ארה"ב דורשת: כספי הסיוע לא יממנו תוצרת ישראלית

ארצות הברית מתנה את הגדלת הסיוע הביטחוני לישראל במסגרת ההסכם לעשור הבא בכך שהכסף ישמש רק לרכש בתעשיות האמריקניות ושישראל לא תוכל לעשות שימוש בתקציב הסיוע לרכש בתעשיות הביטחוניות הישראליות. כך עולה מפרטים שפרסמה אמש (יום ג') סוכנות רויטרס. הבית הלבן גם מבקש לטרפד את האפשרות שישראל תפנה לקונגרס בבקשה לסיוע נוסף כפי שעשתה בשנים האחרונות.

ישראל מבקשת לעשות שינוי בהסכם הסיוע עם ארצות הברית שבמסגרתו תקבל תוספת של כ-10 מיליארד דולר למשך עשור - בנוסף ל-30 מיליארדי הדולרים הקבועים בהסכם (MOU) שעליו חתמה ב-2007 ושתוקפו יפוג ב-2018.

ישראל מבקשת: מימון מערכות ההגנה - חלק אינטגרלי מההסכם(צילום: הרצל יוסף)

ישראל מבקשת לראשונה שמימון מערכות ההגנה מפני טילים יהיה חלק אינטגרלי מההסכם. המשמעות היא תוספת של מאות מיליונים לסיוע באופן שיביא את כלל הסיוע הצבאי האמריקני למסגרת של כ-40 מיליארד בעשור הבא - אם אכן יתקבלו דרישות ישראל. בעשור האחרון קיבלה ישראל מדי שנה עוד מאות מיליונים מהממשל ובעיקר מהקונגרס למימון מערכות הגנה מפני טילים, כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ 3. בשנים האחרונות אישר הקונגרס כ-600 מיליון דולר כמימון לאותן מערכות מדי שנה, הרבה מעבר ל-150 המיליונים שהציע להעניק ממשל אובמה.

המימון הזה למערכות ההגנה לא היה חלק ממזכר ההבנה שיסתיים בעוד שנתיים, וכעת מבקשת ישראל להכניס את המימון הזה לבסיס התקציב כך שיהפוך לחלק מהסיוע. גורמים רשמיים מציינים כי האמריקנים הציעו לישראל סיוע צבאי שינוע בין 3.4 ל-3.7 מיליארד דולר לשנה (לעומת 3.1 מיליארד שישראל מקבלת כיום). אם ישראל תבטיח שלא תפנה לקונגרס לבקש תוספות, הממשל יעניק מראש סכום המתקרב ל-4 מיליארד דולר בשנה. אם ישראל תעמוד על זכותה לפנות לקונגרס, הממשל יפחית סכום זה ויעמידו על 3.4 עד 3.7 מיליארד.

אובמה ונתניהו. הקרב רחוק מסיום(צילום: AFP)

גורמים רשמיים מציינים כי עדיין אין הסכמה לגבי תקציב הסיוע ושההצעה האמריקנית עדיין אינה עונה על הדרישות הישראליות. הנשיא אובמה מבקש לאפשר לתעשיות הביטחוניות האמריקניות ליהנות מנתח גדול יותר של הסיוע הביטחוני בהסכם החדש.

ההסכם עם איראן חושף את ישראל לסכנות ולכן היא מבקשת לעגן את מימון מערכות ההגנה גם בהסכם וגם באפשרות לבקש תוספות מהקונגרס. בעקבות ההסכם עם איראן, הממשל האמריקני התחייב לתת נשק במיליארדים למדינות ערב, בעיקר לסעודיה ולנסיכויות המפרץ. גורמי ביטחון ישראלים אומרים בדיונים עם האמריקנים שנמשכים כבר חמישה חודשים שההסכמים הללו מגדילים את הסכנה הנשקפת לישראל אם המשטרים שם יתמוטטו.  

מתחם תעש. מחלוקת על שימוש הכספים למימון התעשיות המקומיות(צילום: יוגב עמרני)

סלע מחלוקת נוסף נוגע לאפשרות לעשות שימוש בחלק מכספי הסיוע בישראל. עד כה נהגה ישראל להשתמש ב-26.3 אחוזים מכספי הסיוע למימון פרויקטים בתעשיות הביטחוניות המקומיות. הנשיא ברק אובמה מבקש לבטל בהדרגה את האפשרות הזו כך שכל כספי הסיוע יועברו לתעשיות הביטחוניות האמריקניות. בישראל חוששים מפני פגיעה קשה בתעשיות הביטחוניות המקומיות הנהנות מכ-800 מיליון דולר מדי שנה מכוח הסכם הסיוע הנוכחי שיפוג בעוד שנתיים.

האמריקנים גם מתנגדים לכך שישראל תוכל להמשיך לעשות שימוש בכ-400 מיליון דולר מכספי הסיוע מדי שנה למימון דלקים לשימוש צבאי. אחד הגורמים אמר בהקשר זה: "אנחנו רוצים שתשקיעו את הכסף בביטחון אמיתי, במערכות נשק ובדרכים להפוך אתכם לבטוחים יותר". גורם רשמי בבית הלבן אמר בהתייחסו לדיווח: "הדיונים נמשכים

 ואנחנו מלאי תקווה שניתן להגיע להסכם חדש שיהיה מבוסס על המחויבות לביטחון ישראל". אם ההסכם לא יגובש עד שאובמה יעזוב את תפקידו בחודש ינואר, המשמעות תהיה שראש הממשלה בנימין נתניהו ייאלץ לחכות לנשיא הבא ולקוות להסכם טוב מכפי שמציע הממשל הנוכחי.

בחודש שעבר חתמו 83 מתוך 100 הסנאטורים בארצות הברית על מכתב שמפציר בנשיא ברק אובמה להגיע להסכם על חבילת סיוע ביטחוני חדשה לישראל בשווי גדול יותר מהנוכחית שעומדת על 3 מיליארד דולר. "לנוכח העלייה הדרמטית באתגרים הביטחוניים של ישראל", נכתב בדרישה שהועברה לאובמה, "אנחנו מוכנים לתמוך בהסכם ארוך טווח שיגדיל באופן ניכר את הסיוע ויעזור לספק לישראל את המשאבים שהיא צריכה כדי להגן על עצמה ולשמר את היתרון הצבאי האיכותי שלה".

בתגובה למכתב הסנאטורים הבהיר אז גורם בבית הלבן כי "ארה"ב מוכנה לחתום על הסכם סיוע לישראל שיעניק את הסיוע הצבאי הגדול ביותר שהוענק בהיסטוריה האמריקנית ולא הועבר לאף מדינה מעולם". הגורם ציין עוד כי השיחות עם ישראל בנושא נמשכות.