"אני 50 אחוז מהאוהדים של בית"ר ת"א"
שוקי בנאדו הוא אחד המאמנים הוותיקים במחלקת הנוער של הפועל ב"ש, אבל גם אוהד שרוף של בית"ר ת"א. בראיון מלא נוסטלגיה לקראת משחק הגביע בין שתי הקבוצות (ג', 19:00) הוא מספר איך שילם מחיר יקר על האהבה שלו ("פיטרו אותי פעמיים"), מסביר למה הוא בכלל לא רוצה שבית"ר תנצח ("זה יפריע לנו בליגה") ומפנטז דווקא על גמר בין בניון לברדה ("שניהם שיחקו אצלי")
הפועל ב"ש: גדיר יערוך הופעת בכורה
"מגיל 15 אני במשחקים של בית"ר תל-אביב ולמרות שבגיל 23 עברתי לגור בבאר-שבע לצורך לימודי חינוך גופני, עד שנות התשעים עוד המשכתי ללכת לכל משחק", משחזר בנאדו. "הייתי דואג לזה שהמשחקים שאני מאמן יתקיימו בשמונה בבוקר ואחר כך הייתי הולך לראות את הקבוצה שלי".
איך בכלל הופכים לאוהדי בית"ר תל-אביב? הכל מתחיל בהורים כמובן. "פעם בית"ר הייתה קבוצה של מפלגת חירות, הפועל היייתה של מפא"י ומכבי הייתה הקבוצה הליברלית", הוא נזכר. "אבי המנוח, עו"ד אמיל בנאדו, היה חבר הנהלה של בית"ר תל-אביב בשנות ה-30 וה-40 כשלקחנו שני גביעים. בגללו הפכתי לאוהד הקבוצה".
בנאדו מוסיף: "כולם יודעים שאני אוהד בית"ר תל-אביב. מעולם לא הסתרתי את זה וזה עלה לי ביוקר. פעמיים פוטרתי בגלל זה מהפועל באר-שבע, כשההסתדרות שלטה בקבוצה. הם פיטרו אותי בגלל שאני בית"רי. כשאימנתי את נערים א' היינו במקום הראשון בטבלה. יום אחד אמרו לי: 'זהו, אתה לא מאמן יותר'. שאלתי למה וענו לי שבהסתדרות החליטו שאני לא יכול לאמן פה. בפעם השנייה הם טענו שלפני כל משחק אני מרכז את השחקנים במעגל ואומר להם לצעוק 'תל חי'. כולם יודעים שאני מסיים כל שיחה ב'תל חי', כמו שהיה נהוג בתנועת הנוער של בית"ר. אבל מעולם לא ביקשתי מהשחקנים שלי לעשות את זה. כעבור כמה שנים הם הרימו אליי טלפון ביום כיפור והתנצלו על הפיטורים".
תאר את התחושה כששמעת שההגרלה זימנה לך מפגש נגד המועדון בו אתה מאמן כל כך הרבה שנים.
"הייתה לי הרגשה שנוגרל לשחק נגד ב"ש. מבחינתי אין לזה שום משמעות, כי הגביע לא מעניין אותנו. מה שמעניין את בית"ר ת"א זה להישאר בליגה הלאומית. ברור שהמשחק יעניין אותי מאוד באופן אישי, אבל אני נמצא בין הפטיש לסדן. אני הרבה מאוד שנים מאמן בב"ש. אימנתי שחקני נבחרת שיצאו מכאן כמו אפרים דוידי, יוסי בניון ואליניב ברדה. לפני כמה שנים נבחרתי להיכל התהילה של המועדון יחד עם שמות כמו אמציה לבקוביץ' ולופא קדוש ז"ל".
"אני אוהד בית"ר ת"א אבל אני לא באמת רוצה שננצח", הוא מתוודה. "זה יפריע לנו בליגה. בעצם הגביע כבר מפריע לנו בליגה. בכל תוצאה שלא תהיה, אני בטוח לא אהיה עצוב. אני גם לא מאמין שתהיה הפתעה. אני מכיר את שתי הקבוצות כמו את כף ידי, יודע מה ההבדלים ביניהן והאמת היא שבית"ר ת"א היא קבוצת נוער מחוזקת. אני מקווה שב"ש תגיע עד הגמר ותפגוש את מכבי חיפה כדי שאחד השחקנים שלי יניף גביע – ברדה או בניון".
אתה עוקב אחרי בית"ר?
"אני חמישים אחוז מאוהדי בית"ר ויש לי חבר שהוא חמישים האחוז הנותרים. קוראים לו אודי אברהם והוא מעדכן אותי בכל דבר. מדי פעם, כשאני לא מתבייש, אני גם מרים טלפון ליו"ר, ליאור שכטר ושומע ממנו מה חדש. הצעתי למישהו מהפועל ב"ש לצרף שני שחקנים מבית"ר ת"א. מדובר בקשר הנבחרת הצעירה של ניז'ר, עלי מוחמד והמגן השמאלי מקונגו, רמירק אטו פרסלי. אמרו לי שהם מכירים אותם ואני מניח שיעקבו אחריהם".
לפחות אחת משתי הקבוצות דאגה לכבד אותך בהזמנה למשחק?
"אשב ביציע אוהדי בית"ר ת"א ואני מניח שאהיה שם לבד או עם עוד אוהד אחד. ביקשתי הזמנה משרון אביטן. פעם הוא היה שחקן שלי והיום הוא הבוס שלי במחלקת הנוער".
האיחוד עם רמלה טוב לבית"ר תל-אביב?
"לבית"ר תל-אביב אין מגרש ויש לה עשרים אוהדים. הקבוצה הוקמה ע"י יוצאי האצ"ל והלח"י. הדור הזה נגמר ואז הקבוצה הייתה קבוצת תחתית שאף אחד לא נהנה ממנה. האוהדים הפכו לאוהדי בית"ר ירושלים. רמלה לא הצליחה אף פעם לעלות ליגה. עם הזמן אני חושב שרמלה תשתלט על המועדון. עם הזמן השם ת"א יימחק והקבוצה הזאת תיעלם. בינתיים אני מנסה ליהנות ממה שנשאר לקבוצה שלי".
בנושא אחר: חלוצי קבוצת הנוער עמראן אלקרינאווי ומוסא טראבין חתמו היום (ג') על חוזה לשלוש עונות במועדון.
לפנייה לכתב/ת 
