"בארץ יש סיכון ממשי לפגיעה בבנייני מגורים"

 

לדברי בר, קיימות לפחות שלוש סיבות לעיכובים בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית ביישובי הפריפריה, שבהם קיים הסיכון הגבוה ביותר לנזק מרעידות אדמה - כדאיות כלכלית, דיירים סרבנים והחלטת הרשויות המקומיות. עם זאת, ממש באחרונה הוקמה לראשונה רשות להתחדשות עירונית ובר מציין כי התקווה היא שהרשות תיתן מענה למצב הנוכחי - "ותשחרר את כל החסמים הבירורקטיים שקיימים בדרך - וקיימים הרבה חסמים".

 

למרות שליזמים כדאיות כלכלית לבנות במרכז הארץ, גם באזורים אלה הם נתקלים, לעתים מזומנות, בחסמים. "בגבעתיים, למשל, אין תוכנית מתאר וברמת גן התוכנית תקועה כבר שנתיים", הוא מסביר, "בתל-אביב אושרה תוכנית הרובעים, אבל היא רלוונטית רק לחלקים מהם. צריך למצוא פתרונות מהירים - והדבר העיקרי שיאפשר להתקדם קדימה זו ודאות תכנונית. כיום אין כמעט ודאות תכנונית ברשויות מקומיות".

 

 

"רעידת האדמה באיטליה - תמרור אזהרה לישראל"

"לנוכח רעידת האדמה באיטליה נראה לי שהגיע הזמן לעצור ולחשוב", מחזק את הדברים בשיחה עם ynet עו"ד אברהם ללום, שותף ומייסד במשרד עוה"ד אברהם ללום ושות, "לדעתי מדובר בתמרור אזהרה מאיטליה. מדינת ישראל הפקירה את תושביה בנושא ההתחדשות העירונית, והכדור מונח כעת לפתחה. על שרת המשפטים ושר האוצר לוודא כי נקבעת מדיניות אחידה וברורה בכל הקשור לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ומיגונם מפני טילים במסגרת תמ"א 38".

 

גידי רבינוביץ', מנכ"ל ובעלי חברת קרן נדל"ן, מוסיף כי בישראל קיים סיכון ממשי לפגיעה בבנייני מגורים בגלל רעידות אדמה, אבל גם בגלל טילים. "רעידת האדמה באיטליה מזכירה לכולנו שאסון בסדר גודל כזה עלול להתרחש בכל יום גם בישראל. צריך לזכור שחיזוק מבנים מציל חיים, לא רק ברעידות אדמה אלא גם ברעידות אדמה ביטחוניות".

 

לדברי רבינוביץ', "חבל שיש מאות תוכניות התקועות בוועדות התכנון ובנייה בגלל חוסר מודעות, פרשנות שונה, ועדות ערר שמחליטות פעם כך ופעם אחרת, וכתוצאה מכך נוצרה אנדרלמוסיה שבגללה הוועדות לא מוציאות היתרים כמעט בכלל. אצלנו, למשל, תקועות תשע בקשות לבנייה בוועדות התכנון השונות, אשר הוגשו על פי מדיניות שהייתה קיימת בעת הגשתן לפני כשנה".

 

צפו בהריסות בעקבות רעידת האדמה באיטליה:

 

"אין כל הבדל בסטטיסטיקה המפחידה בין איטליה הרחוקה לבין השבר הסורי-אפריקני בישראל", מזהיר חיים מאירוביץ, מבעלי קבוצת מאירוביץ-גלנור. לדבריו, "מדי 100 שנה לערך אירעו רעידות אדמה קטלניות שהחריבו לסירוגין את טבריה, בית שאן, צפת, רמלה ועוד. לשם כך נועדה תמ"א 38, אבל מאז שהוכרזה ב-2005 נוספו, לצערנו, רק אלפי דירות בודדות, רובן הגדול בגוש דן, היכן שערכי הקרקע והדירות גבוהים יחסית".

 

מאירוביץ מציין כי "באזור בית שאן, טבריה והשבר הסורי-אפריקני לא נבנה כמעט פרויקט אחד לרפואה. שם, אין זה סוד, ערכי הקרקע הנמוכים הופכים את תמ"א 38 לבלתי כדאית. לכן על ממשלת ישראל לתת דחיפות לנושא. כבודם של מחיר למשתכן והסכמי הגג במקומם מונח, אולם המשימה של מיגון מאות אלפי בניינים ישנים חשובה לא פחות".

 

ד"ר אמיר זיו-אב, בעלי זיו-אב הנדסה ולשעבר מדען ראשי במשרד התחבורה, מציע דרך לפתרון ממוקד. "במסגרת תוכנית המתאר למיגון מבנים, יש להתייחס רק לאזורים המועדים להינזק ברעידות אדמה - קריית שמונה, צפת, בית שאן, ים המלח ואילת - כלומר 5% מישראל", הוא מציין, "באזורים אלה יש להתייחס רק למבנים המסוכנים בני ארבע-חמש קומות אשר נבנו לפני 1980 ובתצורת גושי דירות על גבי עמודים דקים, הרגישים לתנודות צד".

 

לדבריו, "בישראל יש רק 3,000 מבנים כאלה וקל לחזקם מפני התמוטטות כוללת, זאת באמצעות מסגרות חיזוק בין חלק מהעמודים של קומת הקרקע. עלות חיזוק כל 3,000 המבנים עולה פחות ממיליארד שקל - פשוט צריך לקבל החלטות ולבצע. אפשר להתעלם מכל שאר המבנים ושאר האזורים - ובכך לצמצם את הבעיה באופן משמעותי".

 

גם בהתאחדות קבלני המשפצים מביעים חשש מהמצב בישראל ומהחסמים התכנוניים שמונעים חיזוק מבנים בהקדם האפשרי. "רעידת האדמה באיטליה עלולהה להתרחש בכל רגע גם כאן בישראל, ולגרום לנזקים אדירים למבנים ישנים", טוען ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני המשפצים. לדבריו, "ישראל מלאה במבנים עתיקים שנבנו לפני מאות שנים בירושלים, עכו, צפת וגם בתל-אביב וביפו".

 

סיב מסביר כי מדובר במבנים שלא נבנו בתקנים המקובלים כיום להגנה בפני רעידות אדמה. "מבנים אלה עלולים לספוג פגיעה קשה במקרה של רעידת אדמה. נזקים כאלה צריכים להיות מתוקנים בהקדם האפשרי, וצריכה להיות היערכות של כל בעלי המקצוע, שהביקוש אליהם עולה באופן אדיר בתקופות כאלה של אסונות".