שתף קטע נבחר

ליקויים בדירה: המוכר והיזם ישלמו 80 אלף ש'

בעקבות שורת בעיות באיטום ובריצוף שהתגלו בדירה ברמה"ש הגיש בעליה תביעה. שמונה שנים אחרי נקבע: הבעלים הקודם והקבלן ייאלצו לשלם לו

שמונה שנים לאחר שקנה דירה ברמת השרון וגילה בה שורת בעיות ריצוף ואיטום, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שבעליה יפוצה ב-80 אלף שקל על ידי הדייר שמכר לו את הנכס ועל ידי החברה הקבלנית שהקימה את הבניין. בכך דחתה השופטת רות לבהר שרון את הערעור שהגישו המוכר והיזם על החלטה מוקדמת של בית משפט השלום.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התביעה המקורית הוגשה ב-2010 בבית משפט השלום בתל אביב, ובמסגרתה דרש בעל הדירה פיצוי על ליקויי בנייה חמורים. הדירה ממוקמת בבניין שנבנה על ידי חברת הבנייה "חשד"ר מרכזי שליטה ואחזקות", ונרכשה מאדם פרטי.

 

בתביעתו טען הרוכש כי זמן קצר לאחר שקיבל את המפתח גילה לדאבונו כי יש בה ליקויים, בעיקר בעיות ריצוף ואיטום. תחילה הוא ערך בה שיפוץ עצמאי שיאפשר לפחות להיכנס אליה, אך פניותיו לחברה הבנייה ולמוכר לתיקון יתר הליקויים לא הועילו, ובעקבות זאת הגיש את התביעה.

 

המוכר והחברה טענו מנגד שהליקויים נוצרו בעקבות השיפוץ שביצע התובע. הם האשימו אותו בהתנהגות חסרת תום לב, שכן לטענתם הם ביצעו את מלוא התיקונים והוא אפילו חתם על הסכם שמאשר זאת וכולל גם סעיף ויתור על תביעות.

 

אלא שבית המשפט חשב אחרת וקיבל את התביעה בחלקה. נקבע שלא הוכח שהליקוי העיקרי בדירה – שיפועים ופגמים בריצוף המרפסת – נבע מהשיפוץ שערך הרוכש, ובנוסף, שסעיף ויתור התביעות מתייחס רק לתיקונים שבוצעו טרם הכניסה לדירה. בהתאם לכך, המוכר והחברה חויבו לשלם לרוכש 79,460 שקל.

 

המוכר והחברה ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וטענו ששופט השלום התעלם מהעובדה שהרוכש ניהל נגדם תביעה אחרת שעסקה בחניה, ושם לא הזכיר את בעיית הליקויים. משכך, לטענתם, הוא החמיץ את ההזדמנות לתבוע אותם שוב.

 

טענה זאת מבוססת על הכלל המכונה בעגה המשפטית "כלל מיצוי העילה". הוא קובע שכאשר אדם תובע כמה סעדים בשל עילה אחת - הוא צריך לכלול את כולם באותה תביעה או לבקש אישור מבית המשפט לפיצול סעדים. ללא אישור כזה - הוא לא יוכל להגיש תביעה נפרדת באותה עילה.

 

אולם השופטת רות לבהר שרון קבעה שבמקרה הזה לא היה כלל צורך בפיצול סעדים, כיוון ששתי התביעות שניהל הרוכש נגד המערערים עסקו בשתי עילות שונות לחלוטין: בעוד שהתביעה שעסקה בחניה הייתה קניינית ונבעה לגבי זכויות בחניה, התביעה הנוכחית הייתה תביעה כספית ובמסגרתה נדרש פיצוי על ליקויי בנייה.

 

את החלטתה לדחות את הערעור נימקה השופטת גם בכך שלא נמצא פגם בגובה הפיצויים שנפסקו לרוכש. לפיכך חויבו המערערים בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערים: עו"ד רחלי כרמון, עו"ד עדי עטיה רוזנברג
  • ב"כ המשיב: עו"ד דורון ניכטברגר
  • עו"ד משה פרץ עוסק במקרקעין
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים