מה הכי השפיע על הדמוקרטיה בישראל?

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

גולשי ynet רואים במגילת העצמאות את האירוע שעיצב באופן המשמעותי ביותר את הדמוקרטיה הישראלית. כך עולה מהסקר המיוחד שנערך ב-ynet יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל.

25 אירועים משמעותיים מתולדות המדינה ועד להיום הועמדו למבחן - בה גולשי ynet היו צריכים לבחור מתוכם, את חמשת האירועים שעיצבו את הדמוקרטיה הישראלית באופן המשמעותית ביותר מבחינתם.

מעל 10,000 גולשים השתתפו בהצבעה והתוצאות: 60% של המצביעים - רואים כאמור את מגילת העצמאות כאירוע המשמעותי ביותר. אחריו - ובאופן לא מפתיע, קיבל האירוע הטראומתי הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין את המקום השני עם 55% מסך ההצבעות - ככזה שהשפיע על תפיסת הדמוקרטיה הישראלית ב-20 השנים האחרונות מאז הירצחו. במקום השלישי, זוכה האירוע אותו כינה חיים יבין ה"מהפך" - ליל הבחירות של 1977, כאשר מנחם בגין והליכוד זכו לראשונה ביותר קולות מהמערך בראשות שמעון פרס, עם 46% מסך הצבעות הגולשים.

במקום הרביעי קיבלה מלחמת ששת הימים ומפעל ההתנחלויות שהוקם לאחריה 43% מסך ההצבעות. את החמישייה סוגרים עם 30% מסך המצביעים, הנשיא לשעבר משה קצב וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שנשפטו כאחד האדם ובכך הוכיחו כי אדם שראוי להיענש אינו חסין גם כאשר מדובר בראש ממשלה ונשיא וכולם שווים בפני החוק.

ואלו הם עשרת האירועים שנבחרו על ידכם כאירועים המשפיעים ביותר על הדמוקרטיה שלנו

מקום ראשון: עם 60% מקולות המצביעים

אז מה היה באירוע שזכה להיבחר על ידכם לאירוע המשמעותי ביותר בתולדות המדינה? ביום שישי ה-14 במאי 1948 התכנסו בתל אביב חברי מועצת העם לישיבה חגיגית בה הוכרז על הקמת המדינה.

מגילת העצמאות, עליה חתומים 37 חברי מועצת העם מהווה את מסמך היסוד של מדינת ישראל ואת ה"מגדלור" הערכי, התרבותי-לאומי והדמוקרטי שלה. היא מניחה בפני העולם ובפני אזרחי המדינה את ההצדקה לקיומה של מדינת ישראל - כמסגרת בו מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית. במקביל, מבטאת ההכרזה גם את אופייה הדמוקרטי של המדינה - היא קובעת כללים בדבר שוויון וצדק לכל אזרחיה. רבים רואים כיום במגילת העצמאות, בייחוד בתקופות של קיטוב, פילוג והתמוססות הסולידריות החברתית, כ"דבק" היסודי של החברה הישראלית וכמסמך המספק מכנה משותף רחב לאזרחיה.

מקום שני: עם 55% מקולות המצביעים

התהליך המדיני מול הפלסטינים, אישור הסכמי אוסלו בכנסת וגל פיגועי ההתאבדות של השנים 1994-5 הובילו ליצירת קיטוב חריף בין ימין לשמאל. הימין הפוליטי האשים שמדיניות הממשלה הובילה לפיגועים ומסכנת את מדינת ישראל וניהל קמפיין ציבורי במהלכו נטען כי הממשלה אינה לגיטימית.

בחלק מפעולות המחאה וההפגנות תואר ראש הממשלה יצחק רבין כ"בוגד" ומסע ההסתה והשיסוי נגדו הגיע לשיא בסתיו 1995, לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב'. ב-4 בנובמבר, בתום עצרת שלום בכיכר מלכי ישראל, נרצח רבין על-ידי יגאל עמיר.

מקום שלישי: עם 45% מקולות המצביעים

חיים יבין חתום על אחת מהאמירות המזוהות ביותר עם הבחירות בישראל - "מהפך". לאחר כמעט שלושה עשורים של שלטון מפא"י (והיורשות שלה מפלגת העבודה/המערך), בחירות 1977 הביאו לראשונה לעליית הליכוד בראשות מנחם בגין לשלטון. הייתה זו נקודת מבחן משמעותית לדמוקרטיה הישראלית וניתן לומר שהיא עמדה בה בצורה טובה.

על אף התדהמה וההלם בקרב חלקים בציבור, רצון הבוחר כובד והתבצעה העברה תקינה של השלטון. בגין התברר כרחוק מאוד מדימוי הרודן המאיים שהוצמד לו. ובנוסף, תוך זמן קצר אחרי הבחירות החל משא ומתן עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, שהוביל להסכמי קמפ דייוויד ולהסכם שלום עם מצרים, המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל.

מקום רביעי: עם 43% מקולות המצביעים

המבוגרים שבינינו זוכרים את הקריאה: "הר הבית בידינו". הצעירים שמעו על כך מפי הוריהם ומוריהם, אך מלחמת ששת הימים תיזכר לעולם לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בתולדות מדינת ישראל.

במהלכם של שישה ימים בחודש יוני 1967 השתלטה מדינת ישראל על שטחים שהכפילו את שטחה פי שלושה משטחה ערב המלחמה. המלחמה שינתה מן היסוד את קווי המתאר של הפוליטיקה ופערה כמעט באחת את השסע האידיאולוגי העומד מאז במרכזה: בין תומכי "ארץ ישראל השלמה" לבין מצדדי נוסחת "שטחים תמורת שלום" ו"שתי מדינות לשני עמים".

חסידי תפיסת ארץ ישראל השלמה רואים בשליטה בשטחים ובחיזוק ההתיישבות בהם ביטוי לזכות ההיסטורית של העם היהודי כמו גם כורח בטחוני, שלולא ההתיישבות היהודית בשטחים האיום יגבר והאסלאם הקיצוני ישתלט, כפי שקרה בעזה לאחר ההתנתקות. לעומתם, המצדדים בפינוי התנחלויות סבורים כי נדרשים ויתורים טריטוריאליים כדי להגיע לשלום, וכי המציאות הנוכחית שבה מתקיימות שתי מערכות חוק שונות בטריטוריה אחת - פלסטינים משוללי זכויות במדינת ישראל לצד מתיישבים יהודיים בעלי זכויות במדינה - היא בלתי נסבלת ומטילה צל כבד על עצם האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל.

מקום חמישי: עם 30% מקולות המצביעים

שלטון החוק הוא מאפיין הכרחי לדמוקרטיה ליברלית ואחד ממבחניו העיקריים הוא יחסו השוויוני כלפי אזרחים מן השורה וכלפי נבחרי הציבור והאליטות.

המצב הנוכחי, בו נשיא לשעבר וראש ממשלה לשעבר, מרצים עונשי מאסר יכול להתפרש כעדות לחוסנם של מוסדות שלטון החוק ועל טיפולה השוויוני וחסר הפניות של מערכת אכיפת החוק בחשודים בפלילים.

במקום הרביעי: מלחמת ששת הימים ומפעל ההתנחלויות עם 43% מקולות המצביעים

מקום שישי: עם 28% מקולות המצביעים

ללא ספק אחד האירועים הקשים ביותר שאירעו בשנותיה של המדינה הייתה תכנית ההתנתקות. ולמי שצריך תזכורת: תכנית ההתנתקות הייתה תכנית מדינית שקידם ראש הממשלה אריאל שרון, ועיקרה פינוי היישובים הישראלים מרצועת עזה ומצפון השומרון באופן חד צדדי - וללא משא ומתן עם הרשות הפלסטינית.

בימים שלפני התכנית התקיים משאל בקרב מתפקדי הליכוד שהצביעו נגד ביצוע התכנית, אך למרות שראש הממשלה שרון אמר לאחר מכן כי הוא מכבד את התוצאות, הביא את התכנית לאישור הממשלה. בנוסף, על מנת להבטיח את הרוב בממשלה להצעה, פיטר ראש הממשלה שניים משרי הימין. התכנית יצאה לפועל בחודשים אוגוסט וספטמבר 2005, לאחר מאבק פוליטי סוער.

המחאה הציבורית סביב התוכנית לוותה בחשש מפני "מלחמת אחים" ותופעות של אי ציות בקרב אנשי המחנה הדתי-לאומי, אך בפועל, יישומה עבר ללא אירועי אלימות חריפים. יישום התכנית והמחאה הפנימית בליכוד הביאה לפרישתם של שרון וקבוצת שרים וחברי כנסת מסיעת הליכוד ולהקמתה של מפלגת קדימה.

מקום שביעי: עם 25% מקולות המצביעים

אין ספק כי אלטלנה היה אחד האירועים שנחרתו באופן העמוק ביותר בתולדות מדינת ישראל ולכן אין זה מפתיע כי האירוע נכנס לעשירייה הראשונה. אחד האתגרים המרכזיים בימיה הראשונים של המדינה היה למזג את המחתרות שפעלו בזמן המנדט הבריטי לתוך צבא ממלכתי אחד - צבא הגנה לישראל.

האתגר המורכב הגיע לשיאו האלים ביוני 1948 בפרשת הספינה אלטלנה, שבמהלכה התרחשה התנגשות אלימה בין כוחות צה"ל ללוחמי האצ"ל סביב פירוק הנשק שנשאה. במהלך ההתנגשות נהרגו 16 לוחמי אצ"ל ו-3 חיילי צה"ל. עוד באותה שנה הורה בן-גוריון גם על פירוק הפלמ"ח ומיזוג חטיבותיו בצה"ל. תהליך פירוק המחתרות לווה בביקורת פוליטית נוקבת כלפי ראש הממשלה בטענות על הפעלת כוח מופרז ועל עירוב מניעים פוליטיים-מפלגתיים. עם זאת, בעיני רבים היו אלה צעדים חיוניים בדרך לביסוס הריבונות של המדינה הצעירה.

מקום שמיני: עם 24% מקולות המצביעים

בשנת 1992 קיבלה הכנסת שני חוקי יסוד שעסקו לראשונה בזכויות הפרט. שלוש שנים לאחר מכן קבע בג"צ בפסק דין בנק המזרחי שמעמדם של חוקי היסוד עולה על מעמדם של חוקים רגילים. כן נקבע מכוח פרשנות שבית המשפט הוא המוסמך להכריע בשאלת החוקתיות של חוקי הכנסת.

בכך נסללה הדרך לביקורת שיפוטית של בית המשפט על חוקי הכנסת, במה שזכה לכינוי "המהפכה החוקתית" שבאה לידי ביטוי באקטיביזם שיפוטי של בית המשפט מול רשויות השלטון האחרות. מהלך זה נמצא במוקד מחלוקת ציבורית בין הטוענים כי בית משפט חזק חיוני לשמירה על הדמוקרטיה ולהגנה על זכויות הפרט, לבין הגורסים שבית המשפט נטל על עצמו סמכות לא לו ופוגע במשילות הכנסת, וכי הוא אינו מייצג את קשת הדעות בחברה הישראלית.

מקום תשיעי: עם 18% מקולות המצביעים

אומרים שלעם בישראל זיכרון קצר. אולי זאת הסיבה שלמרות שהמחאה החברתית אירעה אך לפני 5 שנים, והייתה אחת מהמחאות המסוקרות ביותר והמשפיעות ביותר על השיח בשנים שאחריה, היא קיבלה רק את המקום התשיעי בסקר שערכנו.

ובקצרה, המחאה החברתית התרחשה בקיץ של שנת 2011. המחאה, שהחלה מעל דפי הפייסבוק, התמקדה במצוקה של שוק הדיור בפרט וביוקר המחייה בכלל, והובילה להקמת עיר אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב ובערים נוספות. הממשלה הקימה בתגובה את ועדת טרכטנברג שבחנה והציעה פתרונות לדרישות הכלכליות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים. יש הרואים במחאה תפנית משמעותית בהלך הרוח של הציבור: מתקופה ממושכת של אדישות ואסקפיזם לחיזוק האמונה ביכולת ההשפעה של האזרח הקטן, לעלייה בהשתתפות ובמודעות הפוליטית ולהגברת הדרישה מנבחרי ציבור לעמוד בערכים דמוקרטיים של שקיפות ואחריותיות.

מקום עשירי: עם 17% מקולות המצביעים

די מפתיע שלמרות שמדובר באירוע שהתרחש אי שם בשנות החמישים, הוא הצליח להשתחל עד למקום העשירי ולעקוף לא מעט אירועים משמעותיים אחרים. ובקצרה: "בג"צ קול העם" היה פסק דין שבו נבחנו לראשונה גבולות חופש הביטוי כאשר הוא מתנגש עם ביטחון המדינה.

הרקע היה מאמר ביקורת חריף שהתפרסם ב-1953 ב"קול העם", העיתון של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), נגד הממשלה. שר הפנים, מתוקף סמכותו לפי פקודת העיתונות הורה על סגירת העיתון לעשרה ימים. העיתון פנה לבג"צ ועתירתו התקבלה. פסק הדין מהווה אבן דרך ואירוע מכונן של המשפט החוקתי בישראל, והיתווה את הדרך בה ניתן להגן על זכויות האזרח וחופש הביטוי כאשר הם מתנגשים עם ערכים אחרים.

"הדמוקרטיה הישראלית עומדת למבחן כמעט מדי יום. המאבק המתמשך ולעיתים אכזרי, על קיומה של המדינה לאורך 68 שנותיה, מחייב אותנו לתעצומות נפש ומחדד עבורינו עד כמה אנו זקוקים לדמוקרטיה חזקה, יציבה ומשגשגת", אומר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "דמוקרטיה שבה האמת, המוסר והצדק יגברו על הטרור, השנאה, ההסתה, האלימות והגזענות. כזו, המאפשרת להשמיע מגוון של דעות, גם כאלו שהן מקוממות ושנויות במחלוקת.

לדבריו, מטרת המכון הישראלי לדמוקרטיה היא לשמור ולחזק את ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. "כפי שניתן ללמוד מהסקירה ההיסטורית הזו הצלחנו להתגבר על אתגרים אדירים ולבסס דמוקרטיה חיונית ותוססת, ואני מאמין שבכוחות משותפים כך יהיה גם בעתיד".