שתף קטע נבחר

"וורקראפט: ההתחלה": דמויות בעובי של קרטון

לעיבוד הקולנועי למשחק המחשב הידוע "וורקראפט" יש פוטנציאל להפוך להצלחה אדירה, אבל הוא חוטא בביצוע משעמם ושטחי. אף שנראה שהבמאי דאנקן ג'ונס הוא אדם ראוי למלאכת הבימוי בתור מי שהיה גיימר בילדותו - קשה לגלות עניין אמיתי במתרחש בסרט

 

23 שנים חלפו מאז העיבוד הקולנועי הראשון למשחק המחשב "האחים סופר מריו" (1993) וקשה לטעון שמאז נעשה ולו סרט ראוי אחד בפורמט דומה. חלקם הצליחו כלכלית ("טומב ריידר", סדרת "האויב שבפנים"), חלקם היו "נסבלים", אבל אף אחד מהם לא הצליח להפוך את משחק המחשב לחוויה קולנועית שיש לה ערך בפני עצמה.

 

בהתחשב ברף המאוד נמוך של איכות ומורכבות תוכן ברוב משחקי המחשב, נדמה כי הניסיון לעבד את "וורקראפט", MMORPG (משחק תפקיד המוני ברשת), יכול להיות היוצא מהכלל. הוא מציע עולם פנטזיה אדיר מימדים, עשיר בגזעים ובמרחבים. בקולנוע שלאחר טרילוגיית "שר הטבעות", ולנוכח ההצלחה האדירה של סדרת הפנטזיה הקודרת והמורכבת "משחקי הכס", נדמה כי יש לא מעט צופים פוטנציאליים לעיבוד קולנועי זה.

ביקורות נוספות במדור הקולנוע:

 (צילום: באדיבות גלובוס מקס) (צילום: באדיבות גלובוס מקס)
(צילום: באדיבות גלובוס מקס)

"וורקראפט" מציע עולם שבו המנויים יכולים לבנות דמויות, לבחור את הגזע שאליו ישתייכו ולחוות סוג של חיים אלטרנטיביים במרחב וירטואלי. הסרט, לעומת זאת, מחייב צמצום משמעותי - הן בצורך להגביל את אפשרויות המשחק במהלך עלילתי ברור ומקובע. והן בצורך לצמצם את העושר האדיר של גזעים, עיסוקים וטריטוריות. מדובר, לכן, על חוויה שונה במהותה, ונדמה כי גם השחקנים המושבעים של המשחק (ואולי בעיקר שחקנים אלו) לא ירוו נחת מהתוצאה הסופית.


העלילה עוסקת בפלישה של אורקים המגיעים מעולם בשם דראנור לעולם שנקרא אזרות' ובו נמצאים בני אדם. את הפלישה מוביל אורק מרושע בשם גולדאן (דניאל וו), שמשתמש בקסם ירקרק ואפל המוכנה "פל" (Fel). במסורת המתגבשת בסרטי CGI בצורותיהם השונות, הכשפים הטובים והרעים, הדמויות הנשלטות או משתחררות משליטת כוחות הרשע - יהפכו לתצוגת אורות וצבעים המפעפעים לתוך ומחוץ לגופן של הדמויות. הניסיון להקנות לדמויות "מורכבות" פסיכולוגיה וקונפליקטים "אמיתיים" עומד בניגוד לאסטרטגיה אסתטית פשטנית זו.

הפלישה מתבצעת באמצעות פורטל שנפתח באמצעות כוח החיים הנשאב מקורבנות באמצעות ה"פל". גולדאן מתכנן להתחיל את הפלישה עם קבוצה מצומצמת של לוחמי עילית, כדי להגיע לעולם האנושי, לאסוף שבויים נוספים ולאפשר לפתוח פורטל ענק מימדים שיאפשר לכל שאר האורקים להצטרף.

