נודדים לפריפריה: "עברנו בגלל יוקר המחייה"

עוברים מהמרכז לפריפריה? מוזמנים לצפות

אילוץ כלכלי או ציונות? ישראלים לא מעטים מוותרים בשנים האחרונות על מגורים באזורי הביקוש שבמרכז הארץ לטובת מגורים בפריפריה. חלקם מונעים על ידי ערכי ציונות ומבקשים ליישב את הארץ, אחרים מחפשים איכות חיים, אווירה קהילתית ושקטה ומגורים בכפר. ויש גם רבים שמוכנים להתרחק מההורים או ממקום העבודה רק בשביל האפשרות לקורת גג בבעלותם.

לחזור מהמרכז לירוחם? "Never Say Never"

מעיר לעיר: איזו דירה יותר זולה בעיר השכנה?

לרגל חג הפסח, הלוא הוא חג הנדודים, שוחחנו עם 6 משפחות שנטשו את החיים בערי השרון וגוש לדן והחליטו "לנדוד" ליישובים בדרום ובצפון הארץ, לטובת רכישת דירה בפרויקטים למגורים שעבורה הצליחו לגייס את ההון העצמי הדרוש. חלקם עדיין עובדים במרכז הארץ, אך למרות המרחק והשוני - לא מתחרטים על ההחלטה.

מפתח תקווה לטבריה: "מקום מקסים עם פוטנציאל שטרם מומש"

יוהן (37) ועינב (31) כהן, הורים לשני ילדים בני שנתיים ו-4 מפתח תקווה, מתכננים לעבור לגור בטבריה, לאחר שרכשו דירה חדשה בעיר, בין היתר כדי להתקרב למשפחתה של עינב שתסייע בגידול הילדים. לכך הוסיפו את העובדה שיוהן עובד כדי-ג'יי עצמאי וחלק מעבודתו מתרכזת בצפון הארץ.

"אני בכלל במקור מהרצליה", הוא אומר, "אבל טבריה היא מקום מקסים עם פוטנציאל שטרם מומש". לדבריו, "אזור המגורים פחות חשוב לי ואני מאמין שאם אתה טוב במה שאתה עושה - תהיה לך עבודה בכל מקום. בכל מקרה, בזכות כביש 6 כבר היום אני מגיע מפתח תקווה לטבריה תוך שעה ורבע, כך שהיא כבר לא כל כך רחוקה".

השניים רכשו דירה בפרויקט מיכלאנג'לו כנרת בעיר, ומספרים כי במרכז לא היה להם סיכוי למצוא דירה חדשה באותו המחיר. "רכשנו דירת 5 חדרים בשטח של 150 מ"ר עם נוף לכנרת. דירה כזאת בפתח תקווה אמורה לעלות כ-2.6 מיליון שקל - פי 2.5 ממה ששילמנו. דירה דומה בתל-אביב חוצה את ה-4 מיליון שקל אם מדברים על נוף לים".

משפחת כהן. מפתח תקווה לטבריה(צילום עצמי)

מרעננה לעכו: "הכל רגוע יותר ואפשר ליהנות מהשקט"

אורן וסוזי זארי, הורים לשלושה ילדים בני שנה, 4 ו-7, החליטו על שינוי חד באורח חייהם, ולפני כ-3 חודשים עברו מרעננה לעכו. בני הזוג רכשו דירת 4 חדרים חדשה בפרויקט מגורים במזרח העיר, ומתגוררים כעת בשכירות עד האכלוס. "ההחלטה לעבור לעכו נבעה ממספר סיבות", מספר אורן. "ראשית, סוזי מעכו במקור ואחד השיקולים היה הקרבה למשפחתה. שיקול מרכזי נוסף היה פערי המחירים - קנינו דירת 4 חדרים ב-920 אלף שקל, כאשר ברעננה דירה דומה עולה החל מ-1.8 מיליון שקל".

מלבד הפערים המתבקשים במחירי הדיור, אורן מציין כי "מחירי החינוך והפנאי נמוכים יותר, כך שיש חיסכון משמעותי ביוקר המחייה. בנוסף, תושבי עכו מקבלים הטבות מס שמאפשרות חיסכון של אלפי שקלים בשנה ומהווים לעיר יתרון לעומת הערים השכנות". אמנם השניים התרחקו מהחברים במרכז, "אבל אנחנו לא מרגישים שוויתרנו על משהו מהותי במעבר - להיפך", הוא אומר, "החיים במרכז הם מרדף, הלחץ המטורף, הפקקים. בצפון הכל רגוע יותר ואפשר ליהנות מהשקט".

"עכו נמצאת בתנופת פיתוח בשנים האחרונות", טוענת יעל הניג-דקל, סמנכ"לית השיווק בחברת אפגד הבונה את פרויקט מגדלי אפגד שבו קנו בני הזוג את דירתם החדשה. "העירייה משקיעה בשדרוג התשתיות, מתקני הפנאי והחינוך, ובשנים האחרונות זכתה העיר בפרסי חינוך". לדבריה, "גם פיתוח התשתיות באזור שיפר את הנגישות לעיר, עם כביש עוקף קריות שנחנך בשנים האחרונות ומסילת הרכבת לכרמיאל ולמרכז התעסוקה בר לב שנסללת בימים אלו".

משפחת זארי. מרעננה לעכו(צילום עצמי)

מנתניה לעפולה: "לא רק מצוקת דיור, עברנו בגלל יוקר המחייה"

מירב ועופר אברהם, הורים לשני ילדים בני 9 ו-14, החליטו לעבור מנתניה לעפולה. מירב (41), עובדת בחנות בגדים, ועופר (46), עובד בתחום האבטחה והניקיון, רכשו דירת 4 חדרים חדשה בכמיליון שקל ברובע יזרעאל החדש בעיר ונכנסו אליה לפני כחודשיים. "המעבר מדירה שכורה לדירה חדשה בבעלותנו התאפשר רק בזכות שינוי מקום המגורים לפריפריה הרחוקה", מספרת מירב ומוסיפה: "כל שינוי הוא לטובה".

לדבריה, "הייתה לי דירת 3.5 חדרים בחדרה שמכרתי, והמטרה הייתה להתקרב כמה שיותר למרכז. אז מצאנו דירה בשכירות בנתניהו והתחלנו לחפש בית חדש באזור השרון. הילדים שלנו כבר היו במסגרות לימודים, אבל לא רק מצוקת הדיור - גם יוקר המחייה הם אלה שהובילו אותנו לצאת צפונה. לא יכולנו להרשות לעצמנו לקחת משכנתא של עוד 700 אלף שקל - ואז מצאנו את הדירה בעפולה. במחיר שקנינו אותה לא היינו יכולים גם בעוד זמן רב לקנות דירת 3 חדרים מיד שנייה בנתניה. המזל הוא שנראה כי אזור העמק ועפולה בפרט תתפתח בשנים הקרובות, גם בזכות בניית תחנת הרכבת".

שלומי כהן, סמנכ"ל השיווק בחברת אלמוגים החזקות המשווקת את פרויקט eden של חברת אלמוגים שבו קנו השניים את הדירה, מחזק את דבריה של מירב. "הימים שבהם עפולה הייתה שם נרדף לתחנת ביניים בדרך לחופשה בצפון או למותג של פיצוחים חלפו מהעולם", הוא טוען.

למרות הכל, היא מודה, המצב עדיין לא פשוט עבור בני משפחת אברהם. "הילדים יצאו ממסגרות שכבר הכירו בנתניה, מבתי ספר טובים ונחשבים, ונאלצו להגיע למקום חדש שאותו הם עדיין לא מכירים. התרחקנו גם מהחברים ומהמשפחה - אבל אנחנו מאמינים שגם כאן, בסופו של דבר, נתאקלם יפה".

