והשנה, ילמדו את ילדינו מיומנויות חיים?
"איך זה יכול להיות שבמציאות החדשה והמוארת יותר הזו, במגיפה האפלה הזו של תקיפות מיניות, שנראה לי שהציבור הרחב החל להבין את גודלה ורוחבה, בתי הספר לא נערכים לנסות לשנות מציאות עבור עתיד ילדינו?". שני שטלריד, המסייעת לנפגעי תקיפה מינית, משתפת
לפעמים בהרצאות שלי אני שואלת את הקהל הצעיר שמורכב מחיילים או מחבר'ה אחרי בית ספר במסגרת של מכינות קדם צבאיות כמה שיעורים הם זוכרים שקיבלו בנושא המאבק בתקיפות מיניות. התשובות משתנות לעתים, אבל התשובה הרווחת ביותר היא - מעולם לא קיבלנו כאלה שיעורים.
לימדו אותנו לא מעט על נהיגה בטוחה. על השימוש לרעה בסמים. על מניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול. ועוד. אבל בנושא תקיפות מיניות, בדרך כלל, בית הספר מזמין הצגה שעוסקת בנושא ואולי במקרים חריגים, כשמעורבים מחנכים משמעותיים, התלמידים מקבלים שיעורי חינוך מיני שיש בהם גם נגיעה בתחום ההטרדות והתקיפות המיניות.
לטורים הקודמים של שני:
#אין_חסינות_למדים. קמפיין חדש יוצא לדרך
"במקום להושיע, הם בעצמם הפוגעים"
"את באמת חושבת ששנה וחצי זה מספיק"?
"את כל-כך מכוערת שאני לא מאמין שנאנסת"
הרוב המוחלט, מכל קצוות הארץ מספר שמעולם לא באמת לימדו אותם שיעורי הכנה לחיי זוגיות ו/או מיניות בריאים. כאלה שמבוססים על רצון הדדי ומוקיעים כפייה מינית. כאלה שמסבירים על ההבדלים בין הטרדה מינית לחיזור. כאלה שמביאים מסר חשוב ואמין של יש לאן לפנות או עם מי לדבר ואין במה להתבייש באם עברתם או אתם עוברים פגיעה מינית. כאלה שמתנגדים להחפצה ומקדמים כבוד הדדי.
זהו. הראשון לספטמבר הגיע.
הבוקר שלחו אלפי הורים מודאגים את ילדיהם וילדותיהם חזרה למערכת החינוך והלכו לעבודה. בדיוק כמו בכל שנה כבר עשורים. שנת לימודים חדשה בפתח. אנחנו סומכים על מערכת החינוך שתלמד את ילדינו את מקצועות הליבה, תסלול את דרכם להצלחה, אבל גם מיומנויות חיים.
האם לא לזה בדיוק נועד בית ספר ? לחנך. ללמד. להאיר. להבהיר. לבאר
הלמידה של חיים בחברותא הראשונית היא בדיוק במסגרות הללו. ההסתגלות החברתית וההפנמה של גבולות חברתיים והדדיים מתחילה בגילאי גן, במפגש עם בני גילך וממשיכה כל החיים. האם לא לזה בדיוק נועד בית ספר ? לחנך. ללמד. להאיר. להבהיר. לבאר.
איך זה יכול להיות שהגענו לראשון לספטמבר 2016 ואין עדיין תכנית מובנית ללימוד הנושא מתוך הכללת מניעה והתמודדות בלימוד?! איך זה יכול להיות שבמציאות החדשה והמוארת יותר הזו, במגיפה האפלה הזו של תקיפות מיניות, שנראה לי שהציבור הרחב החל להבין את גודלה ורוחבה, בתי הספר לא נערכים לנסות לשנות מציאות עבור עתיד ילדינו?
בתי הספר לא נערכים לנסות לשנות מציאות עבור עתיד ילדינו?
איך זה שכבוד שר החינוך לא יוזם פגישה עם המרכז לסיוע, עם ארגונים שונים העוסקים במאבק בעבריינות מין וסיוע לנפגעי תקיפה מינית, ועם אקטיביסטים בנושא, כמוני. אם אוזמן אהיה מוכנה לשבת ולחשוב ביחד על תכנית חינוכית מותאמת גיל שמטרתה להכין את ילדינו לחייהם הבוגרים, עם כלים להתמודדות במקרים של פגיעה מינית ועם תכנית מלאה כבוד גופני הדדי תוך ביטול החפצה והטרדות והפנייה לגורמים מטפלים במקרי הצורך, במסגרת חינוך למניעה.
לא עדיף לנסות לחנך למניעה לפני תכנית שיקום לעבריין המין המורשע? לא עדיף שילדינו יידעו שאם הותקפו מינית, הם לא לבד ויש להם אל מי לפנות? לא עדיף לנו כהורים, לדעת שחוץ מאיתנו, ולפעמים בגיל ההתבגרות, קשה יותר למתבגרים שלנו לדבר דווקא איתנו, יש מי שיתמוך באם יקרה להם משהו, חס וחלילה?
לא עדיף עבור כולנו להיות מדינה נושאת דגל במאבק באחת המגיפות הותיקות והקשות הבינלאומיות של פשעי מין?! בואו נהיה אור לגויים. ובעיקר אור גדול לעתיד בטוח יותר עבור ילדינו.
באנו חושך לגרש.
שתהא שנת לימודים חדשה טובה, פוריה ומתוקה לכולנו.
שילדינו יהיו בריאים ומאושרים תמיד.
שני שטלריד, אמא של עמית וטל. לאחר שחשפה בתקשורת את סיפור האונס האישי שלה והשיקה את ״קמפיין האותיות״ , ו״לא לבושה״, היא הקימה את עמותת ״אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית״ ומאז היא פעילה במאבק נגד תקיפות מיניות, תוך ליווי מאות נפגעים והעברת הרצאות בנושא.
להזמנת הרצאה היכנסו לעמוד הפייסבוק או שלחו מייל ל: shtalryd74@gmail.com .
מעבר לקווי הטלפון של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ממתינות מתנדבות לנשים ומתנדבים לגברים, להקשיב ולשוחח באנונימיות מוחלטת. אתם לא לבד. התקשרו 1202 לקווי סיוע לנפגעות תקיפה מינית ו-1203 לנפגעי תקיפה מינית.
לפנייה לכתב/ת 