 

אך לא כל האורקים רעים. דורוטאן (טוני קבל) מנהיג של אחד משבטי האורקים, ומי שיחד עם אשתו דראקה (אנה גלווין) הופך להיות הורה בתחילת הסרט, מתחיל להסתייג מתוכניותיו של גולדאן. האורקים כוללים גם את בת התערובת האורקית-אנושית גורונה (פאולה פאטון), שמעמדה המדורדר בחברת האורקים הופך אותה למועמדת מושלמת לשיתוף פעולה עם בני האדם. אגב, לא ממש הצלחתי להבין כיצד קיימת בת תערובת שכזו כאשר בני האדם מעולם לא ראו או פגשו אורקים וזו הפלישה הראשונה שמבצע גזע זה, אבל ניחא.

 (צילום: באדיבות גלובוס מקס) (צילום: באדיבות גלובוס מקס)
(צילום: באדיבות גלובוס מקס)

בצד האנושי דמות המפתח היא של סר אנדואין לות'אר (טראוויס פימל), אביר נאמן בשירות מלכו לילאן וורן (דומיניק קופר). יחד עם מכשף צעיר בשם קאדגאר (בן שנצר) הם משכנעים את המלך לפנות לקוסם רב העוצמה מדיב (בן פוסטר), המשמש כשומר של אזראת' כדי שיעזור לבני האדם להתמודד מול איום הפלישה האורקי.

 

הבימאי דאנקן ג'ונס נדמה כאדם מתאים וראוי למשימה. חובב גדול של משחקי מחשב מאז ילדותו, שאף עבד כאסיסטנט למעצב משחקי מחשב, תקופה שבה התוודע ל"וורקראפט" והפך לשחקן מושבע. מאחוריו רקורד של שני סרטי מדע בדיוני קטנים - "ירח" (2009) ו"קוד מקור" (2011), שגילו יוצר שאינו נטול כישרון ובעל שאיפה ליצור קולנוע בעל מטען רעיוני.

 

במבט ראשון "וורקראפט: ההתחלה" נראה מאוד שונה משני אלו – הן בהיקף התקציב (160 מליון – בערך פי ארבע מעלות שני סרטיו הקודמים יחד), והן בהשתייכותו לז'אנר הפנטזיה. אך ההבדל קצת מתעתע. הסיטואציה הבסיסית אינה שונה מסרט פלישה חייזרי, והעלילה מכילה אלמנט תמאטי שהופיע גם בסרטיו הקודמים של ג'ונס - הגיבור (במקרה זה גיבורים), שנמצאים במצב של ידע חלקי בעודם אובייקטים למניפולציות של המערכת בה הם נתונים.

כשג'ונס קיבל לידיו את הפרויקט ב-2012 הוא עיצב את התסריט מחדש. לא אורקים "רעים" מול גיבורים אנושיים, אלא מערכת מורכבת יותר שבה בכל צד יש טובים ורעים. בהתאם לכך הסרט מנסה לחשוף את אנושיותם (או "אורקיותם") של האורקים. הגישה ראויה להערכה באופן עקרוני אך הביצוע משעמם ושטחי. רוב הדמויות, בני האדם ואורקים כאחד, נותרות בעובי קרטון. יש מעט מאוד הומור ומעט מאוד ניואנסים בהתנהגות או בתוכן הרעיוני של מה שנאמר. קשה לגלות יותר מדי עניין במתרחש.

ג'ונס לא מצליח לעורר בצופים תחושת התפעלות מהעולם המוצג. הוא מתבסס על הפלטפורמה הויזואלית של המשחק, אבל הוא גם יותר מדי קרוב אליה. האנימציה של האורקים מאוד מרשימה כשמדובר בתווי הפנים המצולמים מקרוב, אך נחווים כיצירי אנימציה לא מלוטשת בצילומי הקרבות. ללא הישג ניכר ברמה העלילתית, הדרמטית או הוויזואלית, "וורקראפט: ההתחלה" לא מצליח להיות היוצא מהכלל הכה נדרש בעיבודים הקולנועיים למשחקי מחשב.

"Warcraft", במאי: דאנקן ג'ונס, שחקנים: טראוויס פימל, פאולה פאטון, בן פוסטר. 123 דקות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים