שתף קטע נבחר

התיקון של דודזאדה: משכונה ד' לאירופה

בין אם תחולל נס ותחלוף על פני סלטיק בפלייאוף הצ'מפיונס (הערב, 21:45) עם פיגור 5:2 מהמשחק הראשון, ובין אם לא, הפועל ב"ש תאמר שלום למגן השמאלי שלה ואחד הסיפורים היותר ייחודיים שצמחו בעיר בשנים האחרונות. כל הדרך מהזיהוי של שלמה שרף, הנפילה של האח הגדול והאמון של גיא לוי ועד להיותו שחקן בשווי מיליון אירו

הפועל באר-שבע תיפרד כנראה מחלום שלב הבתים של ליגת האלופות בסיום המשחק הערב (ג', 21:45) נגד סלטיק באיצטדיון טוטו-טרנר. לאחר הפיגור 5:2 מהמשחק הראשון, צריך לקרות משהו בלתי צפוי כדי שהאלופה הישראלית תעבור לשלב הבא.

 

אבל דבר אחד בטוח יקרה בסיום ההתמודדות: באר-שבע תיפרד מאופיר דודזאדה שיעבור לגנט הבלגית. סיפורו של המגן השמאלי בן ה-25, שהתחיל את הדרך במגרש המתנ"ס של שכונה ד' בעיר (שם ראה אותו שלמה שרף ואמר לאמו: "הוא יותר טוב מיוסי בניון כשהיה בגילו") ועד להפיכתו לשחקן היקר ביותר שיצא מהפועל באר-שבע, לאחר שנרכש בכמיליון אירו - הוא סיפור מלא בטוויסטים.

 

הילד הקטן שהפך לשחקן הכי יקר של ב"ש (צילום: שי מוגילבסקי)
הילד הקטן שהפך לשחקן הכי יקר של ב"ש(צילום: שי מוגילבסקי)

 

כדי להבין איך חייו יכולים היו להיראות היום אלמלא מספר החלטות בדרך שגרמו לו להישאר בכדורגל בכלל, ובהפועל באר-שבע בפרט, לא צריך ללכת רחוק, מספיק להסתכל על אחיו רמי המבוגר ממנו בחמש שנים.

 

האח הפחות מוכשר במשפחה 

רמי דודזאדה, כלכלן באחד המפעלים בדרום, נחשב בתחילת שנות האלפיים לאחד הכשרונות הצעירים הגדולים בבירת הנגב. באופן טבעי הוא גדל במחלקת הנוער של הפועל באר-שבע, שהייתה ידועה באותם ימים כמחלקה דלת אמצעים שהסיפורים השליליים אודותיה סיפקו חומר גלם רב למקומונים לנגח אותה.

 

מי שניצלה את הנושא מחלקת הנוער של בית"ר באר-שבע ז"ל, שהצליחה לצרף אליה כישרונות גדולים שלא רצו "להתלכלך" במחלקה האדומה. כשרונו של רמי דודזאדה כה בלט, עד שאלי זינו היה מוכן לשלם ליריבה העירונית 20 אלף שקלים כדי להחזיר אותו לקבוצת הנוער שלו. בית"ר כמובן סירבה לוותר על היהלום ואביו שמעון פתח בשביתת והפגנה מול בית העסק של אחד מראשי בית"ר.

 

האח שלא הצליח לפרוץ. רמי דודזאדה (צילום: שי מוגילבסקי)
האח שלא הצליח לפרוץ. רמי דודזאדה(צילום: שי מוגילבסקי)

 

לאחר שגם חבריו של האבא לעבודה בתחבורה הציבורית הגיעו בכדי להשתתף בהפגנה, בעל העסק נלחץ ומיהר לחתום על טופס שחרור תמורת חמישה צ'יקים מז'ינו. אחרי שבועיים התברר שבכלל לא הייתה לו זכות חתימה וחתימותיהם של מורשי החתימה מבית"ר זוייפו. בסופו של דבר הוא עבר להפועל, אך שוב הוא מצא בה מחלקת נוער שעסוקה בסכסוכים פנימיים וסיפורים על כך שההרכבים נקבעים לפי זהותם של הורי השחקנים ולא יכולתם.

 

רמי חזר לבית"ר, שבינתיים הקבוצה הבוגרת שלה התפרקה ובהגיעו לגיל בוגרים הוא הצליח להרשים את אורי מלמיליאן שהחליט להחתימו בהכח עמידר רמת גן, אז בליגה הלאומית. לאחר תקופה קצרה הוא עבר פציעה קשה בשרירי הבטן, שדרשה שיקום ארוך והדרך משם לקריירה בליגות הנמוכות הייתה מהירה. עכברי הליגות הנמוכות בנגב שם יכולים להעיד על מספר עונות בהן הוא כיכב והפך למלך הבישולים של מ.ס באר-שבע מליגה ב'.

 

בזמן שבמשפחה היו עסוקים במלחמות על הקריירה של רמי, החל אחיו הצעיר אופיר לשחק בליגה העירונית שמנוהלת למופת על-ידי יקיר העיר מאיר בוסקילה, בשכונה ד' הידועה לשמצה. לאחר ששלמה שרף, כמנהל המקצועי של בית"ר טוברוק, הצליח לשלוף משם שחקנים כמו אלמוג כהן וחן עזרא, הוא חיפש את הדבר הבא והתרשם שם מאופיר דודזאדה.

 

"הילד שלך יותר טוב מיוסי בניון כשהיה בגילו", אמר המאמן הלאומי לשעבר לאמו רחל, שמאוד לא אהבה את המחשבה שבנה יעזוב את הבית בגיל כל כך צעיר. כפשרה, החליט אביו שמעון לרשום את בנו למחלקת הנוער של הפועל באר-שבע, אותה מחלקה שממנה נכווה בנו המבוגר יותר. גם הקריירה של אופיר לא הייתה חלקה.

 

הראשון שזיהה. שלמה שרף (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
הראשון שזיהה. שלמה שרף(צילום: יוסי רוט)

 

באותה העת היו למועדון שתי קבוצות בליגה של ילדים ג' בה שיחקו שמיניות. בקבוצה אחת היו הילדים המוכשרים יותר יחד עם בניהם של ראשי המחלקה והמקורבים אליהם ובקבוצה השנייה שובצו הילדים הפחות טובים. אופיר שובץ כמובן לקבוצה החדשה, אך לאחר שהרגיש שה"כוכבים" לא מוסרים לו, הוא ביקש להפסיק את פעילותו ובסופו של דבר עבר לקבוצה השניה.

 

תוך זמן קצר הוא שינה מקצה לקצה את קבוצתו החדשה שאף הצליחה להמם את ראשי מחלקת הנוער ולנצח בדרבי את הקבוצה המקבילה ממנה הגיעה. משבר נוסף הגיע כמה שנים מאוחר יותר כשראה איך המאמן מעדיף על פניו שחקנים פחות טובים שהוריהם היו מקורבים למאמן וכמו אחיו הוא החליט לעבור לבית"ר באר-שבע. כעבור שנה בצהוב, בגיל נערים ב', הוא חזר להפועל ומאז הוא שם. למזלו בהיותו נער עבר המועדון לידיה של אלונה ברקת ומחלקת הנוער החלה בהליך הבראה.

 

"תזכור, הוא יהיה המגן השמאלי בנבחרת"

רגע מכונן בקריירה שלו התרחש עם פתיחת האימונים של קבוצת נערים א', אז תחת המאמן אמיר אביגדור, שכשחקן בקבוצה הבוגרת עבר בעצמו מספר הסבות תפקיד. "עד אז אופיר שיחק כקשר מרכזי מתחת לחלוצים. פתאום באתי לאימון וראיתי שהמאמן שם אותו בצד השמאלי של הקישור", סיפר השבוע האבא שמעון.

 

מקשר התקפי למגן שמאלי (צילום: שי מוגילבסקי)
מקשר התקפי למגן שמאלי(צילום: שי מוגילבסקי)

 

בסיום האימון הוא ערך עם אביגדור שיחה ושמע ממנו שהבן שלו מעכשיו הוא אפילו לא קשר שמאלי אלא מגן שמאלי. בסיום השיחה אמר אביגדור לאב המופתע: "תזכור מה שאני אומר לך, הוא יהיה המגן השמאלי של נבחרת ישראל". הנבואה של אביגדור, שעונה לאחר מכן כמאמן קבוצת הנוער יחד עם דודזאדה ירד ליגה ופרש מאימון, התגשמה כעבור מספר שנים. אולי מבחינת אלונה ברקת אמיר אביגדור היה מאמן חלש, אך החלטה אחת שלו סידרה לקופתה הכנסה של מיליון יורו.

 

הרומן המקצועי בין ברקת למגן השמאלי המקומי שלה לא התחיל טוב. בתקופה בה עלה לקבוצה התחושה הרווחת בשדרה הניהולית של המועדון הייתה שבשל מצבה של מחלקת הנוער מספר שנים קודם לכן, אין באמת סיכוי לאף שחקן צעיר מקומי סיכוי להשתלב בקבוצה הבוגרת.

 

כשהוא בן 18 וחצי הוא ניצל את הרחקתו של המגן השמאלי שמעון הרוש כדי לערוך הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת באדיבותו של המאמן גיא עזורי. באר-שבע הפסידה 4:1, כשאת שער הניחומים כבש מאור מליקסון, שלימים יהפוך לחברו הטוב ביותר בקבוצה.

 

באותה עונה הוא שיחק עוד מספר משחקים בבוגרים, אך נראה היה שלא הצליח להלהיב את ברקת. בעונה 2011-12 גיא לוי אימן את הקבוצה ותחתיו הפך דודזאדה לשחקן הרכב קבוע. לפני שבועיים, בהתבטאות נדירה, חשף לוי בפייסבוק את שהתחולל מאחורי הקלעים בעניין דודזאדה הצעיר עם בעלת הבית: "אלונה התלוננה על כך שאופיר משחק בהרכב והעדיפה ששחקן ותיק יותר ישחק. אופיר היה צעיר ונמרץ, מהיר ונחוש ולא היה לי ספק לגביו".

 

החיבור בהתחלה לא היה מוצלח. אלונה ברקת (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
החיבור בהתחלה לא היה מוצלח. אלונה ברקת(צילום: אורן אהרוני)

 

החיבור הלא צפוי עם אלונה

עונה לאחר, מכן גם ג'ורדי קרויף לא נותר אדיש לכישרון מבאר-שבע והגיש לברקת הצעה קונקרטית: יואב זיו, מושיקו לוגסי ו-600 אלף יורו תמורת דודזאדה. ברקת אמרה תודה אבל לא תודה, ונקבה בתג מחיר של מיליון יורו, מה שטרפד את העיסקה.

 

בעונת 2012/13 דודזאדה השתחרר מהצבא ובאופן טבעי קיווה לשדרוג רציני במשכורתו, אך להפתעתו ברקת לא מיהרה לפתוח את חוזהו והוא המשיך לקבל משכורת חייל בגובה של כ-5,000 שקלים. באמצע העונה הוא אף החליט להחרים אימון, צעד שלא היה מקובל על אנשי המועדון.

 

בסופו של דבר, רק לאחר שנה ארוכה הגיעו לצדדים להבנות וחתימה על חוזה חדש עם שכר משודרג. החתימה על החוזה הגיעה  לאחר משבר קשה שעבר על משפחתו של השחקן כשהאם רחל עברה אירוע מוחיוהייתה זקוקה בדחיפות לצינתור מוח, דבר שלא ניתן היה לעשות באותה עת בבית החולים סורוקה.

 

 

 

המשפחה התקשתה למצוא בית חולים שיסכים לבצע את הפעולה באופן בהול ולעזרתם נחלצה ברקת שדאגה שרחל תובא באמבולנס פרטי לבית החולים תל השומר, שם בוצע הצינתור בהצלחה. בנקודה הזאת מערכת היחסים בין הצדדים הפכה לחמימה יותר.

 

בסופו של דבר, האח שנחשב בתחילת הדרך למוכשר פחות בבית משפחת דוידזדה, אך לאורך הקריירה הפגין נחישות ואופי של שחקן ברמות הכי גבוהות, יהיה החל ממחר שחקן באירופה. מי שראה כיצד הקריירה של אחיו הגדול מתבזבזת ולכן השקיע בלימודיו בתיכון, כולל חמש יחידות בגרות בפיזיקה ומתמטיקה, עומד עכשיו בפני המבחן הגדול בקריירה שלו. בקרוב מאוד נדע אם הוא יעבור גם אותו בהצלחה והיפוך לשחקן מן המניין בליגה הבלגית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שי מוגילבסקי
אופיר דודזאדה
צילום: שי מוגילבסקי
מומלצים