא 100 אלף ש"ח, בלי שאחיי ידעו?

שאלה:

אבי (בן 87) רוצה לתת לי מתנה של 110 אלף שקלים על חשבון הירושה, כדי לכסות את המשכנתא שיש לי על הדירה, אך הוא לא רוצה ליידע את האחים שלי. הוא רוצה שזה יהיה ביני לבינו. מה לעשות? (א"ל).

 

תשובה:

מבחינה עקרונית, חז"ל שללו העדפה של בן אחד על פני הילדים האחרים. עיקרון זה מופיע בהלכות נחלות וירושות הנידונות בפרוטרוט במסכת בבא בתרא. וכך נאמר בתלמוד: שמואל אמר לר' יהודה תלמידו, שלא יהיה שותף להעברת נחלה מבן אחד לאחר; אפילו ממי שאינו נוהג כשורה (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קלג).

 

 

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

 

כך גם פוסק הרמב"ם: "כל הנותן נכסיו לאחרים והניח את היורשין, אף על פי שאין היורשין נוהגים בו כשורה - אין רוח חכמים נוחה הימנו, וזכו האחרים בכל מה שנתן להם. ומידת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בה את הירושה מן היורש, אפלו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו שהוא חכם ונוהג כשורה" (הלכות נחלות פרק ו הלכה י"א).

 

כלומר, ההלכה מטילה על המוריש את החובה ליצירת מערכות יחסים תקינות שאינן רעועות בין יורשיו, וכן מבקשת ההלכה מהמוריש לשאת בעלות של מניעת סכסוכים ומריבות אף לאחר מותו.

 

שלילת העדפה מופיעה גם ללא קשר להלכות נחלות וירושות. בתלמוד נאמר: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת (= שוויה של כתונת הפסים) שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י).

 

כלומר, אפילו העדפה כה מצומצמת של סוג הבגד ליוסף מול אחיו היא שלילית, עד כדי כך שהתלמוד מייחס לה את גזירת הירידה למצרים. בעלי התוספות במקום מעירים ומקשים, שגזירה זו (של הירידה למצרים) נגזרה כבר בימי אברהם אבינו בברית בין הבתרים, כלומר, לפני פעולת האפליה לכאורה, אך טוענים כי אלמלא ההדרה לא היה העינוי רב כל כך (שם, ד"ה "נתגלגל הדבר וירדו").

 

שלא להביא לידי קנאה

ה"טור" מביא את ההלכה שלפיה אין להדיר יורשים, אף אם הם לא נוהגים כשורה, ואז מסיים: "ורבותינו ז"ל אמרו שלא ישנה אדם לבן בין הבנים אפילו בדבר מועט שלא יבוא לידי קנאה" (טור חושן ומשפט, סי' רפ"ב).

 

"הבית יוסף" חש בקושי של "ריחוק" הנימוק מן ההלכה העוסקת בהלכות נחלות וירושות, ומציין כי ה"טור" סמך אמירה זו של מסכת שבת להלכות ירושות, לומר שאין ראוי לעשות כן כדי שלא להביא לידי קנאה.

 

ועם כל זאת, מנגנון הירושה הקבוע מדין תורה ניתן לעקיפה בחיי המוריש, כגון על ידי מתן מתנה או צדקה למי שאינם יורשים, ועם זאת - שיור משמעותי ליורשים הטבעיים (עיין בשו"ת "יביע אומר", חלק ח', חושן ומשפט, סימן י', וכן שו"ת "אגרות משה", חושן ומשפט, חלק ב', סימן מ"ט).

 

ביחס למתנה בחיים לא נאמר "אין רוח חכמים נוחה הימנו".

 

לסיכום:

א. אין להעביר נחלה מבן לבן אחר.

 

ב. מי שכתב נכסיו לאחרים או אף לבן אחר אין רוח חכמים נוחה הימנו.

 

ג. מי שאין לו בנים והעביר הנחלה לא ליורשים הבאים גם כן איסור הוא.

 

ד. עשיר גדול שיניח עושר לבניו יכול לתת מכספו לצדקה.

 

ה. האיסור של העברת נחלה הוא בצוואת ירושה של נוטה למות, אבל אם בחייו נתן מתנה לבנותיו, או לילדיו

שלא כסדר הנחלה – הדבר מותר, וכדי למנוע קנאה בין האחים ראוי שלא לספר לשאר האחים.

 

מכאן לשאלתך. כפי שהוסבר, הדבר מותר להלכה, כיוון שהסכום ניתן בחיים ולא בצוואה, ואביך צודק בהצעתו שלא לספר לאחים האחרים כדי למנוע קנאה (משיב: הרב אבי רזניקוב).

 

  • לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים