ניצחון לסרבני פינוי-בינוי בפ"ת: "זו לא סחיטה"

על רקע שינויים בתוכנית דחו דיירים מרחוב וולפסון את חתימתם עד שיקבלו את שהובטח להם מלכתחילה. היזמיות תבעו אותם, אבל נדחו בבית המשפט

עו"ד מנחם מאנדלפורסם: 14.09.16 , 21:34

בית המשפט המחוזי מרכז דחה לאחרונה תביעה שהגישו שתי יזמיות נדל"ן נגד דיירים במתחמים המיועדים לפינוי-בינוי בפתח תקווה: השופטת ריקי שמולביץ קבעה שסירוב בעלי דירות לחתום על שינויים בתוכנית המקורית לא מהווה סחיטה, אלא ניסיון ראוי לממש את ההתחייבויות כלפיהם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

יזמיות הבנייה "עמודי השחף" ו"שחף בלס" הגיעו לפני כמה שנים להסכמה עם דיירים בבניינים ברחוב וולפסון בעיר על פרויקט פינוי עתידי. על פי מסמך ההצטרפות הראשוני, דיירים שהחזיקו בדירות שני חדרים בשטח של כ-36 מ"ר יקבלו דירות שלושה חדרים בשטח של 75 מ"ר, ולחלקם ניתנה אפשרות לשדרג לדירות גדולות יותר. באותו מסמך הביעו הדיירים הסכמה לחתום על כל המסמכים הנדרשים לצורך קידום הפרויקט.

נדל"ן

תביעה: הדיירים ברחו בסוף מו"מ על פינוי-בינוי

עו"ד אמיר שטיינהרץ

במשך עשור ממתין בניין בבת ים לפרויקט, ודווקא בשלבים האחרונים של ההליך ביקשו הדיירים לבטל הסכם ראשוני. בית המשפט לא איפשר להם

תביעה: הדיירים ברחו בסוף מו"מ על פינוי-בינוי

אלא שהפרויקט נתקל בהתנגדויות שבעקבותיהן נערכו שיניים בתוכנית הבנייה וגודל הדירות החלופיות נקבע לבסוף על 3.5 חדרים בשטח של 85 מ"ר. השינוי בתוכנית לא מצא חן בעיני חלק מבעלי הדירות והם סירבו לחתום על הנוסח החדש של חוזה הפינוי, ובכך מנעו מהיזמיות לקבל אישור שהמתחם עובר פינוי בינוי המזכה בהטבות מס.

לפני כשנתיים הגישו היזמיות תביעה נגד בעלי הדירות הסרבנים, ודרשו לחייבם לחתום על החוזה החדש ונספחיו. במסגרת ההליכים הגיעו היזמיות להבנות עם מרבית הדיירים, אך עדיין נותרו שישה סרבנים שטענו שלא יחתמו עד שהיזמיות יתחייבו לממש את הבטחותיהן האישיות כלפיהם. חלקם טענו שהובטחה להם הטבה ברכישת דירה נוספת בפרויקט, אחרים טענו שהובטחו להם דירות בקומות גבוהות יותר ממה שפורט בהסכם החדש והיו כאלה שטענו שהובטח להם מחסן.

היזמיות טענו שמדובר בניסיון סחיטה והזכירו לבית המשפט כי תוכנית הבנייה החדשה למעשה שדרגה את הדירות החלופיות. באשר להבטחות האישיות טענו היזמיות שמרגע שהתוכנית שונתה – ההתחייבויות הקודמות שלהן בטלות.

צדק, לא סחטנות

ואולם, השופטת ריקי שמולביץ התרשמה שהדיירים הסרבנים צודקים ושבשלבים מוקדמים יותר של הפרויקט התחייבו היזמיות להעניק הטבות אף שבאותו שלב התוכניות עוד לא התגבשו סופית, ולא ניתן היה לדעת בוודאות שניתן לקיימן. לפיכך, קבעה, התנגדות הנתבעים לחתום על המסמכים החדשים לא נובעת מסחטנות אלא מרצון מוצדק לוודא שההבטחות כלפיהם ימומשו.

בהתאם נדחתה טענת היזמיות שלפיה הבטחותיהן בוטלו עם שינוי התוכנית: ביטול תוקפן של הבטחות צריך להיעשות במפורש ובכתב כמו שנעשה בקשר להסכמות אחרות. קבלת התביעה הייתה גורמת לכך שהיזמיות יכפו על דיירים לוותר על שדרוגים שהובטחו להם, ולכך השופטת לא הסכימה.

"בעמידה על קיום התחייבויות היזמות כלפי הנתבעים והכללתן בכל חוזה שיחתם על ידיהם אין משום סחטנות", הדגישה בפסק הדין.

משכך נדחתה התביעה והיזמיות חויבו לעמוד בהבטחותיהן כלפי הדיירים מבלי לגבות מהם תשלום נוסף, אלא אם כן יוסכם ביניהם בחוזה ובמפורש אחרת. היזמיות חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12 אלף שקל.