משפחת אברהם. מנתניה לעפולה(צילום עצמי)

מיהוד לנתיבות: "אוהבים את האווירה והמנטליות"

"אנחנו לא מצטערים על המעבר", מספרים יעל ושוקי פסו שעברו לפני 4 שנים מיהוד לנתיבות. השניים הורים ל-4 ילדים בגילאים 7.5, 4.5, שנתיים ו-3 שבועות. יעל (31), עורכת דין במקצועה, השתלבה כמרכזת פרויקטים בתחום הקיימות בעמותת הגרעין התורני בעיר הדרומית; שוקי (30), לעומת זאת, עדיין עובד בחברת היי-טק בהרצליה - ונוסע בכל יום לעבודה ברכבת. עם זאת, יעל מדגישה: "בנסיעה ברכבת לוקח לשוקי אותו הזמן שלוקח לחבר שלו שגר ביהוד להגיע לעבודה בהרצליה ברכב, בגלל הפקקים".

משפחת פסו הגיעה לנתיבות בזכות היכרות קודמת עם העיר. "שוקי הכיר היטב את העיר כי למד בישיבת הסדר ואני גרתי בעיר בתקופה השירות הלאומי שלי", ממשיכה יעל. לאחר שסיימה התמחות בעריכת דין, חזרו השניים להתגורר בנתיבות למרות שהוריהם מתגוררים במרכז הארץ. השניים כמעט רכשו דירת 3.5 חדרים ביהוד ב-1.29 מיליון שקל, אך בנתיבות מצאו במחיר נמוך יותר בית צמוד קרקע עם 5 חדרים וחצר.

"אנחנו אוהבים את האווירה והמנטליות שיש לנתיבות ולאזור להציע", אומרת יעל, "זה מתבטא אפילו ביחס שמקבלים מהקופאית בסופר - היא תמיד מחייכת אליך; בכך שכולם פה כמו משפחה והדלת של השכנים תמיד פתוחה; וכמובן השקט שהאזור מספק. למרכז פחות התחברנו, לרעש ולהמולה שיש שם והאווירה החברתית המנוכרת בקהילה - בשונה מהקהילה בנתיבות".

"בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה בה לא מעט תושבי המרכז מעתיקים את חייבים לעיר", אומר בשיחה עם ynet יחיאל זוהר, ראש העיר נתיבות. לדבריו, קיים פער בין הדימוי הישן של העיר לבין המציאות החדשה שבה היא נמצאת. "נתיבות הפכה לעוגן מרכזי לתעסוקה, בילוי ומסחר באזור הדרום ובימים אלה מוקדמות בעיר 3 שכונות מגורים חדשות שיכללו 8,000 דירות. גם לכניסתה של רכבת ישראל לעיר בקיץ שעבר יש תרומה משמעותית לחיזוקה", הוא מודה.

משפחת פסו. מיהוד לנתיבות(צילום עצמי)

מרמלה לנתיבות: "לא צפויה לילדים בעיית התאקלמות"

עופר ורונית אילוז מתגוררים עם 3 ילדיהם בדירת 4 חדרים מיד שנייה ברמלה, ומתכננים לעבור לנתיבות בעוד כ-4 חודשים. עופר, נהג משאית, ורונית, עובדת בבית החולים אסף הרופא, מכרו את דירתם הישנה, ורכשו במקומה דירת 4 חדרים חדשה בקומה החמישית בפרויקט גבעת הכלניות בשכונת נוה שרון החדשה. על הדירה שילמו 890 אלף שקל.

עד שתושלם בניית הפרויקט, בכוונת השניים לשכור דירה בעיר. גם הם מכירים אותה מקרוב - עופר נולד בנתיבות ומשפחתו מתגוררת שם. "מכרנו דירת 4 חדרים ישנה בקומה השלישית ללא מעלית במרכז רמלה, ובנתיבות אנחנו מקבלים תמורת אותו המחיר לא רק דירה בבניין חדש אלא בשכונה חדשה", הוא אומר. לשם השוואה, מציין עופר, כשחיפשו השניים דירה חדשה באחד הפרויקטים בשכונת מצליח (קריית האמנים) ברמלה, התבקשו לשלם 1.4 מיליון שקל.

"יש יתרונות במגורים בפריפריה", טוען היזם עידו ברזילי, מבעלי קבוצת ברזילי, הבונה יחד עם היזם גלעד מור את הפרויקט שבו רכשו השניים את הדירה, "למשל מחירים נמוכים ביחס למרכז, הטבות מס שיכול לסייע בהפחתת תשלומי המשכנתא". אבל מה לגבי המרחק ממקומות העבודה? לדברי רונית, בעוד עופר יכול להמשיך בעבודתו ברחבי הארץ "כי הוא בנסיעות", היא תיאלץ לעזוב. למרות זאת, היא שומרת על אופטימיות: "כבר התחלתי להתעניין בעבודה באחד מגני הילדים בעיר", היא משתפת.

בכלל, טוענת רונית, נתיבות ואזור הדרום כולו במגמת התפתחות. "נהגנו לבקר את משפחתו של עופר מדי שבוע", היא מוסיפה, "לכן אני סבורה שלא צפויה לילדים בעיה של התאקלמות בעיר. ובאמת, גם מבחינת העזרה בטיפול בילדים - אמנם אני מתרחקת מהמשפחה שלי, שרובה חיה ברמלה; אך אני מתקרבת למשפחה של עופר ברמלה - בכל מקרה מדובר בסך הכול ב-40 דקות נסיעה".

משפחת אילוז. מרמלה לנתיבות(צילום עצמי)

מירושלים לירוחם: "התאהבנו במדבר ובאווירה הכפרית"

יוספה וזאב רובל, הורים לשתי בנות בגילאים 3.5 ושנה וחצי, מתגוררים כיום בירושלים אך מתכננים לעבור לדירת גן חדשה שרכשו בירוחם. יוספה, מורה בתיכון ודוקטורנטית ללימודי תנ"ך, וזאב, מתמחה בעריכת דין ועובד סוציאלי, שילמו 1.1 מיליון שקל עבור דירה בפרויקט נאות צהלה של חברת נאות אמיר, ומספרים כי בירושלים לא מצאו אופציה מתאימה. "דירת 3 חדרים בעיר מגיעה לשני מיליון שקל", אומרת יוספה.

"בירוחם לעומת זאת", היא ממשיכה, "המחיר התאים לנו - והדירה יכולה להיות גם השקעה טובה לעתיד, שצופן בדרך כלל עליות מחירים באזורים מתפתחים". לבני המשפחה היכרות מוקדמת עם ירוחם - זאב למד ביישוב במשך 6 שנים במסגרת של ישיבת הסדר, "והוא מכיר לא מעט בוגרי ישיבה שגרים שם", היא מוסיפה. אך לא זו הסיבה העיקרית למעבר.

"חיפשנו מקום שהיתרון הבולט שלו הוא אווירה קהילתית, חוזק וגיבוש. זה משהו שחסר לנו בשכונה שבה אנו גרים היום, והחלטנו שאנחנו רוצים לגור מחוץ לאזור עירוני. אנחנו גם רוצים להרגיש שאנחנו מיישבים אזור שזקוק לתושבים חדשים מטעמי ציונות, וגם מעוניינים לחיות במקום שלא נפחד להסתובב בו".

"בילינו ביישוב כמה שבתות, התאהבנו באנשים ובמדבר, והבנו שזה המקום בשבילנו", משתפת יוספה, "הרגשנו שיש לנו עם האזור קשר טבעי - וזה הכי חשוב כשמחליטים היכן להקים בית. גם עבורי יש במעבר לירוחם תחושה של חזרה למקורות, כי בילדותי בארה"ב גרתי עם הורי בעיירה כפרית".

משפחת רובל. מירושלים לירוחם(צילום עצמי)