כך צילמתי סרט, והותקפתי על ידי מתנחלים
שמעון דותן ביקש לשרטט דיוקן של מתיישבי יהודה ושומרון, ובמהלך צילומי סרטו התיעודי "המתנחלים" הוא וצוותו הותקפו ונשדדו על ידי רעולי פנים יהודים. "זו הרגשה מחורבנת", הוא אומר ומזהיר: "קביעת עובדות בשטח היא איום קיומי". הערות הבמאי
לפני שלוש שנים יצא הבמאי הוותיק שמעון דותן ליהודה ושומרון מתוך כוונה לשרטט דיוקן קולנועי של המתנחלים, או לפחות את אלו המניפים את דגל ההתיישבות האידיאולוגית מעבר לקו הירוק. הוא נדד עם צוותו בין עשרות התנחלויות וראיין מול המצלמה רבים מתושביהן - בהם מנהיגי גוש אמונים דניאלה וייס, בני קצובר ושרה נחשון. בתום המסע הארוך יצר את הסרט התיעודי "המתנחלים" שמבקש לספק תמונת מצב מורכבת וגלויה מהשטח, תוך מבט נוקב אחורה להיסטוריה של מדינת ישראל, וקדימה בחרדה להמשך קיומה.
דותן בן ה-66 שילב לאורך הקריירה הקולנועית הארוכה והפורה שלו יצירה עלילתית מקומית ("צלילה חוזרת" עם דורון נשר מ-1982) והוליוודית ("שעתנו היפה ביותר" עם רוב לאו מ-1992) וכן דוקומנטרית ("הביטחוניים" מ-2006). בשנים האחרונות הוא מתגורר בארצות הברית ומלמד בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק. הוא מצהיר כי הוא סבור שההתנחלויות מזיקות למדינת ישראל ומסכנות אותה, ולדבריו, התוודה על כך בפני המרואיינים במהלך הצילומים. לא שזה הפריע להם להביע את דעתם באופן ברור מול המצלמה. לטענתו, כיום בהקרנות "המתנחלים" צופים מימין תוקפים אותו על הביקורת שלו, ואלו מהשמאל טוענים כי הוא רך מדי.
"זה היה מסע של שלוש שנים במהלכו ביקרתי בעשרות התנחלויות ונפגשתי עם עשרות אם לא מאות אנשים, מאלון מורה בצפון הגדה ועד תקוע ואספה בחלק היותר הדרומי של הגדה. המציאות שאני מעלה בסרט - לדאבוני היא מציאות קשה", אומר דותן למדור הערות הבמאי ומספר כי הגישה של מנהיגי גוש אמונים, שקבעו עובדות בשטח אחרי 1967 וניצלו את הפאסיביות של לוי אשכול בעניינים, ממשיכה גם היום - באותו האופן.
"מקל השליחים עבר לידי נוער הגבעות של היום. אמנם זה דור אחר, זו מציאות שונה. הם מייצגים ציבור מאוד שונה, אבל הקוד הגנטי שאיתו התחילו ראשוני המתנחלים בגוש אמונים נמצא באותה קבוצה של נוער הגבעות היום. האיום של קביעת עובדות בשטח וממשלות ישראל שנגררות אחרי המימוש של האיום הזה, נראה בעיני קיים ובועט בימים אלו", הוא טוען ומזהיר: "אם לא נלמד להתמודד עם זה באופן עמוק ואמיתי, אני חושב שזה מציג בפנינו איום קיומי. זה יהיה טרגי אם לא נתמודד איתו".
מעבר לאיום קיומי למדינת ישראל, נתקבל דותן גם באיומים בשטח כשהסתובב עם צוותו בין התנחלויות ליישובים פלסטינים. הוא מספר כי בעוד שלא נתקל בסיכונים אמיתיים מצד התושבים הערבים המקומיים, הותקף פעמיים על ידי אלו היהודים. "הפגיעה היחידה שהרגשתי היא מצד המתנחלים", הוא מעיד ומספר על התקרית ליד הכפר בורין שם צילם הצוות מסיק זיתים, "הצוות שלנו הותקף על ידי קבוצת מתנחלים שירדו מהישוב יצהר רעולי פנים עם אלות ברזל ביד. הם היכו את פיליפ בלאיש הצלם במוט ברזל, בעטו בו כשהיה על הרצפה, גנבו את כל ציוד הצילום וההקלטה וברחו חזרה ליצהר".
למרות האירועים האלימים שחווה ביהודה ושומרון, דותן מקפיד להבהיר כי התושבים - גם חלק מאלו שטופי האידיאולוגיה המשיחית הקיצונית - הם ברובם אנשים טובים, למרות הנזק שהם גורמים לכלל החברה הישראלית. "רוב המתנחלים הם אנשים טובים, ואולי גם זה ששבר או ששברו את חלונות המכונית שלי - בעיניהם או בעיני אחרים הם אנשים טובים, אבל מה תעשה כשאנשים טובים עושים מעשים רעים?". עוד על צילומי הסרט "המתנחלים" - איך דותן וצוותו סייעו למתיישב לפנות את השריד האחרון של המאחז הלא חוקי תקוע ה' (המחראה של היישוב המאולתר)? ומה אלוהים רואה כשהוא מסתכל על כל זה מלמעלה? צפו בכתבת הערות הבמאי.
