"בלב שבור, צעד סבא רבא שלי על ספרי התורה"

נובמבר 1938. הלברשטט, גרמניה

הצינה עטפה את העיר החרוכה שעה שהגברים צעדו אל עבר הרחבה המרכזית. העיירות הסמוכות כבר חשו את נחת זרועה של החיה הנאצית, וכעת היה זה תורם. קירות בית הכנסת שנשרף ימים אחדים קודם לכן, עוד טרם הספיקו להצטנן, וכבר בזזו הנאצים את כל 150 ספרי התורה שהוטמנו שם מבעוד מועד.

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

בטור ארוך שסופו לא נראה באופק, כשצעדיו מדודים, הוא התהלך לאִטו, משפיל עיניים לקרקע וחונק את דמעותיו. מבית הכנסת הגדול, השרוף, ועד לרחבה - פרסו הנאצים את גלילי ספרי התורה. בטור ארוך, באכזריות תהומית, אולצו בני הקהילה לצעוד, כשהם דורכים על אותיות הקודש, מטנפים וקורעים את היריעות.

קראו עוד בערוץ היהדות :

• פלאשוב, אושוויץ, ברגן-בלזן: "כולם נראו כמו מלאכי המוות"
• "קפה ירושלים" בפולין: "היו לי חיים נפלאים, עכשיו אני מעביר את הזיכרון"
• בר מצווה בכותל לניצולי שואה: "זה הניצחון שלי"
  

לפניו ומאחוריו הלכו תלמידיו וחבריו לקהילה. בימים כתיקונם נהג לשאת בפניהם דרשות, ייעץ בהתחבטויות וקירבם אל הדת. היה זה אך טבעי שיחליף את אביו חמש שנים קודם לכן כרבה הראשי של קהילת קודש הלברשטט, והיה זה בלתי נתפס שיצעד עימה כעת לעבר בוכנוואלד.

ליל הבדולח. בית הכנסת שבו כיהן הסבא-רבא שלי עולה באש(מתוך הספר "שמרי משמרת הקודש")

בעיני רוחו ראה את אשתו רעכל ואת ארבעת ילדיו, הגדולה רות בקושי בת שלוש, השנייה חוה - והתאומים חנה ויצחק שרק נולדו. הוא היה רבה האחרון של קהילת הלברשטט. הרב צבי בנימין אויערבך זצ"ל. סבא רבא שלי.

על התקופה ששהה שם נמנע מלספר

שברי סיפורים הגיעו לידינו שנים אחר כך ממכרים ובני קהילה. מעטים ידעו כי למרות שניצל מן התופת ההיא, הוא חי אותה בכל פעם מחדש כאן, בארץ הקודש.

(מתוך הספר "שמרי משמרת הקודש")

הרחוב היהודי אז והיום(צילום: אלי בניה)

מבין חריצי הקרון הצליח להשחיל גלויה חתומה בכתב ידו. "עשו כל מה שצריך כדי לשרוד", כתב שם, בהנחיות

אחרונות לבני קהילתו שעוד נותרו מאחור.

לאחר זמן שנדמה כנצח ניצל סבא מן התופת בזכות תושיית אשתו, ובסיוע חברו הוותיק, רבה של אנגליה. עם אישור חתום ניגשה הרעיה רעכל אל מפקדת האס-אס, בדרישה: "שחררו אותו מיד. יש לו הזמנה מהרב של אנגליה לנאום בשוויצריה".

"מה את מחפשת כאן?" שאל אחד מהם לבסוף. בהינתן לו האישור החתום ל"נאום מתוכנן מראש", הרחק משם, במדינה הניטרלית, נאלץ להיענות לבקשתה. אכזריותם של הגרמנים, הסתבר, הילכה יד ביד עם הקפדנות הידועה לשמצה.

24 שעות ניתנו להם לעזוב את גרמניה

ביום ובשעה המיועדת היא חיכתה לו ברציף הרכבת, והוא לא הופיע. היא חיכתה עד שלא נותר איש מלבד אחד, שישב שפוף למרגלות הספסל. עם ראש מגולח, ובלי הזקן שנהג לעטר את פניו, היה זה בעלה, שאותו כמעט ולא זיהתה. לשווייץ כמובן שלא הגיעו. הם נמלטו לאיטליה, ומשם בדרך לא דרך, לארץ ישראל.

מנורה גדולה עומדת בסמוך, איתנה. קניה מורכבים משארית פסי הרכבת והזכוכיות התוחמים את אפר בית הכנסת השרוף. אפרה של הקהילה(צילום: אלי בניה)

שנים אחר כך עוד אגרו קופסאות שימורים "למקרה ש..." ומיטתו של סבא-רבא שלי נותרה יתומה בעוד הוא מתעקש לשכב על הרצפה. "איני מסוגל", הסביר לאשתו, "שעה שתלמידיי זועקים מן התופת". כמו קברניט שספינתו נטרפה, שב והסביר לה.

בצהרי יום אחד כששב מעבודתו, הגיע מבקר הביתה. היה זה חזן הקהילה שניצל גם הוא, והשניים נפלו זה לזרועות זה. כל אותו היום זימרו את לחני הקהילה: "כל נדרי", "שיר המעלות" ורבים נוספים. היה זה זמן מה לאחר שנולד בנו החמישי, רפי הקטן, שנודע לימים כרב רפאל אויערבך מירושלים.

ברבות הימים ובסיוע משרד הדתות הגיע לידיו אחד מ-150 ספרי התורה שנחטפו מבית הכנסת. כמנהגו מדי שבת, פתח סבא את ספר התורה לקרוא בו את פרשת השבוע. לפניו נגלו כתמי דם, פסיעות רגליים ועקבות נעליים. הוא סגר את הספר במהרה, והורה להעבירו למקום אחר.

מבית הכנסת לא נותר דבר, אך שמות היהודים חקוקים במצבת אבנים (צילום: אלי בניה)

שנה או שנתיים מאוחר יותר, קיבל לידיו ספר תורה אחר: את אותו הספר שקיבל אביו כשמלאו 25 שנה לכהונתו כרבה של הלברשטט, וכעת שופץ בידי בנו בתל אביב.

2016, הלברשטט, גרמניה

שמש נעימה מאירה את הרחבה הגדולה המוקפת משני צידיה בצריחי כנסיות. לבית הכנסת לא נותר עוד זכר, אך שמות היהודים חקוקים במצבת אבנים. מנורה גדולה עומדת בסמוך, איתנה. קניה מורכבים משארית פסי הרכבת והזכוכיות התוחמים את אפר בית הכנסת השרוף. אפרה של הקהילה.

באשר לספר התורה, הוא עובר במשפחת אויערבך מדור לדור. כל נכדי וניני המשפחה קראו בו בהגיעם לבר המצווה, והם מקדשים את החיים.

לזכור, ולא לשכוח.

מבין חריצי הקרון הצליח להשחיל גלויה ובה הנחיות אחרונות לבני קהילתו: "עשו כל מה שצריך כדי לשרוד"(מתוך הספר "שמרי משמרת הקודש")

"כקברניט שנטרפה ספינתו": הרב צבי בנימין ורעייתו רעכל(מתוך הספר "שמרי משמרת הקודש")