תפסיק לפחד מהשינוי: תן לה לעוף

אתה אוהב אותה. בעיניך היא האישה האידיאלית. לא יכולת לבחור פרטנרית טובה יותר לחייך. בת זוג מושלמת. אמא נהדרת. ויש לה אפילו קריירה משלה.

הקשר ביניכם יציב. הכל דופק כמו שעון. אבל עכשיו היא רוצה שינוי. לא טוב לה בעבודה. היא שוקלת להתפטר. לחשב מסלול מחדש. אולי לקחת כמה חודשים למחשבה. לצאת ללמוד. לחפש את עצמה במקומות חדשים. ואתה מודאג. מוטרד מאד מחוסר הוודאות. מנסה לשכנע אותה שאולי תישאר, תיתן עוד צ'אנס, שלא תהיה פזיזה, שתחשוב שוב.

לכתבות נוספות של אבישי מתיה

איך תמצאי את אהבת חייך

כמה אתם מכירים את הילדים שלכם

להתגרש בלי לגרום לכאב: זה אפשרי

אתה לא חושב באמת עליה, על הרצון האמיתי שלה, אתה חושב על עצמך. אתה לא רוצה ששום דבר ישתנה, שהמבנה המשפחתי לא יתערער, שתמשיכו להיות הבעל התומך והאישה הנתמכת. ושכל אחד מכם יידע היטב את מקומו בבית. אתה עם הכסף והכוח והשליטה, והיא עם הילדים, ההקשבה והחיוך הייצוגי.

בואו נאמר זאת בכנות, רוב הקשרים הזוגיים אינם שוויוניים. האישה עובדת בדרך כלל פחות שעות ונמצאת אחר הצהריים עם הילדים, הבעל מגיע מאוחר יותר מהעבודה ועוזר לה. המשכורת שלו מן הסתם גבוהה יותר. ולכן, הוא זה ששולט כלכלית במשפחה. ובאשתו.

זה יכול לעבוד מצוין כל עוד האישה לא מודעת לעצמה, מרוצה ממה שיש לה וחושבת שכך מתנהל העולם. ברגע שהיא רוצה לצמוח, לגדול, להתפתח, להשתנות, לצאת לחופשי, אז מתברר שהגבר המתקדם לכאורה, המאפשר, המקבל, התומך, נכנס פתאום ללחץ. מסרב לשחרר את השליטה שלו. ומנסה להחזיק באשתו הקטנה, שרוצה, תתארו לעצמכם, להיות גדולה. לפתוח עסק. להחליף מקצוע. ללמוד משהו חדש. לגלות את עצמה ואת מי שהיא באמת.

זה מתחיל בשיכנועים, נמשך בפרצופים ועלול להגיע למריבות קולניות ואפילו לאיומים בפרידה. המסרים הגלויים הם: אל תערערי את הספינה, אל תגזימי, אל תהיי חסרת אחריות, אל תפגעי במשפחה שלנו.

המסרים הנסתרים הם: זה מאיים עלי, זה מפחיד אותי, אני חושש שלא תספרי אותי, שלא תשימי עלי, שאם תהיי גדולה, מרוצה ומושכת, אולי אהיה פחות אטרקטיבי עבורך ואת תתרחקי ממני ואולי אפילו תעזבי אותי.

כשהשליטה מתערערת

כמה קשה לנו, הגברים, לתמוך בנשים שלנו באמת. כלומר, כשזה לא נוח לנו. כשזה מערער את תחושת השליטה שלנו. כשזה דורש מאיתנו לחלוק את עבודות הבית כשהיא לומדת, להיות עם הילדים בערב כשהיא עסוקה בפיתוח אישי, או לוותר על בירה עם החבר כשהיא מביטה לנו ישר בתוך העיניים ואומרת, בלי למצמץ, "בא לי", "אני רוצה", "עכשיו אני", "זה התור שלי להתפתח".

אתה יכול להיאבק בה, להילחם עד חורמה ואולי אפילו להכניע אותה. יש לא מעט נשים שאומרות לעצמן שלא כדאי לפגוע בבעל, שאסור להרוס את המשפחה, שאולי הגזמתי, שכדאי לחכות עד שהילדים יגדלו. הן נשארות הנשים הקטנות, המתוסכלות, הממורמרות, המוחמצות, שמביטות בעיניים כלות איך חברותיהן מתקדמות והן נשארות מאחור.

האם אתה רוצה לחיות עם אישה כזאת? האם זו האהבה שאליה השתוקקת? אז ניצחת אותה. והפסדת אתכם. מה יצא לך מזה? נכון, השארת את הכוח אצלך. ואת הכסף. ואת השליטה. אבל כשהיא לא חופשיה ומשוחררת, גם אתה לא חופשי ומשוחרר.

להיות חופשי זה לתת חופש לבת הזוג שלך. לתת לה חופש זה אומר שהיא יכולה לעשות הכל. סליחה, אתה לא "נותן" לה. אתה לא "מאפשר" לה. אתה פשוט לא עוצר אותה. אתה מתבונן בה ומתפעל. מוחא כפיים ומפרגן. מדרבן אותה להמשיך. מכל הלב. בלי גבולות ושום מעצורים.

אז שחרר אותה. תן לה לעוף. תהיה גב עבורה. שותף אמיתי. בן זוג. תתמוך בה ותרוויח אותה. אתכם. את האהבה.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת