שתף קטע נבחר

תביעה: "ויקטורי" סירבה לקלוט מבקש מקלט

במשך שנתיים הועסק אריתראי בסניף של רשת המרכולים, אבל בניגוד לחוק לא נקלט כעובד מן המניין. בית הדין קבע שהוא יפוצה ב-30 אלף ש'

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שרשת המרכולים "ויקטורי" תשלם כ-30 אלף שקל למבקש מקלט מאריתריאה שעבד אצלה יותר מתשעה חודשים, אבל לא נקלט כעובד מן המניין בניגוד לחוק קבלני כוח אדם.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התובע הועסק בשנים 2012-2011 באחד מסניפי הרשת באמצעות חברת כוח האדם "מוקד לוד". בעקבות סיום העסקתו בנסיבות שנויות במחלוקת הוא הגיש תביעה לפיצויים כשהשאלה המרכזית הייתה מיהו המעסיק ומאיזו תקופה: האם ויקטורי, או שמא חברת כוח האדם?

 

התובע סיפר כי שכרו השעתי שולם במזומן על ידי גורמים מטעם החברה, והיה נמוך משכר המינימום. בנוסף, לאורך התקופה לא שולמו לו שעות נוספות, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשות פנסיוניות ודמי נסיעות. לדבריו בחודשים האחרונים לעבודתו נוכו משכרו סכומים ניכרים בשל טענת ויקטורי כי חסרות עגלות. כשדרש את הכסף בחזרה, הורה לו הגורם האחראי בסניף לעזוב את העבודה, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת.

 

לטענת התובע, בינו לבין הרשת התקיימו יחסי עובד-מעביד וההתקשרות בין ויקטורי לבין מוקד לוד אינה אותנטית, אלא כזו שנועדה להוזיל את עלויות ההעסקה ולהתחמק מתשלום זכויות העובדים. הוא הוסיף שלכל הפחות הפך לעובד הרשת לאחר תשעה חודשי עבודה, בהתאם לחוק להעסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

 

מנגד הציגה ויקטורי גרסה אחרת, וטענה שהתובע הפסיק להתייצב לעבודה מסיבות שאינן ידועות לה. היא טענה שהתובע הועסק על ידי מוקד לוד, ובינו לבינה לא התקיימו מעולם יחסי עובד ומעסיקה. היא שילמה למוקד לוד סכומים המכסים עלות שכר מינימום בתוספת זכויות נלוות.

 

בנוסף, לשיטתה, היא לא הייתה מחויבת לקלוט את התובע כעובד שלה בחלוף תשעה חודשים, משום שחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם לא חל על התובע, שזכויותיו כמבקש מקלט מוסדרות בנפרד מזכויותיהם של עובדים זרים.

 

לא מדובר בחוסר

השופטת רוית צדיק בחנה פרמטרים שונים – כגון מי קיבל את התובע לעבודה, מי היה מוסמך לאשר חופשות, כיצד דווחו היחסים לרשויות המס – והגיעה למסקנה שהוא הועסק על ידי חברת כוח האדם בהעסקה אותנטית, ולא פיקטיבית כפי שטען. עם זאת נקבע כי בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, לאחר שהתובע השלים תשעה חודשי עבודה, ויקטורי הייתה צריכה לקלוט אותו כעובד שלה לכל דבר ועניין.

 

בתוך כך השופטת דחתה את טענת הרשת והבהירה כי כל עוד לא הוחרגה קבוצת עובדים במפורש, הרי שהחוק חל עליה, ולא מדובר בלאקונה (חסר או חלל בחקיקה). בנוסף נקבע כי הפרשנות שמציעה ויקטורי, שלפיה חוק מסוים לא יחול על קבוצת עובדים שרובה מגיע מאפריקה, אינה מתיישבת עם עקרונות השוויון במשפט העבודה ובחברה בכלל.

 

לאחר מכן ניתחה השופטת לפרטי פרטים את רכיבי התביעה השונים – חלקם התקבלו וחלקם נדחו.

 

בסופו של דבר חויבה ויקטורי בתשלום פיצויים בסך כ-30 אלף שקל, בין היתר עבור עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשות, דמי הבראה, וכן בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות והפרת חוק הגנת השכר. בנוסף, ויקטורי חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,500 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד ליאב עמר
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד ליליה שבשאי
  • עו"ד מרדכי לוין עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים