"חיים במזבלה": בלי מים זורמים, בלי מחשב

בלי חשמל, בלי מים זורמים, בלי שירותים. כך חיים בישראל, בשנת 2016. ותושבי היישוב הבדואי הלא מוכר רח'מה, שנאלצים להתמודד עם התנאים הכל-כך קשים, הם דווקא אלו שהביעו לפני כמה שנים הסכמה נדירה להעברתם ליישוב חדש סמוך. אבל הממשלה גוררת רגליים, וכעת הבדואים - שמתמודדים עם צווי הריסה - מאיימים שלא ישלחו את בניהם לצבא. צפו בכתבה, כחלק מסדרת "מדינה בתוך מדינה".

מדינה בתוך מדינה - כתבות נוספות

מכות בחצר, מזריקים בבניין: החיים בשכונה ד'

בני 12 עם אקדחים: הפקרות ליד כביש החוף

כאן חרדים, שם חילונים: סיור באשדוד

"פה הדת אינה עסק". אצל השומרונים בחולון  

הצריפים, האוהלים ומכלאות הצאן של רח'מה ממוקמים על אדמת המדבר הצחיחה, סמוך לירוחם. אבל בזמן שבשנים האחרונות המועצה המקומית מתפתחת וערך הבתים בה משגשג, גם בעקבות מעבר לצה"ל לעיר הבה"דים בדרום, ברח'מה דבר לא השתנה. ולתושבים נמאס.

עלי זנון ובנו. 70 ק"מ לבית הספר הקרוב(צילום: אסף קמר)

בדים נגד כלבת(צילום: אסף קמר)

עלי זנון, בן 64 משבט אל עזאזמה, שירת עשרות שנים כגשש בצה"ל. "עם קום המדינה הממשל הצבאי פינה אותנו לכאן מהאדמות שלנו וריכז אותנו פה", הוא מתאר את הרקע להגעתם של חלק מהבדואים לצפון הנגב. זנון, שמגיש לנו תה באוהל האירוח המסורתי של הגברים, מכניס אותנו לסיור בצריף הפח העלוב שבו חיה המשפחה: "כלב לא יכול לישון פה. את הבדים שמסביב הצריף אנחנו שמים כדי למנוע משועלים עם כלבת להיכנס ולנשוך אותנו".

"נלחמתי בלבנון. לילדיי לא אתן להתגייס"

צמוד לצריף הלינה ממוקם אוהל המטבח, ובמרכזו מדורה לאפיית פיתות. בארון ברזל כבד נשמרות שאריות העוף והאורז מארוחת הצהריים. "זה נקרא חדר אוכל לילדים. אין מקרר ואם אני אבנה מטבח, הסיירת הירוקה תבוא מיד ותהרוס לי. זאת האדמה שלי שקיבלתי מהמדינה. אני לא אשם שאני בדואי". זנון, שקיבל צו הריסה לצריף, נשמע מיואש: "הייתי חבר של שרון בסיני. נלחמתי ב-82 בלבנון. נהרגו איתי חברים. לא יכול להיות שאני אהיה במצב כזה".

חוסיין, בנו הקטן, נאלץ לנסוע 70 ק"מ מדי יום כדי להגיע לבית הספר האזורי. בצריף המגורים הלוהט שבו הוא גר אין שולחן ואין כיסאות. "מחשב? איזה מחשב? אין לו עתיד בכלל", אומר האב בכאב. הוא מצביע על מאהל סמוך של קרוב משפחה שכן שלטענתו עדיין משרת מילואים, אך בעקבות הסכסוך עם הסיירת הירוקה - מסרב לגייס את בניו לצבא. "אנחנו רוצים זכויות, רוצים לגדל את הילדים בכבוד. גם אני לא אתן לילדים שלי להתגייס".

"כלב לא יכול לישון פה"(צילום: אסף קמר)

(צילום: אסף קמר)

"שר החקלאות - היחיד שמציב מכשול"

הממשלה מתכננת להקים באזור יישוב חוקי בשם זהה, רחמ'ה - והתושבים (כ-2,000 איש) כבר הביעו בעבר הסכמה להעתקתם. אבל המשא ומתן על השטח, החלוקה הפנימית למגרשים ואזורי המרעה והחקלאות תקוע, וגם החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לפני שנתיים להמליץ לממשלה על הקמת רח'מה לא הובילה לאישור ממשלתי.

בא כוחם של הבדואים תולה את האשם בשר החקלאות אורי אריאל. פרקליטם של תושבי רח'מה, עו"ד עמי נחמני, אמר כי "בני השבט יושבים ברובם בשטחי האש השונים בסמוך למועצת ירוחם, אך זו המציאות שנכפתה עליהם כבר משנת 1954 עד לימים אלה ממש. כל הגורמים הפוליטיים ברמה המקומית וכן כל הגורמים התכנוניים תמימי דעים כי יש צדק והכרח להקים את ישוב הקבע רח'מה עבור בני שבט זנון. הגורם היחידי שמציב מכשול בפני קידום המהלך הוא שר החקלאות, שנמנע בכוונת מכוון מלהעלות את ההכרעה לשולחן הממשלה.

שייח עודה זנון(צילום: אסף קמר)

המעבר ליישוב חוקי לא נראה באופק(צילום: אסף קמר)

"נוצר למעשה מצב בלתי נסבל - מצד אחד האוכלוסייה הבדואית איננה מורשית לבנות במקום מושבם הנוכחי, מצד שני המדינה בולמת את בנייתם של יישובי הקבע החדשים שבדרך, ומצד שלישי המדינה איננה יודעת להתמודד עם הריבוי הטבעי באוכלוסייה הבדואית. הסיירת הירוקה שמטעם המדינה גורמת לבני השבט להימצא בין הפטיש לסדן, תוך שהיא מונעת מהם לרעות את עדריהם, לפתח את גידוליהם בחקלאות ומונעת מהם גם את הגידול הטבעי שפועל יוצא ממנו הוא הקמת הסככות ומגורי הזוגות הצעירים".

התגובות

מרשות הטבע והגנים, האחראית על הסיירת הירוקה, נמסר בתגובה להאשמות התושבים: "הסיירת הירוקה פועלת מתוקף סמכויות שניתנו לה ופעילותה נעשית על פי החוק. הסיירת עוסקת בשמירה על אדמות מדינה ושטחי אש של צה"ל, מונעת ומטפלת בפולשים שנכנסים לשטחי אש, מסכנים את חייהם ומפריעים לאימונים הסדירים של היחידות המתאמנות. הטענות המועלות נבדקו לעומקן מול הגורמים הרלוונטיים ולא נמצא בהן ממש. נהפוך הוא, פקחי הסיירת הירוקה של רשות הטבע והגנים באזור המדובר פועלים על פי החוקים ונמצאים בקשר הדוק עם נציגי הפזורה הבדואית באזור, דבר שמוביל לעבודת פיקוח טובה ואיכותית".

מהמועצה המקומית ירוחם נמסר: "ירוחם מהווה עבור תושבי רח'מה מרכז עירוני שבו הם מקבלים שירותי בריאות, בנקאות, טיפת חלב, מרפאה, דואר וקניות, וחלקם אף רשומים כתושבי ירוחם. היישוב החדש רח'מה מתוכנן לקום צפונית לירוחם וכיום מונה כ-1,000 בדואים הנמצאים בהתיישבות בלתי חוקית סביב לשטח הבנוי, על כ-20 אלף דונם בתחום השיפוט של ירוחם. מועצת ירוחם והמועצה האזורית רמת נגב הקצו משטחיהן ליישוב העתידי, שאושר בוועדות התכנון  ועבר תכנון ראשוני על ידי הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית.

שותים מים שמגיעים מצינור חשוף(צילום: אסף קמר)

(צילום: אסף קמר)

"ראש המועצה מיכאל ביטון, הפועל למען הקמת רח'מה, נפגש כמה פעמים עם אנשי המקצוע ונבחרי הציבור הרלוונטיים ובראשם שר החקלאות האמון על נושא הסדרת ההתיישבות הבדואית. נושא זה נמצא לפתחו זה זמן מה ונדרשת החלטת ממשלה בעניין, אך בפועל אין התקדמות. המצב היום הוא כי אין היתר לבניית בתי קבע, וכל בית שייבנה יקבל צו הריסה, החוק תקף גם לבנייה חקלאית, תיירותית, לבית תפילה ומוסדות ציבור שונים. מצב זה של היעדר טיפול וקידום הנושא יכול להביא להשפעות שליליות כמו אי גיוס של בני השבט לצבא ועלייה של תנועות איסלאמיות, בהיעדר יחס ממשלתי ראוי לתושבי המדינה".

מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים נמסר: "הרשות נמצאת בתנופת שיווקים שכמוה לא הייתה בעשור האחרון. בנוסף מוקמים שני יישובים חדשים עבור בני שבט אל עזאזמה, אליהם יוכלו אנשי השבט לעבור מהפזורה הלא חוקית. אנשי רח'מה מוזמנים לעבור לאחד משלושת היישובים המיועדים להם - בירה הדאג, אל עזאזמה או רמת ציפורים".