שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    shutterstock
    רזתה 48 ק"ג בשנה: הניצחון של סבטלנה
    סבטלנה דרוקר גדלה כילדה בעלת מודעות לאכילה בריאה עד שבגיל 12 החלה להשמין בגלל מחלה. מאז היא נלחמה במשקל עד שהגיעה ל- 110 ק"ג. אז היא הבינה שהיא חייבת לשנות את חייה. היום היא אומרת: דיאטה היא לא שלב, היא דרך חיים

    סבטלנה דרוקר רזתה 48 ק"ג אחרי המון מאבקים במשקל. אחרי המון תירוצים במהלך החיים למה לא לרדת במשקל, הרגע בו הבינה שהיא חייבת לעשות את השינוי, היה תחילת חייה החדשים.

     

    סבטלנה בת ה-44 מנתניה, נשואה ואם לילדה, מספרת על הדרך שעשתה בשנה האחרונה.

     

    קיראו עוד סיפורי דיאטה   מעוררי השראה

     

    המשקל שלי לפני הירידה היה 110 ק"ג והיום אני שוקלת 62 ק"ג. נולדתי באוקראינה, גדלתי להיות ילדה רזה בזכות החינוך בבית לתזונה בריאה. בגיל 12 התחלתי לעלות במשקל בעקבות מחלה הקשורה למערכת ההורמונלית. הרופא הורה לי להגדיל את היקף האכילה ולהוסיף יותר מאכלים מתוקים ולחם לתפריט.

     

    הייתי מרותקת למיטה במשך כחצי שנה ואחרי שהבראתי כבר התרגלתי לתזונה פחות בריאה והפכתי לנערה מלאה. בגיל ההתבגרות הרגשתי שונה כי כל הבנות בגילי יצאו עם בנים ואני המשכתי לתרץ לעצמי תירוצים. אחי תמיד הזהיר אותי שאצטער על ההרגלים שלי אבל לא הקשבתי לו. שמרתי על מעגל החברים שלי והיה לי נוח להסתתר מאחורי האכילה.

     

    אחרי סיום הלימודים באוניברסיטה בגיל 21 התחלתי לחשוב על עלייה לישראל. החלטתי לעלות לבד בלי המשפחה וזה היה תהליך מורכב ומשמעותי עבורי. בגיל 22 עליתי לארץ אחרי שרזיתי וחזרתי לרמת משקל בריאה.

     

    התקשיתי לשמור על המשקל שלי בארץ בעקבות קשיי ההתאקלמות. הייתי צריכה להתמודד עם למידה של שפה חדשה והחוסר בחברים. אני זוכרת עד היום את הפעם הראשונה שאכלתי חלה באפייה ישראלית עם חציל ומיונז. נמשכתי לטעמים החדשים והאכילה שלהם בכמויות הפכה לדפוס שבשגרה.

     

    חיפשתי נחמה באוכל. סבטלנה דרוקר
    חיפשתי נחמה באוכל. סבטלנה דרוקר

     

    "האוכל היה הנחמה היחידה שלי"

    בגיל 27 סבלתי מפריצת דיסק קשה בעקבות תאונת עבודה. הייתי מאושפזת במשך חודש בבית חולים וקיבלתי סטרואידים במשך 3 חודשים. התחלתי לעלות במשקל בקצב מהיר במיוחד. הרגשתי הייתה דרישה לאכול לפני התרופות ותמיד חשתי רעב בעקבות ההורמונים שלקחתי. אימצתי את הרגלי האכילה גם כשסיימתי ליטול את הסטרואידים. חשבתי שכל מאכל ישמח אותי וכמעט לא ויתרתי על האכילה שהייתה הנחמה היחידה שלי.

     

    בגיל 32 נכנסתי להיריון. חשבתי שאני צריכה לאכול כמות כפולה בשביל התינוק.  אחרי ההיריון, התחלתי לחשוב על המשקל ונמאס לי לחפש תירוצים המצדיקים את המשקל העודף שלי. ניסיתי להקטין את הכמויות האוכל שאני צורכת ולהפסיק לאכול בלילות. לא ראיתי תוצאות והאשמתי את ההורמונים אותם אני לוקחת מאז ילדותי.

     

    מהר מאוד חזרתי לדרכי הישנות והמשמינות. ניסיתי כל פעם שיטת הרזיה חדשה אבל תמיד הייתי נשברת תוך כמה חודשים כי לא ראיתי ירידה משמעותית במשקל שלי. בשלב מסוים החלטתי להשלים עם המצב וציפיתי שכולם יקבלו אותך כמו שאני.

