מנהלי התיכונים הערכיים: "התלמיד הוא הנכס"

משרד החינוך פרסם אתמול (א') את רשימת 277 חטיבות הביניים והתיכונים שהצטיינו בהישגיהם הערכיים, החברתיים והלימודיים בשנת הלימודים תשע"ו. חלק מהמנהלים הגאים מספרים על המאבקים וקשיים, הערכים והעיקשות - שהביאו אותם להישגים הגבוהים.

צפו בראיון עם מיכאל בן שטרית, מנהל תיכון ברנקו וייס במודיעין:

חינוך למעורבות לצד מצוינות מדעית

שלומי דהן סיים הקיץ את תפקידו כמנהל בית הספר עירוני ה' בחיפה, שנמצא ברשימת בתי הספר הערכיים ברמה 1, יחד עם בית הספר עירוני א'. "ההצלחה היא תוצר של הרעיון המרכזי שאותו טיפחנו בבית הספר", אמר, "מצוינות אקדמית וחברתית במבט אישי, כלומר מצוינות ולא הצטיינות", הוא מסביר.

הוא מוסיף ומפרט כי כל תלמיד נדרש להתקדמות ביחס לעצמו וביחס לנקודת הפתיחה. הצוות דורש מתלמידיו עבודה קשה ומאמץ אקדמי וחברתי יחד, כלומר: חינוך למעורבות והתנדבות לצד לימודים אקדמיים ומצוינות מדעית. בנוסף לאלה, ובעיקר, "מבט אישי. כל תלמיד זוכה לקשר, דיאלוג ואהבה משלב ה'בוקר טוב' בשער, דרך השיח האישי, והשיח במעגלים קטנים. חצי משעות הפרטניות הוקדשו לשיח אישי ומעגלי שיח, וחצי לתגבור לימודי. כך תלמידי עירוני ה' וצוות בית הספר הגיעו להישג".

רב-תרבותיות מלאה

המנהלת המיתולוגית של בית הספר עירוני א' בחיפה, בתיה בראונר, פרשה אמנם מניהול בסוף השנה החולפת, אולם היא זו שחתומה על ההישג של בית ספרה. היא אינה מודה בכך אלא מייחסת את ההצלחה ל"סוד של חדר המורים". לדבריה, "זה סיפור על אנשים, על גישה עירונית שדואגת גם לתלמידים מצטיינים וגם לתלמידים מתקשים, גם לאחוזי הבגרות וגם לאחוזי הגיוס לצבא, וגם לחינוך ערכי – אחרת זה לא היה אפשרי.

"בית ספר לא יכול להיות טוב יותר מאשר מה שיש בחדר המורים שלו. זו השורה התחתונה. מעבר לכך יש כאן עניין של אווירה מיוחדת בתוך בית הספר, רב-תרבותיות מלאה. אנחנו קולטים את כל התלמידים העולים החדשים מהעיר כולה ולפעמים מהמחוז. רק באולפן יש לנו 100 תלמידים בממוצע. יש תלמידים רוסים, אוקראינים שמגיעים אחרי טראומה, אוכלוסייה אתיופית ואוכלוסייה מקומית, וכל זה יחד עם יותר מ-1,000 תלמידים נפגשים מדי יום – ומילת הסוד היא יחס אישי.

"יש לנו תוכניות מיוחדות ופרויקטים רבים, אבל זה לא רק זה. אי-אפשר לבסס את בית הספר על פרויקטים. צריך לבנות את התוכניות על אנשים ולשלב אותם בתוך השגרה. אף בית ספר לא מתקיים מתוכניות בלבד".

"התלמיד הוא הנכס הגדול שלנו"

תיכון על שם השייח סלמאן אלהזייל ברהט הוא היחיד שנבחר מבין כל בתי הספר בנגב ובמשולש. מנהל התיכון סלמאן אלהזייל אמר: "במסגרת עבודתנו הצטרפנו לתוכנית עוז לתמורה, והיא נתנה לנו שעות ומרחב לשינויים ועבודה בקהילה, וכן שילוב תלמידים חברתיים. הייתה לנו עלייה בהישגי הבגרויות ובחינוך החברתי, הפעלנו את התלמידים בצורה טובה למען הקהילה וניצלנו את שעות התגבור כפי שצריך. כולנו שמחים שאנחנו חלק מהעשייה החינוכית".

על זה שבית ספרו הוא היחיד שנבחר בנגב ובמשולש אמר: "אני גאה בהישג. אני למדתי בנצרת ויש לי מורים גם מהצפון ומהדרום. אני גאה כאחד מהאוכלוסייה הערבית. פעם פה ופעם שם".

סלמאן אלהזייל. "שמחים להיות חלק מהעשייה החינוכית"

מחמד חג'וג'. "דואגים לכל תלמיד, לא מוותרים על אף אחד"

מנהל מקיף עכו מחמד חג'וג' אמר: "הצלחתו של בית הספר טמונה בעבודה שיתופית של כל צוות בית הספר. הגענו לנקודה זו לאחר שהשתלבנו בתחום הערכי החברתי. כמעט כל תלמיד השתתף לפחות בהתנדבות ערכית-חברתית אחת למען הקהילה. כל תלמידי י"ב התנדבו וקיבלו תעודת בגרות חברתית בתחום הערכי-חברתי בנושא חיים משותפים ואיך לכבד את האחר".

בנוסף אמר: "אנחנו דואגים לכל תלמיד, לא מוותרים על אף אחד. זה העיקר והנוסחה של בית הספר שלנו. התלמיד הוא הנכס הגדול שלנו וצריך להשקיע בו".

"זה היה מאבק הירואי"

שנה קשה עברה על תיכון הגימנסיה העברית רחביה. בתחילת השנה נהרגו בתאונת דרכים שלוש מבנות שכבת י"ב: אביב נחמיאס, סימור נחום וטליה כהן. לילה לפני כן הן השתתפו במסיבת יום הולדת של אחת מבנות השכבה בווילה במושב שדה צבי שבדרום, ולמחרת כשיצאו לדרך חזרה לירושלים, המכונית שבה נהגה נחמיאס נפגעה על ידי משאית. רבים מהתלמידים בשכבה היו עדים לתאונה המחרידה. בהמשך השנה איבדה אחת התלמידות בשכבה, אופק בן ארי, את אביה עופר, שנהרג בפיגוע בשער יפו.

שרשרת האסונות ערערה תלמידים רבים, והם התקשו לחזור לשגרה. כיום, כשגימנסיה רחביה נבחרה לאחד מבתי הספר הערכיים בישראל על ידי משרד החינוך, המנהל דני לייבוביץ מחייך בסיפוק.

"זה היה מאבק כמעט הירואי גם של הילדים וגם של הצוות. זה היה קשה מאד, כל ההתמודדות עם התאונה והבנות והחברות שחסרות סביב כל אירוע - טיול שנתי, יום שמיניות, נשף הסיום. זה הקשה על התפקוד של השכבה כל השנה. היו ילדים שהסיפור הזה שבר אותם והם התקשו לחזור לשגרה. הם הרגישו שהכול חסר משמעות מול המוות. זה הצריך המון עבודה אישית מול הילדים וההורים, לתת תשומת לב מיוחדת לאלו שהיה להם קשה במיוחד. השקענו אנרגיה אדירה להביא את כל התלמידים לתפקוד ובסופו של דבר הצלחנו. זה מהלך חינוכי מורכב. אני שמח שהצלחנו בכל המדדים - בגישה לבגרויות, באחוזי הנשירה, באחוזי הגיוס. מבחינתי זה צל"ש לצוות החינוכי".

ביום האחרון ללימודים הצוות החינוכי ביקר את הוריהן של שלושת הנערות שלא זכו להגיע למעמד המרגש של סיום הלימודים. "אנחנו משתדלים לשמור על קשר עם המשפחות, ונסענו להביא להם את ספר המחזור ותמונת הסיום, ישבנו איתם ושוחחנו", מספר לייבוביץ. הוא מדגיש שלצד ההשקעה בלימודים, בית הספר מעודד פעילות חברתית וקהילתית. "אנחנו מעודדים השתתפות בתנועות נוער ואימצנו את שבט מצדה של הצופים. התלמידים משתתפים בתוכניות חונכות בתוך בית הספר, מתנדבים עם ניצולי שואה ועוד". 

ומהצד השני: נתוני הנשירה מהתיכון

"בגרות אינה חזות הכול"

דסי בארי, מנהלת האגף העל-יסודי במשרד החינוך: "יצרנו מדד שמנבא נתונים שונים שקשורים לתלמיד טרם הגעתו לבית הספר העל-יסודי, ומדד שמנבא את הישגיו בסוף החטיבה העליונה. במקביל אנחנו מקיימים בדיקה לגבי הישגיו של התלמיד ושל בית הספר לאורך השנים. המטרה שלנו היא לבדוק אם בית הספר הצליח לשפר את הישג התלמידים ביחס למדד הניבוי, ואת ההישג ביחס לעצמו. בית ספר שמצליח לקפוץ מעבר לניבוי, מקבל על כך תגמול.

"החצי השני של הבדיקה מתייחס לשאלה האם בית הספר נמצא תמיד בעלייה. אם לאורך שנים בית ספר מסוים מקבל הישגים גבוהים מאוד, סביר שלא יהיה לו לאן להשתפר, אבל הוא עדיין מחזיק בהישגים מאוד גבוהים, וגם לזה ניתנת התייחסות".

בארי מזכירה כי הנוסחה מורכבת ברובה מערכים חברתיים וקהילתיים, בהם שילוב תלמידי חינוך מיוחד, אחוז הנשירה מהמוסד, אחוז הגיוס לצה"ל ועוד. כל אלה לצד בדיקת הישגיים לימודיים, והרציונל שמשרד החינוך מקדם בשנים האחרונות הוא שבתי הספר צריכים לקדם לערכים מעבר לציונים. "משרד החינוך רואה חשיבות רבה בקידום מגוון רחב של העשייה החינוכית, הישגים ערכיים לצד הישגים לימודיים. בגרות אינה חזות הכול", מסכמת בארי.