"להגיע להישגים סביבתיים באמצעות הידברות"
"ההכרה שיש לעבור ממאבק להידברות לא חלה אצלי בבת אחת. תוך בחינת הישגים וכישלונות של מאבקים סביבתיים, הגעתי בהדרגה למסקנה שהידברות עם הצד השני היא שתביא להישגים סביבתיים וזו הדרך הנכונה לפעול". בלהה גבעון, פעילה ותיקה בתחום הגנת הסביבה מספרת על הדרכים הנכונות להשגת צדק סביבתי
צדק סביבתי הוא אחד הצדדים של צדק חברתי שאנו שואפים אליו, האחריות להשגת הצדק הסביבתי מוטלת גם על שוחרי הסביבה וגם על הרשויות. הסביבה חשובה לכולנו. אמנם מאבקים לא מעטים הסתיימו בהצלחה, אך זוהי הצלחה לטווח קצר בלבד.
באמצע החיים החלטתי לשנות את דרך המאבקים ולנסות להגיע להישגים סביבתיים באמצעות הידברות. רבים מחבריי לדרך ראו בכך "בגידה" ושיתוף פעולה עם "האויב". אך אני מבקשת להביא לידיעת הציבור שאפשר גם אחרת ויש הוכחות.
מתוקף תפקידי כמרכזת סניף החברה להגנת הטבע, קיבלתי על עצמי מספר התחייבויות, ביניהן המאבק בזיהום שמקורו ברמת חובב, ובפגיעה האנושה בערכי הטבע והנוף - אז לא דיברו על שמירת הסביבה ועל קיימות.
בלהה גבעון בטקס קבלת אות הבוגר של אוניברסיטת בן גוריון
מעורבותי באה לידי ביטוי בניסיונות לשנות תכניות שאיימו על השטחים הפתוחים ועל החי והצומח בהם. ערכתי סיורים רבים כדי להכיר את האזורים שהתכניות דנו בהן, ובחנתי בעזרת מומחים את ערכי הטבע והמורשת הגלומים בהם. אם תכנית מסוימת סיכנה ערכי טבע משמעותיים, או איימה על חבלי ארץ חשובים, ארגנתי מאבק כנגד מימוש התכנית.
תכניות רבות לא מומשו בזכות מאבקים, התנגדות ושכנוע. לא אפרט את כולם, לשם כך צריך ספר שלם, אך אזכיר כמה מרכזיים כמו שימור החוף הדרומי באילת, המאבק על ארץ המכתשים, המאבק נגד הקמת קול אמריקה בערבה, חוק זיכיון ים המלח, אתר הפסולת "כלנית", המאבק שלא מחק את נתב"ג 2000, המאבק לשימור חופים, שימור נמל יפו, המאבק נגד מרינה בבת גלים שבחיפה, נגד שדה התעופה בעין עברונה ועוד.
הרעיון - להקים עמותה שתעסוק בקביעת עקרונות תכנון לנגב בר קיימא
ואז בא השינוי - הנגב, על מרחביו הרבים ומגוון נופיו, צפוי להיות יעד הפיתוח הבא של מדינת ישראל, כך חשבתי, לכן יש להתוות את התפתחותו בשום שכל ולשמור על משאבי הטבע והסביבה שבו. הרעיון היה להקים עמותה שתעסוק בקביעת עקרונות תכנון לנגב בר קיימא ובדרכי יישומם. יחד עם חברים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ואחרים, הקמנו את העמותה וחובר מסמך עקרונות המשמש עד היום בסיס לפעילותנו בנגב, ואלו הם ציריה המרכזיים:
דימונה בת קיימא: דימונה כיום היא עיר מקיימת למופת בכל תחומי החיים וזאת כתוצאה מפעילות משותפת בין 2005-2012.
באר שבע בדרך לקיימות: העמותה משולבת בפרויקטים סביבתיים מפעילות בקרב הקהילה עד פעילות בגני הילדים ובתי הספר להגברת המודעות הסביבתית ולהקמת גינות וגינות קהילתיות.
במגזר הבדואי: התחום הסביבתי הוא כר נוח להידברות וליצירת פעילות משותפת. כחברה בוועדת גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, נחשפתי בפני הבעיות של החברה הבדואית, העמותה מעורבת בהנחלת ערכי הקיימות במגזר ברשויות המקומיות, בקהילות ובמערכת החינוך.
קורסים לאיכות סביבה: לציבור הרחב ולעובדי הרשויות כדי לחשוף את התושבים לנושא הסביבתי.
אות הנגב לאיכות סביבה: מסורת שהחלה ב-2008 יחד עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המשרד להגנת הסביבה ועיריית באר שבע, האות מוענק במעמד השר להגנת הסביבה, נשיאת האוניברסיטה וראש עיריית באר שבע. האות נועד לעודד את העוסקים בתחום איכות הסביבה ולהציג אותם ואת הישגיהם בציבור.
"נאות חובב היא אחת מפסגות ההצלחה של איכות הסביבה בישראל"
תחנת הכוח בבאר טוביה: משנת 2008 נאבקים תושבי באר טוביה נגד הקמתה של תחנת כוח המתוכננת לקום כ-300 מטר מבתי המושבים תימורים ואביגדור. התחנה מתוכננת לפעול באנרגיית גז, אנרגיה נקייה לכאורה. אבל מאחורי המיזם הזה מסתתרת, לדעת המוחים, רדיפת בצע לשמה. מעורבותי בשיתוף מטה המאבק של התושבים יחד עם הקליניקה למשפט במכללת ספיר, מסייעת לתושבים במאבקם.
מרמת חובב לנאות חובב - מכאוס לפארק אקו-תעשייתי: פעילות העמותה מילאה תפקיד מכריע בהפיכת אתר תעשייה כימית שגרם נזקים עצומים לסביבה, לאזור תעשייה לדוגמה. רמת חובב היא כיום מופת לאזור התעשייה "הירוק" ביותר בישראל. נאות חובב היא אחת מפסגות ההצלחה של איכות הסביבה בישראל, דבר שלא היה מתממש בעבודה משותפת עם אנשי רמת חובב שצעדו עמי יד ביד.
ועל זה נאמר תם ולא נשלם.
בלהה גבעון, בוגרת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, קיבלה השבוע את אות הבוגר של האוניברסיטה על פועלה.
לפנייה לכתב/ת 
