הכירו: נבחרת הרופאים שמטפלת בשמעון פרס

התמוטטותו של הנשיא התשיעי לשעבר של מדינת ישראל, שמעון פרס, אתמול (ג') תפסה את המדינה בהפתעה. בגילו המופלג, כולם נהגו להתפעל מסדר היום העמוס שלו ומהמרץ הבלתי נדלה.

לאחר שהרגיש ברע והובהל לבית החולים תל השומר, שם הוחלט להרדימו ולהנשימו כדי לטפל בו טוב יותר. במהלך הערב, הוא לקה באירוע מוחי ואושפז במחלקת טיפול נמרץ.

בבדיקת ה-סי טי שבוצעה כשפרס היה בהכרה אובחן כי הוא סובל מדימום מוחי משמעותי. לאחר שהוא הורדם והונשם נערכה בדיקת סי טי נוספת, שבה עלה כי לא חל שיפור במצבו. בלילה פסק הדימום, אבל מצבו עדיין קשה מאוד.

קראו עוד

השבץ של פרס: מה הסיכוי שייצא מזה?

גישה רב תחומית

המורכבות של שבץ מוחי מחייבת גישה רב תחומית הן בטיפול המיידי והן בטיפול המתמשך והשיקומי. הגישה הרב תחומית היא הגישה החדשה והמעודכנת לטיפול בשבץ המיושמת במרכזים מובילים בעולם.

במסגרת התפתחות הרפואה המודרנית, מיטשטשים הגבולות הברורים שבין הדיספלינות השונות ונוצרים תחומי מומחיות חדשים המורכבים מתת התמחויות שונות.

הגישה המולטידיספלינרית הזו, מובהקת במיוחד בתחום הטיפול בשבץ מוחי המערב נוירולוגים, נוירוכירורגים, רדיולוגים, מומחי כלי דם ומומחי קרישה. שיתוף הפעולה והאינטראקציה חיוניים לתוצאות אפקטיביות.

בשיבא נבנה במשך שנים מודל זה במספר תחומים, אך המשמעותי ביותר הוא בתחום השבץ המוחי. 

פנינו לרופאים שמטפלים בנשיא לשעבר, סביב השעון, כדי לשמוע איזה טיפול הוא מקבל, מה נעשה, וכיצד עברה עליהם היממה האחרונה.

ד"ר זאב פלדמן, נוירוכירורג, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירוכירורגיה

ד"ר זאב פלדמן(צילום: יחידת הצילום תל השומר)

ד"ר זאב פלדמן, בן ה-59 מהוד השרון הוא נוירוכירורג במקצועו, מנהל מנהל היחידה לנוירוכירורגיה של הילד בתל השומר ויו"ר האיגוד הישראלי לנוירוכירורגיה.

משמש בתפקידו מאז 1997, כשחזר מארה"ב, שם התמחה בניתוחי ילדים וניתוחי אפילפסיה ב"ביילור קולג' אוף מדיסין" ביוסטון טקסס.

הוא הוא היה בחדר ניתוח, כששמע כי שמעון פרס הגיע לבית החולים. "ברגע שנודע לנו רצנו למכון הסי טי לראות אותו ולהשתתף בהתייעצות", הוא מספר ומודה כי לא ישן הרבה ביממה האחרונה, אבל "זו השגרה של הרופאים", הוא מסביר.

"חושבים שרק המתמחים לא ישנים אבל גם במהלך הקריירה עצמה השינה לא מובטחת ולא ודאית", הוא אומר.

על הטיפול בשמעון פרס הוא אומר כי "אי אפשר להתעלם מהעובדה שמעבר לטיפול באדם, ברמה הפרטית, מרחפת הידיעה וההכרה שאנחנו מטפלים בסמל לאומי, באדם שליווה את כל שנות חיי המודעים, הוא חלק מההוויה הישראלית ועיצוב את ההוויה הישראלית בעשרות השנים האחרונות. אין ספק שזה מרחף באוויר".

הוא מוסיף ואומר כי "כשעלתה האופציה של הניתוח, הובאו לפתחי ולפתחם של חבריי שהתקבצו להתייעצות כל האפשרויות לטוב ולרע. לבסוף כידוע, הוחלט שלא לנתח. אנחנו בעיקר שמחים שכבר מדובר על טיפול באדם שנמצא בהכרה. זאת נקודת פתיחה אחרת לעומת אדם שנמצא בחוסר הכרה.

"מדי כמה שעות אנחנו בודקים, מוודאים שלא חלה נסיגה. כמו כל עם ישראל אני מייחל ומקווה שההחלמה תתרחש והוא יחזור להיות בינינו ולתרום את תרומתו", מסכם ד"ר פלדמן.

ד"ר איציק כהן, מרדים, מנהל יחידת התאוששות ויו"ר ועדת ההחייאה של המרכז הרפואי

תושב גדרה, נמצא בתפקידו כבר כשמונה שנים. נשוי ואב לארבעה ילדים, התמחה בהרדמה בביה"ח הדסה, ירושלים. עבד כרופא מומחה בבתי החולים הדסה, קפלן ואיכילוב.

הוא היה במשרדו, כששמע שיש צורך במרדים דחוף, וענה לקריאה. "לא ידעתי כלל מי המטופל ורק ראיתי לפניי אדם שזקוק לעזרתי. רק כשביררתי מי האדם, כדי להתאים לו את הטיפול, הבנתי שמדובר בשמעון פרס. "למרות שהטיפול שניתן לו הוא בדיוק כמו לכל אחד אחר, האחריות שמוטלת עליך בטיפול בפרס, כשעיני כל העולם נשואות אליך, היא עצומה", הוא אומר.

הוא עזב את בית החולים, רק הבוקר (ד') ב-10 בבוקר, אחרי 24 שעות ללא שינה. "זו המחויבות שלנו, של הרופאים, לתת את המקסימום שאנחנו יכולים, לכל מטופל שלנו, גם לשמעון פרס, וגם לכל אחד מהחולים שזקוקים לעזרתנו".

"בכל מקרה, אנחנו עושים את המקסימום כדי להעניק לו את הטיפול הטוב ביותר. כשכל הרופאים יחד, כשביניהם 150 שנות של ניסיון רפואי במצטבר, כי כל אחד הוא בעל ניסיון רב, ישבו בהתייעצות המשותפת של כל הרופאים, זה ללא ספק, יתרון עצום".

הוא אומר כי הקו המנחה אותו לגבי כל מטופל, הוא מה הדבר הכי נכון לעשות. כך גם במצבו ובגילו של פרס. "אין הרבה אנשים בעולם שאתה מטפל בהם ובגיל 91 הם עדיין היו נשיאים בפועל. אני מאחל לו, כמו כל עם ישראל והעולם, שנשמע רק בשורות טובות".

ד"ר דוד אוריון, מצנתר מוח ונוירולוג, מנהל מרכז השבץ בבית חולים שיבא

ד"ר דוד אוריון(צילום: יחידת הצילום תל השומר)

ד"ר דוד אוריון בן ה-45 מקרית אונו, הוא מנהל מרכז השבץ בבית חולים שיבא, מצנתר מוח ונוירולוג. הוא נמצא בתפקידו כבר חמש שנים, ולפני כן המתחה בבפאלו, שבמדינת ניו יורק, במרכז גדול שמתמחה בצינתורי מוח.

הוא היה בביתו, כשפרס הוהבל לבית החולים והוזעק על ידי פרופסור מטצקי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב שמטפל בפרס כבר תקופה ארוכה. "הוא הודיע לי ואני יצאתי לדרך במהירות. מזל שאני גר קרוב, לקח לי 5 דקות להגיע", הוא מספר.

הוא מודה שלא ישן הרבה ביממה האחרונה, ובהחלט התרגש מהמעמד לטפל בפרס. "אתה רוצה לתת טיפול הכי טוב לכל אחד, אבל קשה להתעלם ממי היה הבנאדם שכולנו מכבדים ומעריכים אותו בכל העולם. זה עושה משהו.

"אנחנו עושים הכל כדי לעזור לו לצאת מהמצב הזה ולהיות הכי טוב שאפשר, ולהישאר מכובד כמו שהיה, לשמור על כבודו. במיוחד מישהו כמוהו שמוערך בכל העולם. הוא עשה שם טוב לישראל בכל העולם".

הוא מספר כי בשלב הראשון הרופאים לא ידעו באיזה סוג אירוע מדובר. האם מדובר בחסימה של כלי דם או באירועים שהם פחות שכיחים - דימום מוחי. "הרצנו אותו לסי טי והתברר שזה דימום מוחי.

"המשכנו לטפל בו בשלבי ההנשמה והתמיכה כדי לעצור את הדימום על ידי תרופות ולתת לו תמיכה רפואית נשימתית. בנוסף, לאורך הדרך אנחנו נותנים הערכות נוירולוגיות מתמשכות שאנחנו עובדים עליהן כצוות".

הוא מסביר כי הסכנה עדיין לא חלפה. "אנחנו נמצאים כל הזמן בהערכה מתמדת של המצב הנוירולוגי שלו. בודקים בפרקי זמן - בדיקה נויורולוגית - הבדיקה היא לנסות לתקשר, להזיז גפיים, לראות אם מקבלים תגובות. בינתיים חושבים שהמצב התייצב ומקווים שלפחות יישאר כך, אולי אפילו ישתפר.

"למרות הדאגה והמצב הקשה שעובר על המשפחה של מר פרס ועל כל משפחה שתהיה במצב כזה הם מאוד סבלנים ונותנים לצוות לעשות את העבודה. רואים שזה לא קל להם. משפחתו מייצגת אותו, הם דומים לו בהרבה דברים. אנחנו מקווים שבאמת נצליח במאמץ של כל הצוותים פה לייצב אותו ושהוא ייצא מפה בצורה הטובה ביותר".

ד"ר אהרן לובצקי, מנהל היחידה לקרישת דם בשיבא

(צילום: יחידת הצילום תל השומר)

ד"ר לובצקי, הוא רופא בכיר במרכז הארצי להמופיליה והמכון לקרישת הדם בשיבא. סיים לימודי רפואה בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מאז 1997, משמש כרופא בכיר במחלקה.

"בזמן הטיפול הראשוני נוצר עמי קשר על ידי רופא טיפול נמרץ משיבא. כשהגעתי היה ברור כי מדובר בדמם מוחי ולכן הוחל מיד בטיפול תרופתי ועירוי מרכיבי דם על מנת לעצור את בדמם מוקדם ככל הניתן", הוא אומר.

"מאז הטיפול הראשוני אנחנו עוקבים בקפדנות אחר מצב מערכת הקרישה ומתחילים מעט לחשוב על העתיד הקרוב וטיפולים נוספים להם יזדקק מבחינת קרישת הדם. אין ספק כי הטיפול מלווה במתח מסוים שנובע בעיקר מרצוננו שמר פרס יתאושש ויחלים ככל המוקדם". 

פרופ' שלומי מטצקי, קרדיולוג, מנהל היחידה לטיפול נמרץ

פרופ' שלומי מטצקי(צילום: יחידת הצילום תל השומר)

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שיבא, בה  מאושפז שמעון פרס מהלילה.

מומחה בקרדיולוגיה ורפואה פנימית. בוגר בית ספר לרפואה - אוניברסיטת תל אביב (סיים בהצטיינות), התמחה בקרדיולוגיה וברפואה פנימית במרכז הרפואי שיבא. בין השנים 1998-2001 - היה בהשתלמות בקרדיולוגיה דחופה וטיפול - נמרץ לב בבי"ח Cedars-Sinai בלוס-אנגלס (אוניברסיטת UCLA).

במהלך ההשתלמות פרופ' מטצקי עסק במחקר בתחום אירועי (התקפי לב) בכלל ובפרט התקפי לב וטרשת עורקי הלב בצעירים וכן בקשר בין הפרעות קרישה להתפתחות אירועי לב.

ההשתלמות כללה עבודה מעבדתית ניסויית כעמית מחקר במכון המוביל לחקר טרשת (Atherosclerosis Research Center) ליד אוניברסיטת UCLA, בנושא הפעלת מערכת הקרישה והתקפי לב. מאז שובו ב-2001, עבד פרופ' מטצקי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שיבא וכיום הוא מנהל היחידה.

עם חזרתו ארצה, הקים פרופ' מטצקי את המרפאה לאירועי לב (התקפי לב) בגיל צעיר במרכז הרפואי שיבא, העוסקת בברור וטיפול בחולי לב בהם המחלה הופיעה בגיל צעיר. במאי 2006 הקים ומונה למנהל השירות לכאבי חזה.

ד"ר מתי בקון, רדיולוג, מנהל היחידה לנוירורדיולוגיה פולשנית

ד"ר מתי בקון(צילום: יחידת הצילום תל השומר)

מנהל היחידה לצנתורי מוח במרכז הרפואי שיבא. בוגר בית הספר לרפואה ע"ש סקלר אוניברסיטת ת"א. מומחה ברדיולוגיה אבחנתית, נוירורדיולוגיה, ונוירורדיולוגיה פולשנית.

מומחה בקרדיולוגיה ורפואה פנימית. בוגר בית ספר לרפואה - אוניברסיטת תל אביב (סיים בהצטיינות), 1992-1998, התמחות בקרדיולוגיה וברפואה פנימית במרכז הרפואי שיבא.