שתף קטע נבחר

אב תבע את בנו: החזר הנכס שקיבלת במתנה

עשור אחרי שהעניק לילדיו שש יחידות דיור להשכרה, החליט אב לתבוע אחד מהם ולבטל הסכם מולו. אבל בבית המשפט נחשפה האמת על התנהלותו

בית המשפט לענייני משפחה דחה לאחרונה תביעה שהגיש אב נגד בנו בדרישה לבטל הסכם שחתמו ולהחזיר לרשותו נכס נדל"ני גדול בדרום הארץ. הדיון בתביעה חשף התנהלות בעייתית של האב שהובילה לסכסוך מורכב בתוך המשפחה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

לפני כעשור העניק האב מתנה לשני בניו: זכויות בנכס נדל"ן בדרום הארץ, הכולל שש יחידות דיור מושכרות המניבות תשואה של כ-14 אלף שקל מדי חודש. המתנה עוגנה בהסכם שכלל כמה תנאים, בהם שהילדים לא יוכלו למכור את הבית, לא יוכלו לשעבד אותו בשביל משכנתה וגם לא להעביר את הזכויות שקיבלו למישהו אחר. בהסכם נוסף, שנחתם זמן מה לאחר מכן, התחייבו הילדים להעביר את דמי השכירות לאביהם כ"הוקרה" על כך שהעניק להם את הבית.

 

כעבור תשע שנים הגיש האב תביעה נגד אחד הבנים לביטול הסכם המתנה, בטענה נהג בחוסר תום לב והפר את ההסכמים: ראשית, כשנטל משכנתה של 750 אלף שקל. שנית, כשהפסיק להעביר לידיו את דמי השכירות. ושלישית, כשרשם הערת אזהרה על שם אשתו בנוגע לנכס.

 

בכתב ההגנה שטח בנו של התובע סיפור על משפחה מסוכסכת וחשף נתונים שהוסתרו על ידי אביו. כך, הוא טען שאביו נהנה בעצמו מכספי המשכנתה וגרף לכיסו 200 אלף שקל בהתאם להסכם מאוחר יותר, שנכרת בעל פה ב-2009. לטענתו, הסכם זה ביטל את המתנה וקבע כי אביו ימכור לו את מחצית הזכויות בנכס. הוסכם גם כי אשתו תיטול משכנתה ותעביר לאב את אותם 200 אלף שקל, וכי הם יכסו את חוב של האב לבת משפחה אחרת. עוד נקבע שיתרת תשלומי השכירות יועברו לבן ואשתו וישמשו להחזר המשכנתה.

 

הבן סיכם בתיאורו את אביו כאדם מניפולטיבי שגרם לילדיו להיכנס לחובות רבים בשל אי עמידה בהסכמים. לו, באופן אישי, טען, הוא הרס גם את חיי הזוגיות והוביל לגירושים במהלך הדיונים בתיק.

 

היה הסכם בעל-פה

השופטת ורד שביט פינקלשטיין השתכנעה ששני ההסכמים הראשונים השתנו ב-2009 כשהבן ואביו כרתו הסכם חדש בעל פה. קביעה זו הושתתה, בין היתר, על הודאת האב בשלב מסוים של ההליך כי התגבש הסכם חדש.

 

בתוך כך ציינה השופטת ציינה כי האב הותיר עליה רושם שלילי במיוחד שמנע ממנה להאמין לו. בכלל זה ניסיונותיו להסתיר פרטים מהותיים בדבר הסכסוך המשפחתי העמוק והמהותי בינו לבין ילדיו. לדבריה לנוכח העובדה שהתובע שלשל לכיסו כספים רבים ללא קבלות ומבלי לדווח לרשויות, תוך שימוש חסר תום לב בזכותו לבטל חוזה עקב הפרה, הוא לא זכאי לסעד מבית המשפט.

 

לסיכום נקבע כי האב והבן הגיעו להסכם החדש שבו ביטלו את התנאי האוסר על לקיחת משכנתה ואף הסכימו כי חלק ניכר מדמי השכירות יועברו מעתה ואילך לאב ולאשתו. נטילת חלק מכספי המשכנתה והגשת התביעה בשיהוי שלוש שנים וחצי – מעידות שכך היה.

 

מכאן קבעה השופטת שביט פינקלשטיין שנראה שמי שהפר את ההסכמים הוא האב עצמו. התביעה נדחתה לפיכך, ולזכות הבן נפסקו הוצאות של 15 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים