חילונים: "קשה לשכור דירה בגבעת שמואל"

"שכחתם את הכיפה": תושבים חילונים מגבעת שמואל פנו למייל האדום של ynet בטענה כי בעיר ישנם בעלי דירות דתיים, הבוחרים שלא להשכיר את הנכס למשפחות חילוניות. לדברי התושבים, באחרונה נתקלו במספר מקרים דומים, שבהם חובשי כיפות הפלו אותם על רקע זה.

אילו ערים יקרות מדי עבור הזוגות הצעירים?

מצאנו: דירות בפחות ממיליון במרכז הארץ

"אני ואשתי חיפשנו דירה בלוחות המודעות באינטרנט", אומר אורי (שם בדוי), המחפש דירה למגורים בשכירות בגבעת שמואל. "ראינו מודעה שהתאימה לנו לגבי דירה בשכונה החדשה ליד הקניון בעיר, הגענו אליה ואפילו לחצנו ידיים עם בעל הבית. אבל כשבאנו לעזוב, המשכיר הסתכל לי על הראש מאחור ואמר לי 'נפלה לך הכיפה'. כשהשבתי לו שאני חילוני, הוא נסוג מההחלטה והתחיל עם תירוצים - 'החניון סגור בשבת', ''אי אפשר לשמוע מוזיקה בשבת'".

לאורי, מצדו, לא הייתה כל בעיה עם הנושא. "אין לי בעיה שיש כאן דתיים", אמר לבעל הבית, אבל האחרון הבהיר לו שהוא צריך לבדוק את הנושא משום "שהדירה אינה שלו". "בסופו של דבר העסקה טורפדה וזה היה נטו כי אנחנו חילונים - הוא הסביר לנו שהבניין הוא חלק משורה של בניינים שדייריה שומרים על צביון דתי", טוען אורי.

לדבריו, "כאן נולדתי וכאן אישאר, אבל העיר משנה את פניה והכל נעשה בכפייה. התחושה היא שמתנהלת פה מחתרת דתית עם הרבה חיוכים. לא רוצים שחילונים יעזבו, אבל מצד שני לא משכירים ולא מוכרים להם. לא האמנתי שזה המצב, עד שזה קרה לי".

גבעת שמואל. חלק מהתושבים נתקלו במקרים דומים(צילום: עידו ארז)

"אוהב את כולם, אבל מעדיף להשכיר לדתי"

בעקבות פנייתו של אורי, החלטנו לבדוק בעצמנו את הנושא. נכנסנו לאחד מלוחות המודעות ברשת, ונתקלנו במודעה שפרסם תושב גבעת שמואל, בעל יחידת דיור נפרדת הנמצאת מחוץ לביתו. במודעה נכתב כי "הדירה מתאימה לזוג, רצוי שומר שבת".

האזינו לשיחה של כתב ynet עם בעל דירה בגבעת שמואל:

כתב ynet: "שלום זה בקשר למודעה. רציתי לדעת - יחידת הדיור בתוך הדירה שלך?"

משכיר: "לא בתוך דירה, אלא בדירה נפרדת, זה על הגג - אתה נכנס בנפרד, הדלת בנפרד".

כתב ynet: "הבנתי"

משכיר: "אתה לבד?"

כתב ynet: "לא, עם חברה"

משכיר: "הבנתי, אתה אדם דתי?"

כתב ynet: "לא"

משכיר: "אהה, אני כתבתי במודעה אם אתה מסתכל- אני מצטער - לא שחס וחלילה, אנחנו אוהבים את כולם. אבל אני מעדיף אדם דתי אם אפשר".

לא מדובר במקרים יחידים, כאמור. בפורומים שונים ובקבוצות בפייסבוק נתקלנו בלא מעט מקרים דומים. מאחר שהם עדיין מתגוררים בגבעת שמואל, הם מעדיפים שלא להיחשף. כך, למשל, אורית (שם בדוי), בת 25 המתגוררת בעיר עם הוריה, החליטה שהגיע הזמן לחפש דירה משלה - אך גילתה שלא כל אחד מוכן להשכיר לה מקום מגורים בעיר הולדתה.

"חברה העבירה לי מספר טלפון של מישהו שפרסם יחידת דיור בגבעת שמואל, התקשרתי והאיש שענה לטלפון אמר לי שהוא לא מעוניין להשכיר לחילונים", היא אומרת. "אמרתי לו שאם מפריע לו עניין השבת, אני יכולה להקפיד או לנסוע בסופי השבוע להורים - אבל הוא אמר שהוא לא מוכן ואפילו לא אפשר לי לבוא לראות את הדירה. אני לא נתקלתי בדבר כזה קודם, אבל נוכחתי לדעת שזה נכון - וזה מעצבן. זה לא שהוא ראה אותי כאדם אלא פסל אותי מלכתחילה. זה לא נעים לאף אחד".

"לא מעט דתיים לא רוצים שחילונים יעזבו"

ר', דתיה תושבת גבעת שמואל, מתגוררת בבניין משותף עם משפחות חילוניות ודתיות. היא מספרת שבחצי השנה האחרונה הבחינה כי משפחות חילוניות החלו לעזוב את הבניין, ובמקומן הגיעו משפחות דתיות. "גם אני נתקלתי במקרים של חילונים שלא רצו להשכיר להם דירה", היא אומרת, "אני שומעת שזו הרוח וכדתייה זה חבל לי. לא הייתי רוצה לגור בביצה דתית אלא במקום משולב ושיש בו כבוד הדדי".

לדבריה, "אצלנו בבניין בחצי השנה האחרונה, לפחות 4 משפחות חילוניות עזבו ובמקומן הגיעו משפחות דתיות. חילונים עוזבים את הבניין כי הם מרגישים שאין להם למה להישאר. הם מרגישים שאין להם בתי ספר וגנים - זה מאוד חבל כי הם אחלה אנשים".

אריאל, גם הוא תושב גבעת שמואל, מוסיף כי "בגבעת שמואל אכן קיים שיעור גבוה של דתיים-לאומיים, אך לדעתי היא מצליחה לשמור על מרקם חיים מבין, מכיל ומקבל. באופן אישי אני יכול להעיד על לא מעט תושבים דתיים שדווקא מלינים על כך ששיעור החילונים הולך ויורד בעיר".

לדבריו, "אלה גם קוראים לבצע פעולות שישמרו את הציבור החילוני בעיר, הן כבעלי דירות והן כשוכרים. כל ניסיון להציג את העיר ותושביה כמפלים חוטא למציאות. די להגיע אל אחד האירועים, ההצגות או המופעים שנערכים מדי שבת בעיר, כדי להבין כיצד מתקיים בעיר אורח חיים משותף".

בעיריית גבעת שמואל ביקשו להתייחס לדברים ומסרו כי "מדובר במקרים בודדים שכלל וכלל אינם מייצגים את האווירה ואת הצביון בגבעת שמואל. מדובר ביוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. נהפוך הוא, שמה של גבעת שמואל הולך לפניה בכל תחום והיא עיר המהווה דוגמה ומופת לחיים משותפים מצויינים של חילונים, מסורתיים ודתיים. נמשיך להיות עיר מובילה המספקת את צורכיהם של כלל האוכלוסיות בעיר".

בדקנו: זה לא נעים - אבל האם זה גם לא חוקי?

המצב שבו נתקלו אורי ואורית אכן מעיד על אפליה בהשכרת דירות. אולם בדיקת ynet מעלה כי לא קיים בשלב זה חקיקה או פסק דין הנוגעים לסוגיה. עו"ד (ד"ר) אופיר מילר, שותף בכיר במשרד עוה"ד ד"ר מילר ושות העוסק בנדל"ן, מבהיר כי "החקיקה והפסיקה כיום אינן אוסרות אפליה בהשכרת נכסים פרטים. אמנם קיימות מספר הצעות חוק שדנות בנושא, אולם הן טרם נחקקו".

"מאידך", הוא אומר, "הן החקיקה והן הפסיקה רואות אחרת אפליה בנכס המוחזק על ידי רשות או גוף ציבורי. במצב זה, ניתן לאכוף את חירויות וזכויות האדם המוגנות. לעניות דעתי, ניתן אף להחיל את העקרונות של איסור אפליה גם על מקום המוגדר כמקום ציבורי על פי חוק, אף אם הוא מוחזק בבעלות פרטית. לדוגמא - אולמות כנסים, בתי מלון וכדומה".

"מדובר בשאלה בתחום המשפט החוקתי, למרות היותה מצומצמת בפועל לנושא שכירות ויחסי משכיר-שוכר", מוסיף עו"ד אלון אבלה, מומחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי, "נכון להיום, טרם הגיע נושא זה לפתחו של בית המשפט באשר לסוגיה הספציפית של אפליה בהשכרת נכס מקרקעין לטובת דתיים".

לדברי עו"ד אבלה, "מדובר בסוגיה המקפלת בתוכה נושאים נכבדים של זכויות יסוד חוקתיות, שוויון, מניעת אפליה, זכות הקניין, הזכות החוזית של חופש ההתקשרות, משפט מינהלי, חופש ההתקשרות העסקית ועוד. צריך לשים לב שישנו הבדל בין אפליה לבין הבחנה מותרת. יחס שונה לאנשים שונים - מותר. יחס שונה לאנשים שווים - פסול".

עוד הוא מסביר כי "פגיעה בשוויון אפשרית לצורך הבחנה מותרת, העדפה מתקנת, צדק חלוקתי, ובכפוף לתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ככל שמדובר בשוק פרטי, אין מניעות לרצונו הקנייני, האישי, הטעמי והעדפתי של המשכיר".

"מנגד", הוא מחזק את דבריו של מילר, "וככל שמדובר בפרויקט ציבורי-מדיני, יש חובה לנהוג בשוויון לפי כללי המשפט הציבורי והמינהלי". לדבריו, "בפועל, תיתכן הבחנה מותרת והשכרת נכסים מסומים לאוכלוסייה דתית ולא לחילונית, אך הדבר תלוי בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. הדבר זהה גם במקרה של שכירות וגם במקרה של מכר".