"יש סרטים מצוירים שיכולים להציל חיים"

סרטי אנימציה נתפשים לרוב כסרטים 'לילדים', שמעבירים מסר קליל ובידורי באריזה צבעונית ונעימה לעין. אבל יש סרטים מצוירים שיכולים להציל חיים. מזה עשור, חברת Animage Films של הבמאית והכותבת רות בני יוצרת סרטי אנימציה קצרים שמשנים את חייהן של מיליוני נשים וילדות ברחבי העולם.

הסרטים חוקרים וחושפים ניצול, התעללות ופשעים שנעשים כנגד נשים ברחבי העולם, ועוסקים בנושאים קשים כגון מילת נשים, נישואים בכפייה, וכן בהיבטים שונים של סחר בנשים ותעשיית המין.

צפו בסרט הקצר The True Story of Ghati and Rhobi :

כל סרט מספר את סיפורה של אישה או ילדה שנפלה קורבן לאחת מהתופעות הקשות והנפוצות הללו, או שהצליחה להימלט ממנה בעור שיניה. דרך סיפור אישי וסוחף, יכולות הצופות בסרט ללמוד לא רק על הסכנות הצפויות להן, אלא גם כיצד להימנע מהן. כל אחד מסרטי Animage מיועד לטפל בפן אחר של אלימות נגד נשים באזור מסוים בעולם, והסרטים זוכים לתפוצה ומביאים לתוצאות ממשיות במדינות הרלוונטיות.

בשנה שעברה פנתה אלי רות בני מ- Aniamge, כדי שאשתתף בקמפיין האחרון שלה, שכולל טרילוגיה של סרטים בנושא מילת נשים (FGM) שנוצרו בשיתוף עם ארגוני Forward ו-CDF. כל אחד משלושה סרטים אלה מכוון לקהל יעד שונה – לקהילות מסורתיות באנגליה ובעולם המערבי; להצפה רכה של הנושא בקרב ילדי בית ספר; ולקהלים רחבים במדינות שונות ובשפות מקומיות באפריקה. כל סרט נעשה מתוך התחשבות והבנה של הקהילה אליה הוא פונה, כדי להגיע ולהשפיע על כמה שיותר בני אדם.

הסרט The True Story of Ghati and Rhobi עליו עבדתי במשותף עם דניאל סגן-כהן וענבל ברידא, מציג את סיפורן של שתי ילדות בטנזניה, שבורחות מהבית מפחד מילת הנשים שהן עומדות לעבור. מלבד העיסוק בנושא הקשה כשלעצמו, קיים קושי אדיר בהעברת מסר מורכב ושנוי במחלוקת לקהל לא מוכר. איזה סיפור ייגע בליבם? לאיזה דמויות יוכלו להתחבר? עד כמה רחוק אפשר ללכת עם המסר בלי ליצור התנגדות?

עבדנו באופן צמוד עם Animage ועם ארגון Forward כדי לשכלל ולהעמיק את המסר שבסרט ולהפוך אותו לכמה שיותר אפקטיבי, דרך הבנת התרבות והקהל. אמנם יש דרישות שקל להסתגל אליהן, כמו שימוש בסוג מסויים של צמחייה או דוגמאות-לבוש, אך כשמדובר באופן הגשת התוכן – קשה מאוד להבין איזה סיפור ירגש ויפעיל אנשים בתרבות כה שונה.

לדוגמא, רצינו מאוד לתאר את פרידת הילדה גאטי מאמה באישון לילה, וחשבנו שהצופים יוכלו להתרגש מהסצינה. לבסוף, הסצינה הוצאה מהסרט, מאחר ואם גאטי היתה מודיעה לאמה על כוונתה לברוח – האם היתה נענשת בחומרה רבה ולסיפור היה סוף הרבה פחות שמח... עם הזמן והעבודה המשותפת הצלחנו לבנות סרט שאולי נראה רך מאוד לעיניים מערביות – אך לא עבורן הוא מיועד.

נדמה שהמראה הצבעוני והקליל של הסרט המוגמר עומד בניגוד עצום לנושא הקשה בו הוא מטפל, אך זה למעשה מקור כוחו של הסרט, המאפשר לקהל רחב לקבל אותו ולהבין את המסרים שהוא מעביר בקלות רבה.

האריזה הנאה של הנושאים האפלים הללו מאפשרת לילדות במדינות רבות באפריקה להתחבר אל הדמות המצוירת וללמוד ממנה, בלי לעבור טראומה מעצם הצפייה. בנוסף, כשמדובר בסרט שנועד לעורר מודעות ולחולל שינוי גם בקרב הקהילה הבוגרת (שהיא למעשה המקיימת את מנהג המילה), דמויות מצוירות יעילות הרבה יותר משחקנים בשר ודם.

סרט מצולם שמטרתו לחנך ולהסביר, נתפש לעתים כ'מאשים' את הצופים כשהוא מציב אותם כמי שגורמים עוול מכוון לילדות, ולכן מעורר בהם אנטגוניזם מיידי למסריו. לעומת זאת, קל הרבה יותר לשמוע ולהפנים מוסר השכל מסיפור שקורה 'אי-שם בארץ רחוקה' ומאוירת.

אנימציה יכולה להיות דרך נהדרת להעביר מסר, ולגרום לו לחלחל ולהיטמע, ואנחנו מאושרים על שזכינו לקחת חלק בפרויקט בעל משמעות אמיתית ועמוקה כל כך.

הסרט the True Story of Ghati and Rhobi יוקרן באירוע 'כל הזכויות שבורות' אודות אנימציה וזכויות אדם במסגרת פסטיבל אנימיקס לאנימציה, קומיקס וקריקטורה בסינמטק תל אביב, ובין השאר יוקרנו מסרטיה של רות בני וחברת Animage Films.

יום שלישי 02.08 בשעה 16:30 | יום רביעי 03.08 בשעה 22:00 | יום שבת 06.08 בשעה 15:30

• לפרטים נוספים היכנסו לסטודיו של יעל עוזסיני