שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מיפו לערבה: "זה משוגע - אבל הגשמנו חלום"
    ענת ואורי עברו מיפו למושב פארן; ויקטור וענת נטשו את הוד השרון בשביל מעלות תרשיחא; אלון ונוי זנחו יחידה אצל ההורים בחולון לטובת דירה משלהם בעפולה; ורחלי ועמרי דילגו מקיבוץ גבעת ברנר בשפלה ליישוב כרמית בצפון הנגב. זוגות צעירים עוזבים את המרכז לפריפריה - תמונת מצב

    תל-אביב נחשבת לעיר ללא הפסקה בישראל, אבל נראה כי קיימת מגמה של הגירה שלילית ממנה ומאזור מרכז הארץ אל יישובי הפריפריה. בימים של עליות מחירים, ירידה בהתחלות בנייה וקיפאון במכירת דירות, אפשר לאתר לא מעט זוגות צעירים, שהעדיפו בשנים האחרונות לעזוב את אזורי הביקוש היקרים, כדי לגור בצפון ובדרום הארץ - ולשלם פחות.

     

    ניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לגבי הגירת תושבים בעשור האחרון, שביצעה קרן שח"ף התומכת בקהילות צעירים בפריפריה, מצא כי בין השנים 2004-2014 חלה ירידה משמעותית במעבר של תושבים מערים שונות ברחבי הארץ אל תוך תל-אביב, ובמקביל התרחשה עזיבה "המונית" מהעיר, כך לדברי ד"ר חיה ג'משי, מנכ"לית קרן שח"ף שערכה את הניתוח.

     

    צפו: מאזן ההגירה הפנימי ביישובים נבחרים ברחבי הארץ

    צפו: הגירת תושבים ברחבי הארץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "בשנת 2004, מאזן ההגירה הפנימי, כלומר היחס בין ההגירה החיובית לשלילית אל ומחוץ לתל-אביב, עמד על 4,375+", אומרת ג'משי, "המשמעות היא שהרבה יותר תושבים הגיעו לעיר לעומת אלה שעזבו אותה. לעומת זאת, בשנת 2014 התהפכה המגמה - והיחס בין ההגירה החיובית לשלילית מתל-אביב עמד על 930- כלומר, יותר תושבים עזבו את העיר מאשר הגיעו אליה".

     

    במקביל לנטישה של תל-אביב, מזהה ג'משי מגמה לפיה ביישובי הפריפריה הופחתה או לכל הפחות נבלמה מגמת העזיבה שאפיינה את רוב היישובים בשנת 2004. כך למשל, ב-2004 נרשמה מגמת הגירה פנימית שלילית מהעיר באר שבע, שעמדה על 2,010- תושבים; ואילו בשנת 2014 ההגירה הפנימית השלילית ירדה בצורה משמעותית למספר 781-. בחיפה, בשנת 2004 מאזן ההגירה עמד על 2,192- תושבים; ואילו בשנת 2014 ירד המאזן בכמעט חצי ל-1,147-.

     

    "בערים אחרות ניתן לראות שמגמת העזיבה את הפריפריה אף התחלפה בנהירה של תושבים אליה", היא ממשיכה, "בעפולה, לדוגמא, בשנת 2004 הייתה מגמה שלילית של הגירה, שעמדה על 244-; עשר שנים לאחר מכן, הפכה העיר לאטרקטיבית עם הגירה חיובית של 377+. המצב טוב אפילו יותר בקריית גת, שם נרשם בשנת 2004 מאזן הגירה שלילי של 995- ובשנת 2014 המאזן התחלף לחיובי של 417+".

     (מקור: קרן שח"ף)
    (מקור: קרן שח"ף)

    מהן הסיבות לשינויים בהרגלי המגורים של הזוגות הצעירים, חוץ מיוקר המחייה? ג'משי מספרת כי כיום קיימות למעלה מ-200 "קהילות צעירים משימתיות", כהגדרתה, שמתיישבות בשכונות מוחלשות בפריפריה ומבקשות לשנות את פני השכונה. "בין היתר, יוזמות הקהילות פרויקטים של התחדשות עירונית, הצגת תכני תרבות ברמה גבוהה, שיפור איכות הסביבה באזור, סיוע לתלמידים בלימודיהם, חיבור התושבים וחיזוק הקהילתיות ועוד", היא מסבירה.

     

    לדבריה, "בשנים האחרונות אנו רואים מגמה הפוכה, שבה צעירים מעדיפים להישאר ולפתח את הפריפריה ולא לעבור למרכז. השינוי שחל בגישה נעוץ בכך שנראה כי בפריפריה ניתן לחזק את הקהילתיות ואת החיבור בין התושבים, בניגוד לקהילה המנוכרת במרכז".

     

    "הגענו למסקנה שעדיף לעבור לצפון כי החיים במרכז הרבה יותר יקרים"

    עם הערים בצפון הארץ, שניתן לזהות בהן מגמת הגירה חיובית, ניתן למנות את עפולה, כאמור, וגם את מעלות-תרשיחא. על פי נתונים של עיריית מעלות-תרשיחא, המבוססים על דו"חות של משרד הפנים המקיפים את החודשים ינואר 2015 עד פברואר 2016, בתקופה זו נרשמה הגירה חיובית לעיר של 144+ תושבים - כ-1,015 איש נכנסו להתגורר בה, בעוד ש-871 איש עזבו.

     

    אף שב-11 השנים האחרונת לא בוצעה בנייה חדשה בעיר, בשנתיים האחרונות החלה בנייתה של שכונת גבעת האורנים החדשה, אשר עתידה לכלול כ-700 יחידות דיור וצפויה להתאכלס בפברואר 2017. בחמש השנים הבאות, מוסיפים בעירייה, ייבנו יותר מ-6,000 יחידות דיור נוספות. גידול האוכלוסייה צפוי גם בעקבות תוכנית מחיר למשתכן, במסגרתה ייבנו 247 דירות מוזלות עם עדיפות לבני מקום של יותר מ-35% מסך הדירות.

    השטח שעליו תיבנה שכונת גבעת אורנים במעלות תרשיחא (צילום: שלמה שרביט)
    השטח שעליו תיבנה שכונת גבעת אורנים במעלות תרשיחא(צילום: שלמה שרביט)

    "אנחנו עדים לפניות מכל הארץ, גם מצד משפחות צעירות שחוזרות לעיר אחרי מסע לימודים מחוצה לה, לגבי תוכנית הדיור המוזל", מציינים בעירייה, "יש פניות של צעירים לגבי מועד פתיחת ההרשמה, אבל גם לגבי פרויקטים שאינם של המדינה". כאלה הם ויקטור וענת סוסנובסקי, בני 39 ו-35 בהתאמה, שעברו למעלות תרשיחא מהוד השרון בשנת 2013 ורכשו שם דירה.

     

    "אני גדלתי במעלות ובגיל 18 כשסיימתי את התיכון עזבתי את העיר לחיפה ואז עברתי למרכז", מספרת ענת, מנהלת מחלקת הקליטה בעיריית מעלות תרשיחא, "גרנו בהוד השרון בדירת שלושה חדרים בשכירות של כ-3,500 שקל בחודש, והגענו למסקנה שעדיף לנו לעבור לצפון כי החיים במרכז הרבה יותר יקרים", היא נזכרת. בעלה, במקור מחולון, מהנדס תוכנה במקצועו ועובד כיום בחברת התוכנה הבינלאומית סנדיסק במתחם התעסוקה שבמועצה המקומית-תעשייתית תפן.

     

    לא רק יוקר המחייה היה הגורם שהכריע את המעבר, לדברי ענת גם מערכת החינוך ביישוב גרמה לה לרצות לחזור למקום שבו למדה. "זה יישוב מעולה עבור משפחות עם ילדים קטנים", היא אומרת ומודה שבני המשפחה מאוד מרוחקים מהמרכז ומגיעים לשם במקרים נדירים. "נפגשנו עם מכרים מהמרכז אחרי שעברנו, וכולם אמרו לנו שאנחנו נראים ממש טוב", היא מספרת בחיוך, "כנראה המעבר לצפון עשה אותנו יותר רגועים. נשארנו בקשר עם החברים במרכז, כפי שהיו לנו חברים בצפון כשגרנו בהוד השרון - כשעוברים לעיר אחרת לא מאבדים קשר".

    ויקטור וענת סוסנובסקי. מהוד השרון למעלות תרשיחא (צילום עצמי)
    ויקטור וענת סוסנובסקי. מהוד השרון למעלות תרשיחא(צילום עצמי)

    ויקטור וענת מתגוררים עם בנם בן השנתיים ותשעה חודשים בדירת שלושה חדרים מיד שנייה ומשופצת שרכשו בשכונת רבין ביישוב. טווח מחירי הדירות בשכונה נע סביב 600-650 אלף שקל לנכסים מיד שנייה, ויש דירות זולות יותר או יקרות יותר - "תלוי בשכונה", היא מציינת. כשעברו לראשונה ליישוב הצפוני התגוררו בשכירות, אך שילמו כ-2,000 שקלים בחודש עבור דירת 3.5 חדרים - בניגוד לדירה בהוד השרון, שכללה שלושה חדרים תמורת שכר דירה גבוה יותר ב-1,500 שקלים.

     

    גם העיר עפולה מתפתחת מאוד בשנה האחרונה, ורק בשבוע שעבר נחתם בה הסכם גג להקמה של כ-11 אלף יחידות דיור חדשות. אלון שוסטר וזוגתו נוי, המתגוררים כיום ביחידת דיור בביתו של הוריו של אלון בחולון, זיהו את מגמת ההתפתחות של בירת העמק כבר בשנה שעברה, והחליטו לרכוש דירת חמישה חדרים חדשה בפרויקט נוף בראשית של החברות לוינשטין וקימה ברזילי בשכונת רובע יזרעאל המתפתחת בעיר תמורת כמיליון שקל.

     

    אלון (25), סטודנט להנדסת בניין, ונוי (23), עובדת בחברת ביטוח, מתכננים לעבור לדירה הממוקמת בקומה החמישית בבניין חדש בחודש אפריל הקרוב. "במקום לגור בדירת שלושה חדרים בלי מעלית בתנאים לא תנאים, החלטנו לקחת את התקציב שהיה לנו ולחיות ברמה הרבה יותר גבוהה מחוץ למרכז", מספר אלון. לדבריו, בני המשפחה של זוגתו מתגוררים בעפולה, כך שהם יוכלו להקל על המעבר.

     

    שכונת רובע יזרעאל החדשה בעפולה (צילום: שרון בן צבי)
    שכונת רובע יזרעאל החדשה בעפולה(צילום: שרון בן צבי)

    "אחת הסיבות שהחלטנו לקנות דירה בעפולה הייתה גם בהיבט של ההשקעה - העיר מאוד מתפתחת בימים אלה, מבחינת תעשייה, תשתיות, תחנת רכבת. ברור שאם היינו יכולים לחיות ברמת חיים כמו בעפולה אבל בחולון - היינו נשארים שם. אבל אנחנו חושבים שזה הצעד הנכון והחיובי לנו, זוג בתחילת דרכו", הוא מסביר. לגבי מציאת עבודה, אלון אינו חושש. "יש הרבה ביקוש לתחום שלי ואני לא רואה בעיה, במיוחד עם ההתפתחות של הבנייה באזור".

     

    מיפו למושב פארן בערבה: "זה נראה משוגע, אבל צריך להגשים חלומות"

    את המעבר מהמרכז לפריפריה אפשר לראות לא רק בצפון הארץ. משפחות רבות בתחילת דרכן מעדיפות לעזוב את העיר הגדולה לטובת מגורים ביישובי הנגב. ביישובי הערבה חיים כיום כ-3,600 תושבים, ובסך הכל 900 משפחות. בשנה האחרונה החל תהליך קליטה של משפחות, 30 מהן כבר עברו או נמצאות בתהליך בדיקה והיערכות למעבר.

     

    בשנתיים האחרונות קידמה המועצה האזורית הערבה התיכונה פיתוח מגרשים למגורים ביישוב הקהילתי ספיר, לצד הרחבות במושבים עין יהב וחצבה. מספר המגרשים המפותחים יגיע עד סוף 2016 ל-250, בגודל הנע בין חצי דונם לדונם. מחיר המגרשים נע בין 100-220 אלף שקל. "זו תחילתה של מגמה שאנחנו מאמינים שתגבר בשנה הקרובה, עם סיום הכשרת המגרשים", אומר ראש המועצה, אייל בלום. תושבי הערבה, אגב, נהנים מהטבת מס בשיעור של 12%.

    הנוף ממושב עין יהב. 900 משפחות במועצה האזורית הערבה התיכונה (צילום: הראל זלצר)
    הנוף ממושב עין יהב. 900 משפחות במועצה האזורית הערבה התיכונה(צילום: הראל זלצר)

    "היום, כאשר המחסור בדיור מהווה מכשול בפני זוגות ומשפחות רבות בישראל, הערבה יכולה להוות אלטרנטיבה שפויה במחיר ובדרך חיים", מוסיף בלום. לדבריו, מערכת החינוך בערבה נחשבת איכותית. בבתי הספר בכיתות א'-ו' לומדים 455 תלמידים ובתיכון לומדים 314 תלמידים - עם 91% זכאות לבגרות.

     

    ענת שדה-אושה (34) ובעלה אורי (35) החליטו לעזוב עבודות טובות במרכז הארץ ולעבור למושב פארן שבערבה. ענת עבדה כמנהלת שיווק בבנק ירושלים ואורי, עורך וידאו ובמאי, עבד בתור עצמאי. "אחרי שהחלטנו שאנחנו עוזבים את העבודה, טיילנו שלושה חודשים במזרח קמבודיה, לאוס וסין, ותוך כדי התגבש הרצון להקים עסק משותף למיזם ואירוח", מספרת ענת. כשהגיעו לארץ סיירו בצפון ובדרום והחלו לבנות תוכנית עסקית. "הבנו שאנחנו קודם כל צריכים ללמוד. רצינו לוודא שהחלום הזה באמת מתאים לנו, והחלטנו לחפש עבודה בתחום", היא אומרת.

     

    השניים הגיעו לחאן מורגן שבערבה והתאהבו, ועזבו את הדירה שלהם במתחם נגה בצפון יפו - חמש דקות מהים - לטובת בית פרטי קטן בערבה. "גם לנו זה נראה משוגע. אבל אנחנו באמת חושבים שצריך להגשים חלומות", היא משתפת, "להיות כל הזמן בעולם הבטוח ולהיות בפחד לעשות שינויים נראה לי עצוב. המקסימום שיכול לקרות הוא שנבין שזה לא מתאים ונחזור למסלול. תמיד אפשר לעשות שינויים". על הערבה היא אומרת: "זה מקום מדהים. הלב מתרחב כשאתה מגיע לדרום. יש המון שקט ויופי. יוצאים החוצה ורואים כוכבים".

    אורי וענת. מצפון יפו למושב פארן בערבה (צילום עצמי)
    אורי וענת. מצפון יפו למושב פארן בערבה(צילום עצמי)

    "אני מאוד אוהב את המרכז, את תל-אביב. הייתה לנו תקופה מהממת שם", מוסיף אורי, "אבל תמיד הרגיש לי יותר נכון מחוץ לעיר". לפני שעבר למרכז, גר בעוטף עזה כשלמד קולנוע במכללת ספיר. "זו הייתה תקופה מדהימה. הסתובבתי המון שנים עם פנטזיה של לפתוח אכסניית בוטיק. פעם חשבתי על חוף בדרום ספרד. אבל גם חשבנו על הנושא מבחינה פרקטית", הוא מספר, "כשעזבנו את העבודות התחיל כדור שלג. אחרי שחזרנו מהטיול זה היה או לחזור חזרה לחיים שניהלנו לפני הטיול או להמשיך את הכדור שלג". "זו שנה של הגשמת חלומות", מסכמת ענת. "זו שנה לגלות את הדרום".

     

    "אנשים מעדיפים את הפריפריה על פני אזור גוש דן, מהרגע שהם מגיעים לגיל 30 בעיקר", קובע רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור העוסקת בהתיישבות בנגב ובגליל. "כשיש זוגיות ונרגעים משנות הבלאגן של תואר-עבודה-בילויים, וחושבים ברצינות על החיים, הפריפריה יכולה להיות מענה מושלם מבחינת היצע המגורים, אפשרויות יזמות ותעסוקה, קהילה, עלויות מחיר נמוכות והרגשה של משמעות. יש הרבה פחות צורך לרוץ בבהלה במירוץ העכברים של תחרות-משכנתא-צפיפות-פקקים, המאפיין שעות רבות מחיי היום יום של תושבי גוש דן".

     

    גם רחלי וולף (40) ובעלה עמרי (37), הורים לתאומים בני שמונה וחצי וילדה בת ארבע, החליטו לעבור מהמרכז לדרום. השניים עזבו את ביתם בקיבוץ גבעת ברנר שבשפלה ועברו ליישוב הקהילתי כרמית שבצפון הנגב שנמצא בהקמה. בימים אלה הם מתגוררים ביישוב הלווין מיתר, שעה שהם בונים את ביתם בכרמית. "אנחנו חלוצים בלב ובנשמה, יוצאי קיבוץ, ורצינו משהו דומה", מספרת רחלי, "תמיד חלמנו ופינטזנו על בית קטן בדרום".

     

    רחלי עובדת כעצמאית בחברת היי-טק ומנהלת את מערך הגיוס, ואילו בעלה משמש כיועץ השקעות בבנק הבינלאומי. "המעבר היה לנו קל - אני עובדת מהבית אז אין לי בעיה לחפש עבודה, ובעלי עבר מסניף בתל-אביב לבאר שבע. היתרון במגורים פה הוא האנרגיה. זו אנרגיה אחרת. יש כאן חום, אהבה, אנשים חמים. הדרום זו משפחה אחת גדולה והכל כאן קרוב להכל", מסכמת רחלי.

    בני משפחת וולף. מקיבוץ גבעת ברנר ליישוב הקהילתי כרמית (צילום: חגית כהן)
    בני משפחת וולף. מקיבוץ גבעת ברנר ליישוב הקהילתי כרמית(צילום: חגית כהן)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מיפו לערבה: "זה משוגע - אבל הגשמנו חלום""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום עצמי
    ענת ואורי שדה-אושה. "חייבים להגשים חלומות"
    צילום עצמי
    טיסות
    mastercook
    מומלצים