שתף קטע נבחר

חשפה הטרדה מינית במשרד ממשלתי - ותפוצה

לפני 17 שנה התלוננה עובדת נגד בכיר ובעקבותיה הגיעו אחרות. אלא שפיטוריו עלו לה בהתנכלות של מחליפו. היא תפוצה על כך ב-65 אלף שקל

בית הדין הארצי לעבודה חייב לאחרונה את המדינה לפצות עובדת לשעבר במשרד ממשלתי, שבסוף שנות ה-90 חשפה הטרדה מינית סדרתית מצד בכיר, ובגינה סבלה מהתנכלות של מחליפו. המדינה, המחליף ועובד בכיר נוסף יפצו אותה יחדיו בכ-65 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ב-99' אזרה האישה אומץ והתלוננה על כך שהייתה קורבן להטרדה מינית מצד אחד העובדים במשרד הממשלתי. תלונתה הובילה לתלונות של נשים נוספות ובעקבות זאת המטריד הורשע בהליך פלילי ופוטר מעבודתו בשירות המדינה. בשנת 2000, בעוד הפרשה מתבררת, מונה למשרד מנכ"ל חדש שהיה מקורב לאותו עובד. בסמוך למינויו נמסרה למתלוננת הראשונה הודעה על אי חידוש חוזה העבודה שלה.

 

היא פנתה לבית הדין העבודה בטענה שפוטרה בגלל מעורבותה בחשיפת הפרשה, ותביעתה התקבלה. היא הוחזרה לעבודה, אלא שלטענתה המנכ"ל החדש ועובד בכיר נוסף התנכלו לה: היא הועברה למשרד צדדי בקצה המסדרון, ללא ציוד משרדי או עבודה לעשות, לא אישרו לה הוצאות או שעות נוספות, והופעלו עליה לחצים כבירים כדי שתבטל את התלונה על ההטרדה המינית. ההתנכלות הסתיימה לטענתה רק לאחר שהשניים עזבו את המשרד ב-2001.

 

שנתיים לאחר מכן היא תבעה פיצוי של חצי מיליון שקל מהמדינה, המנכ"ל והעובד הבכיר, בשל הפרת החוק למניעת הטרדה מינית. כמו כן, היא תבעה מהמדינה פיצוי נוסף של כחצי מיליון שקל בטענה שסבלה מפגיעה בקידומה ובזכויותיה.

 

המדינה טענה מנגד שתלונות התובעת טופלו במסירות נפש, ושהיא עצמה אחראית לכך שלא התקדמה מקצועית. המדינה הפנתה להרשעתה בביצוע עבירות משמעת כגון אי החתמת כרטיס נוכחות. המנכ"ל והעובד עמדו על כך שההחלטה לסיים את עבודת התובעת במשרד התקבלה ללא קשר אליהם.

 

מערכת יחסים עכורה

בית הדין האזורי העדיף את גרסת הנתבעים, והעובדת ערערה על כך לבית הדין הארצי. גם שם קבעו השופטות רונית רוזנפלד, סיגל דוידוב-מוטולה ונטע רות בכל הנוגע לטיפול בתלונה על ההטרדה המינית לא נפל פגם בהתנהלות המשרד.

 

ואולם, לא כך היה באשר לסוגיית ההתנכלות. השופטות מצאו כי עם חזרתה של התובעת לעבודה שררה במשרד אווירה הקשה שנבעה בין היתר ממעורבותה בחשיפת ההטרדה המינית.

 

הן קבעו כי הוכח שהמנכ"ל והעובד הבכיר תמכו בגלוי בעבריין המין והתנכלו למערערת במסגרת העבודה. הם הציקו לה, לא סיפקו לה ציוד משרדי, לא אישרו את דו"חות השעות שלה, לא אישרו את ההוצאות שלה ולא אחת גרמו לעיכוב בתשלום שכרה.

 

משכך, גם הם וגם המדינה יצטרכו לפצות את התובעת. המדינה, חויבה בחלק הארי של הפיצוי – 55 אלף שקל, ואילו המנכ"ל והעובד הנוסף ישלמו לה יחד 10,000 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערת: עו"ד אריאל שמר, עו"ד ליר חן
  • ב"כ המשיבים: עו"ד ליטל ניצן, עו"ד קארן שמיט
  • עו"ד ד"ר אריאל בוכניק עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים