הפאשניסטים הכי צעירים בישראל

"בגיל שנתיים הבת שלי התחילה לבחור את הבגדים שלה לבד", מספרת מאיה בן שלוש, אמא של הילי, בת 6. "היא הייתה מסתובבת עם הנעלים שלי או של אחותה הגדולה ועונדת תכשיטים שלי. אחותה האמצעית דווקא שונה ממנה מאוד, היא קצת 'טום בוי', ובהתחלה היא צחקה על הילי ועל כל התשוקה שלה לבגדים ואביזרים, אבל בסופו של דבר דווקא הילי הצליחה 'לרכך' אותה קצת. זה לא שהיא התחילה ללכת עם שמלות, אבל משהו שם ביניהן הגיע למכנה משותף".

מתברר שחוש מיוחד לאופנה זה משהו שכנראה נולדים איתו, ומצאנו כמה ילדים דעתניים שבהחלט עונים על ההגדרה - "פאשניסטים" שזכו בהורים שמאפשרים ללבוש כמעט כל דבר.

- כמה זמן הילי מבלה בבוקר בבחירת בגדים?

"דווקא לא הרבה. היא קמה עם ידיעה ברורה מה היא תלבש ואיך תקשט את עצמה. שמלה סגולה או שמלה לבנה, תכשיט כזה או תכשיט כזה. אני חושבת שהיא מתכננת את זה מהערב. לפעמים, כמובן, היא קמה ואין לה רעיון, אז אני מציעה לה כל מיני שילובים, אבל היא תמיד תתקן אותי, אם אני מציעה לה חצאית עם חולצה מסויימת, היא תבקש ממני לתת לה חולצה אחרת, ושם הבחירה כבר תהיה מאוד מדויקת".

(צילום: אלבום משפחתי)

- רואים בתמונות שהילי מאוד אוהבת נעליים. זה נכון?

"כן, אין אצלה דבר כזה 'נעליים גדולות מדי'". לפני שנתיים חברה שלי הביאה לה נעליים מדליקות ממש במתנה, אבל מה לעשות - הן גדולות מאוד. כבר שנתיים הילי מודדת אותן כמעט כל בוקר, מתאכזבת לראות שהן עדיין גדולות ומניחה אותן במקום. כבר חשבתי לגרום לה לשכוח מהנעליים האלה, לקנות לה נעליים דומות במידה שלה, אבל זה לא עזר. לפני כמה ימים היא שוב מדדה אותן והחליטה שהן 'גדולות רק קצת'. שום שכנוע שלי לא עזר. היא הלכה איתן לגן והסתובבה איתן כל היום, מלאת פאסון. יש לה עוד כמה זוגות נעליים שנשארו מאחותה הגדולה, גם הן עדיין 'חופשיות' לה מדי על הרגל, אבל זה לא מפריע לה".

- יוצא שאת מעירה לה על השילובים?

"לפעמים היא מתלבשת די מזעזע בעיני, פריטים לא תואמים, גדולים עליה מדי, אבל אני אף פעם לא מעירה לה בצורה נחרצת. פשוט מציעה לה לחשוב ולבדוק במראה ואם זה עדיין נראה לה כשילוב טוב, אני מרשה לה ללכת עם זה. כמובן, מבחינת האביזרים היא יודעת שכשנכנסים לגן, הכול נכנס למגירה, כדי לא להפריע לשחק".

- ילדים בגן מעירים להילי על הבגדים?

"כן, אבל אני חושבת שמה שהיא מחפשת זה לבלוט. לדעתי זו המטרה שלה: להיות בולטת בקרב הילדים ובכך למשוך לעצמה תשומת לב".

- מה יהיה בשנה הבאה בבית הספר? איך הילי תסתדר עם תלבושת אחידה?

"אני בטוחה שזה יבוא לידי ביטוי בצמידים ושרשראות ובטח בנעליים".

עוד בערוץ הורים:

- "רוצים לצאת לחופשה זוגית בלי רגשות אשם"

- מזיעה מייאוש בחופש הגדול

- מחאת ההורים על החופש - הגיע "יום הזעם"

"מורידה בגן את הגלימה"

נועה צוק אוהבת לבחור את הבגדים שלה לבד. היא אמנם רק בת 4.5 אבל יודעת בדיוק איך היא רוצה להיראות כל בוקר, מה ללבוש ואיזה אקססוריז לשלב. "החלטתי שאני בוחרת את המלחמות שלי", אומרת אמה, יונית צוק. "כל עניין הבגדים והאביזרים זה משהו שאני מאפשרת לנועה (וגם לתמר, אחותה הגדולה, בת ה-7) להחליט לבד מה ללבוש. ארון הבגדים הוא בגובה שלהן. יש להן מתלה עם כל הבגדים והגלימות (שנועה מאוד אוהבת) והן בוחרות משם. מבחינת האביזרים, יש להן בחדר אמבטיה קופסה מלאה בסיכות, גומיות ואביזרים לשיער, מה שמאפשר להן די לבחור חופשי".

- קורה שהבנות רבות על הבגדים והאביזרים?

"נדיר מאוד, כי לתמר זה פחות אכפת ולנועה זה יותר חשוב. דווקא להיפך, תמר עוזרת לנועה, למשל, לסחוב את הגלימה בדרך לגן".

- איך הגננות מקבלות את עניין הבגדים?

"הגננות מאוד מחמיאות ומפרגנות. ההסכם ביני לבין נועה שברגע שנכנסים לגן, צריך לשים את הגלימה בצד, כי זה מפריע לה לשחק עם הילדים ולהסתובב בתוך הגן. הגננות גם יודעות שאני לא עושה עניין אם בגד כלשהו התלכלך ומתייחסת לזה בקלילות רבה. יש מכונת כביסה ואבקת כביסה, זו לא בעיה.

(צילום: אלבום משפחתי)

- חשבת מה יהיה בבית הספר כשהיא תצטרך ללכת בתלבושת אחידה?

"למזלי הרב זו רק חולצה, אז אני מניחה שהיא בטח תבחר ללכת עם חצאית טול מתנפנפת או איזה משהו מדליק על הראש".

- עד היום היא מקבלת רק תגובות חיוביות. איך את חושבת שהיא תקבל תגובה שלילית?

"אני לא חושבת שיהיה לה אכפת. אני יודעת שכל ההתעסקות הזאת בבגדים מפתחת לה ביטחון עצמי. היא חיה בעולם משלה, ועדיין מאמינה שהיא פיה שהגיעה לכאן כדי לעשות קסמים. בגלל זה הגלימות ולפעמים אפילו שרביט הקסם. אבל כמובן הכי חשוב זה הביטחון העצמי".

- מה נועה רוצה להיות כשתגדל?

"שאלתי אותה עכשיו והיא הודיעה שהיא רוצה להיות רקדנית וזמרת. אבל לפעמים היא גם רוצה להיות טבחית. אף פעם לא שמעתי ממנה דיבורים על להיות סטייליסטית או לעסוק באופנה. מבחינתה זו לא אופנה. זו צורת לבוש ביום-יום".

בוחרים לבד את הבגדים

לא רק בנות מתעניינות בעניני אופנה ויודעות בדיוק איך הן רוצות להיראות. אדי קדמי (5.5) בוחר את הבגדים שלו בעצמו והוא מאוד אוהב עניבות ושלייקס (בתמונה הוא מצולם עם העניבה של סבא שלו). הוריו מעצבים, לכן כנראה ירש מהם את הרגישות לאסתטיקה. "הוא מאושר להוסיף אקססוריז כאלה מיוחדים לארון הבגדים שלו", אומרת אמו נועה. "אני מעדיפה לשחרר, כדי לתת לו את החופש המלא. לפעמים כשאני לובשת משהו הוא מביע את דעתו ואומר לי אם בעיניו זה מתאים או פחות מתאים. הוא מסוגל להחמיא על הבגדים ובסך הכל הוא ילד מאוד מפרגן".

(צילום: אלבום משפחתי)

- איך הוא בוחר את הבגדים בבוקר? לוקח לו זמן?

"באופן כללי כל הבגדים שלו די מותאמים אחד לשני, כי יש לו סטייל מאוד ברור. כשהוא קם בבוקר, יש לו בראש את התכנון המדויק של מה הוא יילבש. לפעמים הוא ממציא שילובים מאוד מגניבים. למשל, יש לו ז'קט עם בטנה בצבע חרדל בצווארון. הוא שילב אותו עם חולצת הוואי קצרה בצבע חרדל ובעיני זה יצא מגניב מאוד, אפילו לא רגיל לעין שלי".

לכתבות נוספת - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

- מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול?

"הוא רוצה להיות די.ג'יי. באופן כללי, חוץ מלהתלבש מיוחד, הוא אוהב מוזיקה אלקטרונית. הרבה פעמים הוא רוקד בבית לצלילי מוזיקה שהוא בוחר וגם מתלבש בהתאם למה שהוא מאזין לו. באופן כללי, אדי די מוכר לחברים שלי בפייסבוק ובדרך כלל כשאנחנו בחוץ, מזהים קודם כל אותו ואז מחפשים אותי".

להתערב בבחירה?

מכל ההחלטות, הערכים וההתנהלויות השונות שחשוב להורים שיתרחשו בבית - בחירת בגד, היא אחד הנושאים שכדאי לאפשר בהם חופש", אומרת דליה אילת, מנחת הורים בכירה מכון אדלר. "זה מאפשר חופש בכמה תחומים: חופש בחירה, חופש ביטוי, חופש ליצירתיות והחופש של כל ילד להיות הוא עצמו".

אילת מוסיפה: "אנחנו רוצים לגדל ילדים עצמאיים ושילמדו לקחת אחריות על ההחלטות שלהם. בחירת הלבוש היא הזדמנות מצוינת לשחרר תחום זה להחלטה שלהם. לאפשר בחירהבהחלטה על הלבוש זה גם להעביר מסר: אנחנו סומכים עליך, יש לך יכולת להחליט, לבחור וליישם. כך גם ילמדו לסמוך על עצמם, מה שמעלה את תחושת הערך העצמי".

- עד כמה להורים יש סמכות והשפעה בהחלטה על הלבוש?

"אם רוצים להשפיע על הבחירה, כדאי להוסיף להתנהלות בבית שיתוף, התייעצות ועידוד. כלומר, להתייעץ עם הילדים על בחירת בגד עבורנו: 'מה דעתך, מה מתאים יותר - הצעיף הסגול או התכלת?'. חשוב תמיד גם לשתף על עצמנו: 'קניתי את הנעלים האלו, חשבתי שיתאימו לי להרבה בגדים, מה דעתך?'. וכמובן תמיד לעודד ולפרגן: הסתכלו על הבחירה, תמיד יש משהו מעודד לומר, לא רק ביקורת. העדיפו את העידוד".