"אשטרום" תקבל החזר על בניית ביהמ"ש בלוד

החברה נדרשה לשלם כ-335 אלף שקל אגרת בנייה, אף שמדובר במבנה לצורכי ציבור. ביהמ"ש קיבל את תביעתה וקבע שהסכום נגבה שלא כחוק

עו"ד יונה וינדרפורסם: 24.08.16 , 18:39

בית משפט השלום בראשל"צ קבע לאחרונה כי חברת "אשטרום", שהקימה את מבנה בית המשפט המחוזי בלוד, תקבל בחזרה כ-335 אלף שקל ששילמה כאגרות בנייה. השופטת איריס סורוקר קבעה שמאחר שמדובר במבנה לצורכי ציבור, הרי שהכספים נגבו ממנה שלא כחוק.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כשבע שנים זכתה אשטרום במכרז להקמת בית המשפט. בתנאי המכרז נקבע שהמדינה תשמור על מלוא הזכויות במקרקעין, ואילו החברה תוגדר "קבלן" שפועל עבור המדינה. ב-2013 הגישה החברה תביעה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לוד, בטענה שנדרשה לשלם אגרות מופרכות של 335,490 שקל על היתרי הבנייה אף שהיא בנתה בשביל המדינה ועבורה.

תביעה

בניית מלון נדחתה - המדינה תשלם 3 מיליון ש'

עו"ד עמרי ארז

חברת "דנים השקעות" החלה בשנות ה-90 בבניית מלון "רויאל רימונים" בים המלח, אך בקרקע התגלו פגמים. רשות מקרקעי ישראל תפצה אותה על כך

בניית מלון נדחתה - המדינה תשלם 3 מיליון ש'

אשטרום טענה כי המדינה אמורה להיות פטורה מתשלום אגרה מכוח חוק התכנון והבנייה לצורך הקמת מבני ציבור, וכי לא צוין בשום מקום במכרז כי אגרות הבנייה יחולו עליה.

מנגד טענה הוועדה המקומית שהאגרה נגבתה כדין, כפי שנעשה מול כל גוף שמבקש היתרי בנייה. לדבריה, אשטרום ולא המדינה היא החתומה על הבקשות לקבלת ההיתרים, ובהיותה גוף מסחרי היא לא זכאית לקבלת הפטור השמור למדינה בלבד.

השופטת ד"ר איריס סורוקר ציינה כי הוועדה צודקת לפי לשון החוק היבשה, אולם אין מחלוקת שהיתרי הבנייה התבקשו עבור מבנה השייך למדינה ונועד לצורכי ציבור. בנסיבות כאלה, אי אפשר לפרש את החוק בצמצום ולהחיל אותו רק על בקשות המוגשות טכנית על ידי המדינה. לטעמה, במקרים שבהם המדינה מתקשרת עם גורם מסחרי, יש להחיל את הפטור גם על גורם זה.

לדבריה, הפרשנות של הוועדה המקומית לחוק עלולה להוביל קבלנים המתקשרים עם המדינה לגלגל עליה (ולמעשה על הציבור) את עלות האגרות, מה שייפגע במטרת הפטור – הוזלת עלויות הבנייה של מבנים ציבוריים.

טענה נוספת שהעלתה הוועדה הייתה כי אין להורות לה להחזיר את האגרות, מפני שאשטרום שילמה אותן מבלי להתלונן בזמן אמת, אולם השופטת סורוקר לא קיבלה זאת.

"עצם הידיעה של הקבלן על דרישת התשלום אינה מכשירה גבית אגרה הנעדרת בסיס חוקי", כתבה. "עקרון יסוד בדיני המנהל הציבורי מחייב את הרשות לפעול בתוך דלת אמות הסמכות שהעניק לה החוק. אין לרשות אלא מה שהחוק העניק לה, ואין היא רשאית לפעול מחוץ למסגרת החוקית".

לאור קביעות נחרצות אלה חויבה הוועדה להשיב לאשטרום את סכומי האגרות במלואם בתוספת ריבית והצמדה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% מהסכום.