     

    הרגע בו הבנתי שאני עושה שינוי היה כאשר חברה טובה שלי הצטרפה לשומרי משקל ואמרה לי שאני חייבת ללכת. אמרתי לה כי ניסיתי המון פעמים ללא הצלחה. המצאתי תירוצים כמו אני מכירה את הגוף ולא תהיה עליו השפעה ואין לי זמן ללכת לקבוצה.

     

    התירוצים נגמרו כשהבת שלי הצטרפה למאמצים ואמרה שהיא מוכנה להישאר בלעדיי בבית לפחות פעם בשבוע כדי לתת לי הזדמנות לרזות.

     

    הפסיקה עם התירוצים. סבטלנה רזתה 48 ק"ג
    הפסיקה עם התירוצים. סבטלנה רזתה 48 ק"ג

     

    "האמנתי בעצמי שאני יכולה להצליח"

    מהפעם הראשונה שהגעתי לקבוצה התעורר בי אמון שהפעם אוכל להצליח. תהיתי לעצמי איך אפשר לאכול כל כך הרבה ולרזות. הבנתי כי הכמות שהייתי אוכלת בארוחה אחת הייתה גדולה יותר מסך האכילה המומלצת ביום. היה לי ברור כי ההרזיה לא תושג בתוך יום. בנוסף, למדתי לסלוח לעצמי.

     

    במסגרת הדיאטה שלי החלטתי להפסיק לאכול פסטה ומאכלים המכילים תפוח אדמה היו אהובים עליי במיוחד. התחלתי לראשונה לאכול ירקות כחלק מהשגרה. גם הפחתתי משמעותית את כמות המאכלים המתוקים שאכלתי מדי שבוע. במשך שנים סבלתי מכאבי גב. אחרי חצי שנה של הרזיה מדודה הרגשתי הקלה בכאבים. מאז התחלתי לשחק טניס עם הבת שלי.

     

    המעקב אחרי כמות האכילה היה קשה במיוחד. כעסתי על עצמי אם לא הייתי מתעדת כל מאכל שאכלתי. היו לי גם הרבה חששות שאכלתי יותר מהכמות המותרת. היה לי מוזר להשקיע זמן בעצמי, לתכנן ולספור נקודות. פשוט לא הייתי רגילה להשקיע בעצמי. 

     

    דוגמה לתפריט היומי שלי:

    ארוחת בוקר: כריך המורכב מ-2 פרוסות לחם מקמח מלא או שיפון, פעמיים בשבוע 3 פרוסות פסטרמה עם אחוז שומן וממרח פלפלים קלויים ובשאר השבוע חומוס או אבוקדו.

    ארוחת עשר: פרי. ארוחת צהרים: דג סלומון או חזה עוף עם סלט ירקות.

    ארוחת ביניים: חטיף אנרגיה.

    ארוחת ערב: חביתה או טוסט או סלט ירקות עם קופסת טונה במים.

     

    בהתחלה בעלי אמר לי שאם אני רוצה לרזות אז הוא בעד שאלך לקבוצה, אבל היה ספקן. אחרי חצי שנה כשהתחלתי לרזות וממש ראו את ההבדל, בעלי החליט להתוודות. הוא גילה לי שתמיד חשב שמרגע שאתחיל לרזות, האוכל יפסיק להיות טעים והוא יסבול מתת משקל. הוא שמח לגלות שרזיתי בהצלחה ובמקביל הוא נהנה מאוכל טעים ובריא.

     

    עצות הדיאטה של סבטלנה

    הדיאטה היא אורח חיים – שמירה על משקל היא שלב אלא דרך המלווה אותך כל הזמן. לא כדאי לקצוב רגעים כשעוקבים אחרי המשקל.

     

    כדאי להשקיע בעצמך – כדי להשיג יעד מאתגר של ירידה במשקל צריך לפתח מודעות לצרכים האישיים. התמקדות בדרך המתאימה יכולה להגשים את המטרה.

     

    להיעזר בסביבה תומכת – גם מי שרגיל לעשות הכול בעצמו צריך לבד לפעמים מישהו לידו שייתן כיוון. השאלות וההתעניינות בך מחזקות אותך ועוזרות להתאים את ההתנהלות.





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רזתה 48 ק"ג בשנה: הניצחון של סבטלנה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים