שתף קטע נבחר

תאונה במוסך: לוקה בשכלו נגד חברת הביטוח

עובד ניקיון נפצע מטנדר במוסך שבו הועסק, ומאז התקשה להשתלב בשוק בעבודה. ביהמ"ש קבע ש"הפניקס" תפצה אותו ביותר מ-110 אלף שקל

בית משפט השלום בהרצליה הורה לאחרונה לחברת ביטוח הפניקס לשלם יותר מ-110 אלף שקל לאדם הלוקה בשכלו, שנפגע מטנדר במהלך עבודתו כאיש ניקיון במוסך. החברה ניסתה לטעון שלא מדובר בתאונת דרכים, אבל השופטת אירית מני-גור העדיפה את גרסת התובע.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בכתב התביעה שהגיש ב-2011 הוא טען שהאירוע התרחש בפברואר 2007, אז פגע בגבו טנדר שבו נהג מנהל המוסך. בבדיקות הרפואיות נמצאה אצלו פגיעה באחת החוליות וחשד לשבר באחת מצלעותיו. מצבו החמיר ובשלב מסוים הוא לא היה מסוגל לעמוד על רגליו ואושפז. התובע הוסיף כי באפריל 2008 יצא לחופשת מחלה ובאוגוסט אותה שנה הופסקה עבודתו במוסך ומאז לא הצליח להשתלב בעבודה אחרת.

 

הפניקס הכחישה את גרסת התובע וטענה כי הוא הלך אחורה מבלי להסתכל ונתקל ברכב עומד. לדבריה, מכיוון שהרכב שימש "זירה" בלבד, לא מדובר בתאונת דרכים. היא הוסיפה שהתובע פנה לטיפול רפואי זמן רב אחרי האירוע וגם אז התלונן שנפל בביתו. מכך יש להסיק כי אין קשר בין מצבו הרפואי לבין התאונה.

 

התובע, הסובל מפיגור שכלי ומלקויות נפשיות, סיפר בהקשר זה כי נבהל מאוד מהתאונה וחשש לדווח על האירוע. לדבריו הוא לא ידע כיצד לפעול ופחד שיפוטר, ולכן לא פנה לטיפול רפואי מיד לאחר האירוע אלא רק שלושה שבועות לאחר מכן כשכאביו החמירו.

 

ואכן, השופטת אירית מני-גור קבעה כי האירוע הוא תאונת דרכים והדגישה כי גרסתו העקבית של התובע נתמכה על ידי עדויות אשתו ועובד אחר שהיה במוסך בזמן התאונה. היא דחתה את טענות הפניקס לעניין אי-דיוקים בעדות התובע וייחסה זאת ללקויותיו הקוגניטיביות ולכך שהוא סובל מבעיות בזיכרון לטווח הקצר, מהתמצאות בזמן, מיכולת ריכוז נמוכה מאוד ומאוצר מילים ירוד.

 

השופטת הבהירה שלושת השבועות שעברו בין התאונה לבין פנייתו לטיפול מהווים פרק זמן סביר. בנוסף, לנוכח מצבו הרגשי, ניתן להבין את חששו לדווח על התאונה ואת העובדה שהמשיך לעבוד לאחריה.

 

אף שהמומחה האורתופדי קבע כי התאונה גרמה לתובע נכות נמוכה יחסית, של פחות מ-5%, נפסק שבשל מצבו השכלי יש לקבוע כי הנכות השפיעה באופן דרמטי על כושר השתכרותו. לדברי השופטת, קביעה זו מתיישבת עם "עקרון הגולגולת הדקה", שלפיו במקרים שבהם הרקע הפיזי או הנפשי של הנפגע הביא לכך שתוצאת הנזק הייתה גדולה מהצפוי, חייב המזיק לפצות אותו על מלוא הנזק.

 

השופטת קיבלה בעניין זה את חוות הדעת של הרופאה השיקומית שלפיה התובע לא יכול לשוב לעבודה שתפרנס אותו כמו בעבר.

 

בנסיבות אלה פסקה השופטת לטובת התובע פיצוי על הפסדי שכר של 70 אלף שקל, הוצאות רפואיות ונסיעות בסך של 7,000 שקל, עזרת צד שלישי של 18 אלף שקל וכאב וסבל בסך 15 אלף שקל. בסך הכול חויבה הנתבעת לפצות את התובע ב-110 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד אלונה בן יעקב
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד סדרס
  • עו"ד גלית שאבי וינמן עוסקת בדיני ביטוח ותאונות דרכים
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים