הכירו את הישראלים שמוכרים בורקיני למוסלמיות

לדברי יהב, סאן וואיי עובדת בישראל כבר 19 שנה ומספרת על התהליך: "המחסנים הראשיים שלנו יושבים בהוד השרון מול המפעלים של סנו. הפועלות מסנו היו מגיעות לקנות בגדי ים לילדים. הגיעו נשים מטירה ומג'לג'וליה, מדדו, מאוד אהבו, וככה אנחנו בערך לפני 12 שנה התחלנו למכור את בגדי הים הצנועים שלנו".

היא הוסיפה: "היה לנו טבעי לייצר חולצות לנשים שגולשות או חותרות בסאפ עם שרוולים ארוכים וטייצים ארוכים. לי זה לא נראה היה מעולם כבעיה כי אני מגיעה למקום מהסיפור של הגנה מהשמש. הנשים שבוחרות בבורקיני מגיעות לסיפור לאו דווקא מתוך העניין של לטשטש את הגוף, אלא מתוך האמונה שלהן".

יהב אמרה גם כי קודם כל הם פנו למוסלמיות ורק אחרי זה התחילו לייצר בגדי ים לנשים דתיות יהודיות. "הנשים הדתיות מסתפקות בדר"כ בכיסוי עד המרפקים ועד הברכיים ומפה צמחנו להמון המון תחומים".

יהב סירבה לפרט מהו היקף המכירות בעולם הערבי, אך ציינה כי מדובר בסדרי גודל של אלפים ואף עשרות אלפים. "עד לפני שמונה שנים מאה אחוז מהייצור שלנו היה בישראל. כיום אני תופרת בג'נין. אני לא יכולה לעשות מזה רעש כי לא ייקנו".