שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לשוב להיות מדינת סטארט-אפ
    עלינו לחתור לשיפור התשתיות כאן ולהקל על הביורוקרטיה, לבלום את הידרדרות איכות החינוך שלנו, ולשמור מכל משמר על הזכות והחופש להתבטא, לייצר ולהתפתח. שאננות הממשלה בנושא זה מהווה סכנה קיומית לעתידנו ומעמדנו בעולם

    משרד האוצר פרסם אתמול סקירה ובה הוא מתריע על האטה מדאיגה בקצב הצמיחה של ענף ההי-טק הישראלי. למעשה, משרד האוצר קובע - הן על בסיס נתונים פנימיים והן על בסיס הדרדרות במדדים בינלאומיים, כי ישראל היא כבר לא מעצמת היי-טק שהייתה. אנחנו כבר לא הסטארט-אפ ניישן.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    מי שמדבר על חלוקת י-ם מוסיף חטא על פשע

    אלוהים לא מרחם על פועלי הבניין

    משטרה דַּרְדָּלֶה, מדינה דַּרְדָּלֶה

    יש ילדים מסוכנים!

    עכשיו זה זמן מורים

     

    אומרים שהצעד הראשון במציאת פתרון לבעיה הינו להכיר בקיומה של הבעיה. כבר מספר שנים שאנשי עסקים, חוקרים ואנשי אקדמיה מתריעים שישראל מאבדת מכוחה וייחודיותה בתחום החדשנות והיזמות. משרד האוצר מכיר סוף סוף גם הוא בבעיה. עכשיו עליו גם להציע פתרון, ויפה שעה אחת קודם.

     

    המגמה שעליה מצביע משרד האוצר צריכה להטריד כל ישראלי וישראלית, ולא רק את אנשי ההייטק או את משרדי הממשלה. חוסנה של ישראל כבר מזמן אינו תלוי רק בצבא ההגנה לישראל החזק והיצירתי. חוסנה תלוי לא פחות בחוזק כלכלתה, באיכות תרבותה, וכמובן ביכולת התמרון המדיני שלה.

     

    אם נודה בכך שהיכולת של ישראל להסביר את עמדותיה המדיניות לעולם נשחקת כל שנה, הרי שחוסנה של ישראל תלוי היום יותר מתמיד באלמנטים האחרים של ה"כוח" שיש לה. משמע, בהינתן המצב המדיני הרגיש שישראל נמצאת בו כיום, יש לתת יותר משקל לכוח "הרך" שביכולתה להפעיל. ה-Soft Power (מונח שנטבע בשנות ה-80 ע"י פרופ' גוזף ניי מאונ' הרווארד) של ישראל נמצא פחות ביכולות הדיפלומטיות שלנו, והרבה יותר בכלכלת החדשנות שלנו, במדע וברפואה פורצת הדרך, בנכסי התיירות שיש כאן ובתרבות התוססת והערכים שאנו מביאים לעולם ("תיקון עולם", לדוגמה). כל אלו מהווים נכסים שאין להמעיט בחשיבותם בהתחשב במעמדנו המדיני המורכב.

     

    ישראל אינה כמו כל מדינה, היא מעורבת בסכסוך ארוך ומייגע, שהעולם עייף ממנו ומההסברים שלנו לגביו. וככל שכך, ישראל איננה יכולה להזניח דווקא את הנכסים שמהווים מקורות משיכה ובסיס לשיתופי פעולה עם מדינתנו, ונקודות אור לתדמיתנו בעולם.

     לכן, על ממשלת ישראל לוודא שמעמדנו כאומת הסטארט-אפ אינו נשחק. הסינים ושאר העולם יפסיקו להגיע לכאן בכדי למצוא חדשנות ישראלית ביום שכבר לא נוכל להוכיח שהעולם אינו יכול בלעדינו בהקשר זה.

     

    על כן, על משרד האוצר לא רק להתריע, אלא גם לקחת אחריות. כפי שהיתה זו הממשלה בשנות ה-90 שהזרימה כספים ופעלה ליצירת התנאים הנכונים להתפתחות תעשיית ההי-טק - עליה להמשיך ולהשקיע בשמירה על אקו-סיסטם עסקי חדשני ותוסס, ולעודד השקעות זרות ופיתוח מקומי של טכנולוגיות שהעולם חפץ ותלוי בהם. עליה לחתור לשיפור התשתיות כאן ולהקל על הביורוקרטיה, לבלום את הידרדרות איכות החינוך שלנו, ולשמור מכל משמר על הזכות והחופש להתבטא, לייצר ולהתפתח. שאננות הממשלה בנושא זה מהווה סכנה קיומית לעתידנו ומעמדנו בעולם.

     

    ג'ואנה לנדאו היא מומחית למיתוג ערים ומדינות, ומנכ"לית עמותת Vibe Israel הפועלת לשיפור תדמית מדינת ישראל בעולם

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לשוב להיות מדינת סטארט-אפ"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים