שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החיסון לסרטן צוואר הרחם: האם הוא באמת בטוח?
    החיסונים נגד נגיף הפפילומה (HPV) משווקים כבטוחים לשימוש וניתנים לנערות ברחבי העולם, אך לאחרונה קיימות עדויות מחקריות המעלות ספק ביחס לבטיחותם. החוקרים: "חששות ביחס לבטיחות החיסון. יש צורך בבדיקות נוספות". משרד הבריאות: "תרכיבי החיסון יעילים ובטוחים לשימוש"

    רק לאחרונה פרסם משרד הבריאות את נתוני ההתחסנות לווירוס הפפילומה (חיסון ה-HPV), לפיהם את המנה הראשונה של החיסון קיבלו רק 65.9% מהתלמידים ואת המנה השנייה אפילו פחות - רק 59.3% מהתלמידים בכל הארץ. במחוז ירושלים ההיענות היתה הכי נמוכה עם רק 27.7% שקיבלו את המנה הראשונה ו-23.8% את השנייה.

     

    נתונים אלו אינם מפתיעים בהתחשב בשיח האינטרנטי שהתעורר בשבועות האחרונים בקרב הורים לתלמידים בכיתה ח' שאמורים לקבל את החיסון בימים אלו ממש.

     

    בדף המידע שקיבלו ההורים לתלמידי כיתה ח' בתחילת שנת הלימודים אודות החיסון נגד נגיף הפפילומה שאמורים ילדיהם לקבל בשתי מנות במהלך השנה מסוכם נושא הבטיחות והיעילות של החיסון במשפט לקוני אחד: "החיסון יעיל ובטוח". תופעות לוואי, נאמר בדף, הן לרוב קלות וחולפות.

     

    "התופעות המקומיות הן אודם, כאבים מקומיים ונפיחות באזור ההזרקה. התופעות הכלליות הן עליית חום מיום החיסון ועד היום ה-15 לאחר החיסון, כאבי ראש, סחרחורות, הרגשה כללית רעה, כאבי שרירים כאבי פרקים וייתכנו כאבי בטן, בחילות שלשולים והקאות. תופעות אלרגיות, לרבות תגובה אלרגית מיידית מסוג אנפילקטי, הן נדירות ביותר".

     

    אלא שבחודשים האחרונים, מתברר, עולה נושא הבטיחות של חיסון ה-HPV, שנדון עד כה בעיקר במדיה הפופולרית ובדיונים פנימיים בקהילה הרפואית לדיון מעמיק יותר. אף שרשויות בריאות ברחבי העולם מתעקשות להתעלם מהדיווחים המצטברים בספרות הרפואית על תסמינים כרוניים הכרוכים בחיסון, אי הוודאות הגוברת ביחס לבטיחות עולה כעת דרגה, כשחוקרים ומומחים בכירים מציגים בגלוי את חששותיהם, וחלקם אף מפרסמים ביקורת חמורה על התנהלות הרשויות.

     

    קראו עוד

    גינקולוגים בכירים: "לעצור חיסון הפפילומה"

    עכשיו גם לבנים: להתחסן נגד פפילומה או לוותר?

    חשוב לדעת: 13 נקודות על חיסון למניעת סרטן צוואר הרחם

     

    תלונה רשמית כנגד סוכנות התרופות האירופאית

    בצעד חריג ביותר הגישה בסוף חודש מאי האחרון הקבוצה הנורדית של ארגון הקוקריין – ארגון החוקרים הבלתי תלוי המוערך ביותר בעולם – תלונה רשמית נגד סוכנות התרופות האירופאית (EMA) על התנהלות בעייתית ולא ראויה בנושאי הבטיחות הנוגעים לחיסוני ה-HPV.

     

    בנובמבר 2015 פרסם ה-EMA דו"ח המנקה את החיסונים הללו מכל חשד לבעיות בטיחות. הדו"ח נכתב בעקבות בקשה שהוגשה על ידי רשות הבריאות בדנמרק מהרשות האירופאית לבחון ולהעריך בעיות בטיחות חמורות של חיסון זה, ובפרט – האם קיים קשר סיבתי בין תסמונות כרוניות שדווחו בעקבות קבלת חיסון ה-HPV לבין החיסון.

     

    הבולטות שבהן: תסמונת POTS (תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית – המאופיינת על ידי האצה משמעותית בדופק במעבר מישיבה לעמידה ובשינויי תנוחה, קושי מהותי בתפקוד היומיומי, חולשה קיצונית, סחרחורת, לחץ דם נמוך, אי סבילות למאמץ, כאבי ראש, כאבים בחזה ונטייה לעילפון)

     

    ותסמונת CRPS (תסמונת כאב אזורי מורכב – אחת התסמונות הקשות ביותר של כאב כרוני, הפוגע משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים של החולה).

     

    בקשת הרשות הדנית לוותה במאמרים שפורסמו בספרות הרפואית ותיארו מקרי מבחן של תסמונות כרוניות בילדות שקיבלו את חיסוני ה-HPV, וסקירת מקרים שאירעו במדינות שונות ברחבי העולם.

     

    ה-EMA הסיק שאין קשר סיבתי בין החיסון לבין הופעת התסמונות הכרוניות בקרב הילדים ובני הנוער שחוסנו, אך ארגון הקוקריין מערער על הדרך שבה הגיעה הרשות האירופאית למסקנה זו.

     

    כאבי ראש ונטייה לעילפון. תופעות הלוואי של החיסון (צילום: shutterstock)
    כאבי ראש ונטייה לעילפון. תופעות הלוואי של החיסון(צילום: shutterstock)

     

    התלונה בת 19 העמודים שהגישה הקבוצה הנורדית מצביעה על בעיות חמורות בדרך שבה נוהלה ונערכה סקירת הבטיחות שהובילה לדו"ח – כולל ניגודי עניינים שהובילו לעיוות הממצאים, הסתרת מידע חיוני והקלת ראש או אף התעלמות מעדויות מהותיות ומחוות דעת של מומחים, ועריכה מגמתית של מסמכים שאותם הציגה הסוכנות בפני הציבור בהתאם לחוק חופש המידע.

     

    "הדו"ח הרשמי של ה-EMA יוצר את הרושם של דחייה פה אחד של הסיכונים הנחשדים", טענו חברי הקבוצה בתלונה. "ואולם, הדו"ח הפנימי של ה-EMA, בן 256 עמודים, שסיפק את הטיוטה לדו"ח הרשמי בן 40 העמודים, מספר סיפור שונה מאוד", טוענת הקבוצה.

     

    המומחים העלו חששות בקשר לבטיחות החיסון - אך אלו נעלמו

    מהתלונה עולה שהדו"ח הפנימי "הינו חסוי, אך הודלף", וכי הוא חושף שחלק מהמומחים שהשתתפו בכתיבתו העלו חששות ביחס לבטיחות החיסון וקראו למחקרים נוספים, הרי שבדו"ח הרשמי "לא היה שום אזכור לכך".

     

    באופן כללי, מהתלונה עולה כי תהליך הסקירה כולו היה אפוף ב"מעטה סודיות קיצוני", המלווה בהסכמי סודיות לכל החיים שאותו כפתה הסוכנות על עובדיה ועל המומחים המדעיים המעורבים. סודיות מעין זו, יש לציין, נוגדת את הדרך שבה פועלות רשויות אחרות. בארה"ב לדוגמה, הישיבות של הוועדות המייעצות ל-FDA הינן פתוחות לציבור ומשודרות אונליין, והמסמכים הקשורים לנושא הנדון מוצגים באופן גלוי ברשת לפני הישיבות.

     

    לדברי חברי הקבוצה הנורדית, הם לא מצאו "שום מידע בעל חיסיון מסחרי", שיכול אולי להצדיק סודיות כזו, "בשום מקום במסמכים שסקרנו".

     

    בעיה חמורה נוספת העולה מהתלונה היא שבאופן אבסורדי, סקירת ה-EMA התבססה על נתונים שנאספו על ידי לא אחרות מאשר יצרניות החיסונים עצמן. "ה-EMA ביקש מהחברות לחפש תופעות לוואי של החיסון במאגרי הנתונים שלהן, ולא בדק את מידת הדיוק בעבודת החברות", טענו חברי הקוקריין.

     

    אחת התוצאות של פרקטיקה זו, הם מציינים, היא שחלק מהמקרים המדווחים של תסמונת POTS טוטאו. המסמך המודלף מצטט את אחד המומחים (ששמו לא ננקב), כאומר: "בחיפוש אחר מקרים שקודדו כ-POTS במאגרי הנתונים של היצרניות נעשתה סלקציה נוספת על ידי (שימוש) בקריטריון הגדרת מקרה שנראה מוגבל מדי. 83 דו"חות מזוהים ככאלו שאושרו רפואית, אך כמעט מחצית מהם (40 מקרים) נדחו בשל אי עמידה בהגדרות. זה איננו נראה כפרקטיקה טובה".

     

    ההתבססות המוחלטת של דו"ח ביקורת הבוחן בעיה פוטנציאלית כלשהי בטיפול, תרופה או חיסון על נתונים שנאספו על ידי היצרנים הוא, לדברי חברי הקוקריין, "צעד יוצא דופן, שכן לחברות יש אינטרס עצום שלא למצוא את הסיכונים האפשריים במאגרי הנתונים שלהן". זאת, בפרט מאחר שסכומי עתק נמצאים על כף המאזניים. "באופן גס ניתן להעריך את ההוצאה הגלובלית עד כה על חיסוני ה-HPV בכ-25 מיליארד יורו", הם אומרים.

     

    סוגיית הפלצבו - שהוחלף באמצע הניסוי

    נוסף על ניגודי העניינים ישנה גם סוגיית הפלצבו – היצרניות השוו את החיסון שלהן לאדג'ובנט המבוסס על אלומיניום במקום לפלצבו המבוסס על סרום פיזיולוגי (סליין).

     

    "בכל מחקרי החיסונים, מלבד אחד קטן, קבוצת הביקורת קיבלה פלצבו המכיל אדג'ובנט אלומיניום, שנחשד כנוירוטוקסי (בעל רעילות עצבית)", ציינה הקבוצה.

     

    יתרה מכך, בתלונה מצוטטים חששות העולים מהמסמכים הפנימיים המודלפים, שבהם שניים מהמומחים המעורבים בסקירה ציינו כי "בתחילה, החיסון הושווה עם קבוצת פלצבו שחוסנה בסרום פיזיולוגי ומספר תופעות הלוואי היה אז גבוה וחמור הרבה יותר מאשר בקבוצת הביקורת. לאחר השוואת 320 מטופלים בקבוצת הפלצבו שקיבלה סליין, נעשה מעבר מהיר לפלצבו המכיל אלומיניום".

     

    לדברי חוקרי הקוקריין, ברור מהמסמכים הפנימיים המודלפים שהיצרניות, "פשוט כרכו את התוצאות מהמחקרים עם פלצבו אמיתי, עם אלו שהשתמשו בפלצבו בעל נוירוטוקסיות פוטנציאלית".

     

    האם הסוכנות נגועה בניגודי עניינים?

    אולי חמורה מכל היא ההאשמה של הסוכנות האירופאית בכך שהיא עצמה נגועה בניגודי עניינים. "אנו מודעים לכך שכמה מהפקידים הבכירים ב-EMA נכשלו מלהצהיר על ניגודי העניינים שלהם ביחס לעבודה שהם עושים ב-EMA, למרות שיש להם מחויבות לעשות זאת", כתבו חברי הקבוצה.

     

    "לדוגמה, מנהל ה-EMA, פרופ' גווידו ראסי, הצהיר ב-20 ביולי 2015 שאין לו ניגודי עניינים (הקשורים ליצרניות החיסונים – י"ש). ואולם, גווידו ראסי מחזיק במספר פטנטים, שכמה מהם הוגשו או אושרו ב-2012 או 2013, ואשר המזמין שלהם היה חברת תרופות".

     

    "האם הסוכנות נהגה באופן המבטיח שהסוכנות תיהנה מאמון הציבור כאשר היא נעזרה במומחים עם קשרים כספיים ליצרנים, במיוחד לאור העובדה שאין שום בעיה למצוא מומחים ללא קשרים שכאלו?", שואלים חברי הקבוצה בתלונה.

     

    "למען השקיפות, אנו דורשים מהסוכנות לפרסם את שמותיהם של כל המומחים עימם נועצו בכתיבת הדו"ח, לרבות הצהרות ניגודי העניינים שלהם. אנו גם דורשים מהסוכנות להבטיח שהצהרות ניגודי העניינים של רשמת הדו"ח, הרשמים האחרים, אנשי הקשר שלהם בסוכנות וכל אדם אחר שנתן הצהרה לסוכנות – יפורסמו בפומבי. לבסוף, אנו דורשים מהסוכנות להבטיח שהצהרות עניינים מטעם פקידים רשמיים בסוכנות הינם אמינים".

     

    ה-EMA השיב לתלונה של הקוקריין, אך התייחס אך ורק להאשמה כנגד פרופ' ראסי (מנהל הסוכנות). על פי התגובה שלהם, פרופ' ראסי אכן מוזכר במספר פטנטים, אך רק כממציא, לא כבעלים של הפטנט. אין לו פטנט ביחד עם חברת התרופות סיגמה-טאו. הוא רשום כממציא של שני פטנטים שהחברה היא המזמינה או בעלת הפטנט שלהם. מאחר שהוא אפילו אינו הנהנה מהפטנטים הללו, לא הייתה עליו חובה להצהיר על פטנטים אלו כחבר EMA.

      

    תסמונת הכשל השחלתי

    התלונה שהגיש ארגון הקוקריין נגד גוף משמעותי כמו ה-EMA נחשבת אולי לצעד ליוצא דופן בקהילה הרפואית, אבל מומחי הארגון אינם הראשונים להביע חששות ביחס לבטיחות חיסוני ה-HPV. בינואר השנה פרסם הקולג' האמריקאי לרפואת ילדים (ACPeds) הודעה לעיתונות המתריעה בפני הציבור, הקהילה הרפואית וקובעי המדיניות מפני חשש לתסמונת נוספת העלולה להיות קשורה לחיסונים אלו – תסמונת הכשל השחלתי.

     

    בהודעה מצהיר ד"ר סקוט פילד, חבר במועצת המנהלים של האיגוד, כי "לאחרונה הובאה לתשומת הלב של הקולג' שאחד מהחיסונים המומלצים, עלול להיות קשור לתופעת לוואי נדירה מאוד אך חמורה של כשל שחלתי (POF), הידועה גם כמנופאוזה מוקדמת".

     

    לדברי ד"ר פילד, תפקוד השחלות לאורך זמן לא הוערך במחקרי הבטיחות שנערכו בחיות, וגם לא בבני אדם. יתרה מכך, מרבית הרופאים אינם מודעים לקשר האפשרי בין החיסון לבין תסמונת הכשל השחלתי – מה שעלול לגרום להם להימנע מדיווח אודות מקרים של התסמונת למערכות הדיווח על תופעות לוואי, ובכך להנציח את חוסר הידע על הבעיה.

     

    יש לציין שגם במקרים שבהם הרופאים מודעים לתופעות לוואי של תרופות וחיסונים, קיימת בעיה ידועה של תת דיווח למערכות הדיווח. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמדובר במערכות פסיביות, כלומר כאלה התלויות בפניית המדווחים אליהן, ובנוסף, הדיווח למערכת הוא תהליך לא פשוט שאפילו רופאים מתקשים בו.

     

    ד"ר דיוויד קסלר, שהיה ראש ה-FDA, הודה בעבר ששיעור הדיווחים המגיעים למערכת ה-VAERS מוערך בכ-1%-10% בלבד משיעורם האמיתי, ובישראל מידע דומה עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה מלפני שנתיים.

     

    מאז אושר חיסון הגרדסיל ב-2006 ועד לתחילת 2016, נרשמו במערכת ה-VAERS (מערכת הדיווח על תופעות לוואי מתרופות וחיסונים בארה"ב) 213 דיווחים על הפסקת מחזור, כשל שחלתי או מנופאוזה מוקדמת – 88% מהם היו קשורים לגרדסיל. מסקנת ה-ACP היא ש"לא ניתן לשלול בזמן זה קשר סיבתי בין חיסוני הפפילומה (אם לא גרדסיל באופן ספציפי) ואי תפקוד שחלתי".

     

    מחקר בטיחות גדול שיבחן את הקשר בין חיסוני ה-HPV לכשל שחלתי מתוכנן אמנם בהמשך, אך עלולות לחלוף שנים בטרם יהיו בידי הרופאים ממצאים שניתן יהיה להסתמך עליהם. בינתיים יצר ד"ר פילד קשר עם חברת מרק, יצרנית הגרדסיל, עם הוועדה המייעצת לחיסונים בארה"ב וה-FDA, כדי ליידע אותם אודות החששות שהעלה הקולג' ולבקש שייעשו יותר מחקרים בחיות כדי לבחון את התפקוד השחלתי לאחר החיסונים לטווח ארוך. "בינתיים", אומר ד"ר פילד, "הקולג' מפרסם הצהרה זו כך שאנשים השוקלים להשתמש בחיסון יוכלו להיות מודעים לחששות".

      

    סוגיה הראויה להמשך חקירה קפדנית

    כאמור השאלות הנוקבות ביחס לקשר אפשרי בין חיסוני ה-HPV לבין תסמונות אוטואימוניות כגון כשל שחלתי, POTS, CRPS ותסמונות אחרות, עולות לא רק בעקבות המקרים המתפרסמים בדיווחי ה-VAERS, אלא גם, ואולי בעיקר, כתוצאה ממספר לא מבוטל של מאמרים ההולכים ונערמים בספרות הרפואית.

     

    כך לדוגמה, דיווח מאמר מ-2013 בכתב העת American Journal of Reproductive Immunology בראשות פרופ' יהודה שיינפלד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, מנהל מחלקה פנימית ב' ומנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בתל השומר, על מעקב קליני אחר שלוש נשים צעירות שפיתחו כשל שחלתי לאחר שקיבלו את חיסון ה-HPV.

     

    נוסף לסמנים המעידים על מצב דלקתי אוטואימוני, החוקרים דיווחו שהנשים סבלו מתופעות נוספות, כגון בחילות, כאבי ראש, כאבי מפרקים, הפרעות קוגניטיביות ופסיכיאטריות ובעיות שינה. בכל שלושת המקרים הבעיה לא נפתרה לאחר טיפול בהורמונים חלופיים.

     

    "המספר הגובר של דיווחים דומים של בעיות אוטואימוניות הקשורות לחיסון ה-HPV ואי הוודאות ביחס לתועלת הקלינית של החיסון הם סוגיה בבריאות הציבור הראויה להמשך חקירה קפדנית", כתבו החוקרים.

     

    מאמר נוסף, שאף הוא דיווח על שלוש נשים שסבלו מכשל שחלתי, פורסם ב-2014 בכתב העת Journal of Investigative Medicine, ומאמר אחר, שפורסם ב-BMJ Case Reports דיווח על נערה בת 16 שפיתחה כשל שחלתי שלוש שנים לאחר קבלת החיסון.

     

    שורה של מחקרי מקרה נוספים מצביעה גם על בעיות אוטואימוניות אחרות, כמו תסמונת העייפות הכרונית במאמר על ילדה בת 14 שפורסם ב-2014 בכתב העת Journal of Investigative Medicine; מחלת לופוס (שישה מקרים), במאמר שפורסם ב-2013 בכתב העת Clinical Rheumatology, ובמאמר נוסף (על שלושה מקרים) שפורסם בכתב העת Lupus ב-2012; הפרעות בקרישיות הדם (טרומבוציטופניה) (דיווח בנערה בת 13), במאמר שפורסם ב-2016 בכתב העת Seminars in Hematology; תסמונות דמויות פיברומיאלגיה והכאב הכרוני (18 מקרים), שדווחו באוגוסט 2016 במאמר בכתב העת Immunologic Research ועוד ועוד.

     

    הדיווחים על תסמונות אוטואימוניות כרוניות בעקבות חיסוני ה-HPV מגיעים ממדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, בריטניה, ניו זילנד מקסיקו, קולומביה וישראל. ביפן, שבה הגישו 63 נפגעות מהחיסון תביעה לפיצויים בגובה 9 מיליון דולר כנגד היצרניות בגין תופעות לוואי חמורות, משך משרד הבריאות את ההמלצה לחיסון זה כחלק מתוכנית החיסונים הלאומית חודשיים בלבד לאחר הכללת החיסון בתוכנית, בעקבות ריבוי דיווחים על תופעות לוואי.

     

    מאוחר יותר השיק המשרד תוכנית לטיפול בנפגעות החיסון. בארה"ב לעומת זאת, טוענים ה-FDA וה-CDC שאין עדויות התומכות בקשר סיבתי בין התסמונות הכרוניות לבין חיסוני ה-HPV, ומדגישים כי החיסונים הם "בעלי פרופיל בטיחות מעולה".

     

    "אילו זו היתה הבת שלי - אולי הייתי מרגיש אחרת"

    אחת החוקרות שהתריעה מפני הקשר בין חיסוני ה-HPV לבין תסמונות אוטואימוניות היא ד"ר לואיס ברינט' מבית החולים פרדריקסברג בקופנהגן. ד"ר ברינט, שמחקרי מקרה שלה פורסמו בספרות הרפואית, פנתה ל-EMA בעקבות פרסום הדו"ח המנקה את החיסונים מחשד לבעיות בטיחות, הסבה את תשומת לבם של בכירי הסוכנות לליקויים שונים בדו"ח והעלתה חששות חמורים ביחס לסיכוני החיסון.

     

    בתגובה למכתבה ניסתה הסוכנות להעמיד אותה באור מגוחך וטענה שסדרת המקרים שדווחו על ידה ב-2015 "נחשבת למייצגת דגימה סלקטיבית ביותר של מטופלים, שככל הנראה נבחרה כדי להתאים להשערה שהוגדרה מראש של פגיעה הנובעת מחיסונים".

     

    האשמות אלו כלפי חוקרת החושפת ליקויים, טוענים מומחי הקוקריין בתלונה שהגישו כנגד ה-EMA, "הינן מזלזלות וקרובות להאשמה בהתנהלות מדעית לא נאותה. ההערות של ה-EMA הינן בלתי נאותות לחלוטין עבור רשות אירופאית ביחס לחוקרים ישרים, ויותר מכך, הביקורת הינה לחלוטין בלתי מבוססת".

     

    עם יחס כזה, אין זה מפתיע שרופאים וחוקרים רבים חוששים לדווח על תופעות הלוואי של החיסון. במכתב תגובה שלה ל-EMA, שצורף לתלונה של הקוקריין, מציינת ד"ר ברינט שרופאים עמיתים וחוקרים יצרו איתה קשר. "רבים מהם אומרים לי שיש להם אותו חשד – שהם רואים את אותו דגם – אבל רובם אומרים לי שהם חוששים לדבר. אני מוצאת שביססנו תרבות שבה אין זה מקובל להיות בעל גישה ביקורתית ביחס לחיסונים", כתבה.

     

    "אם התסמינים שחוות נערות ונשים רבות אלו ברחבי העולם אינם קשורים לחיסוני ה-HPV, אנו חייבים לעצמנו כולנו למצוא עדות לכך – ואנחנו צריכים להסביר איזה גורם אחר יכול להיות הטריגר, המכנה המשותף במטופלות הללו. ואם התסמינים בחולות רבות אלו קשורים לחיסוני ה-HPV, אינני סבורה שאנו פועלים באופן פרואקטיבי וחדשני מספיק כדי לבסס אילו פעולות צריכות להינקט כדי למנוע יותר מתחסנים מלסבול מתופעות הלוואי, וכיצד אנו צריכים לטפל בחולים שכבר נפגעו".

     

    לעומתה, ד"ר הווארד ביילי, ראש המרכז לסרטן באוניברסיטת ויסקונסין, ששימש כמחבר הראשי של נייר העמדה לעידוד ההתחסנות ל-HPV שפרסמה באפריל האחרון האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, סבור שהשיח והעלאת החששות מפני בטיחות החיסון עלולות לגרום יותר נזק מתועלת. בריאיון למדסקייפ בסוף יולי האחרון, הוא אמר שלא ניתן להתעלם מהדיווחים אודות תופעות הלוואי והסיכונים. "איננו יכולים פשוט להתעלם מדו"חות אלו ... אם יש סיכון המעורב בכך, אזי הוא צריך להתברר בצורה טובה יותר". עם זאת, לדבריו, תמיד ישנה אפשרות שהתסמינים ותופעות הלוואי שדווחו "אינם קשורים לחיסון".

     

    "יכולים להיות הסברים אחרים לתסמינים שדווחו, או שהתסמינים/תסמונות היו מתפתחים באותו אדם בכל מקרה, אך החיסון זירז זאת", הוא הציע. "כשהחיים של אדם נהרסים על ידי מחלה, זה חשוב מאוד, אבל אם מתברר שהמחלה איננה קשורה לחיסון, ובינתיים, החששות אודות הבטיחות עצרו אלפי אנשים צעירים מלהתחסן..., ובכן, בסופו של דבר המשמעות היא שיש יותר אנשים שימותו מסרטן.

     

    "אני הייתי נזהר מאוד כרגע מלהפיל את המטרה של החיסון על סמך מה שדווח, משום שהשורה התחתונה היא שיש לנו בעיה עצומה של היארעות גוברת של סרטנים הקשורים ל-HPV... איננו רוצים לעצור את ההתפתחות שאנו עושים כאשר קיימת במקרה הטוב אי הסכמה בשאלה האם הדברים האלו קשורים", אמר, אך הוסיף: "אילו זו הייתה הבת שלי, אולי הייתי מרגיש אחרת".

      

    משרד הבריאות: "החיסון בטוח"

    "תרכיבי החיסון נגד נגיף הפפילומה, בכללם גרדסיל, הינם יעילים ובטוחים לשימוש", אומרים בתגובה לכתבה במשרד הבריאות, "בבואו לשקול שימוש בתרכיב חיסוני, נשען על מידע מארגוני בריאות מובילים בעולם. בין ארגונים אלה נכללת הוועדה המייעצת לחיסונים של ארגון הבריאות העולמי (SAGE), הוועדה המייעצת העולמית לבטיחות חיסונים (GACVS), הוועדה המייעצת למדיניות חיסונים האמריקאית (ACIP), ה-CDC האמריקני, המשרד לבריאות הציבור של אנגליה (PHE) וכן רשות התרופות האירופית (EMA).

     

    "הוועדה המייעצת הישראלית למחלות זיהומיות ולחיסונים שוקלת את הראיות ומביאה המלצותיה לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. בנוסף לכך, משרד הבריאות מנהל מעקב צמוד אחר בטיחות החיסונים הניתנים בישראל.

     

    "מדי שנה מאובחנות כ-300 נשים עם סרטן צוואר הרחם במצב פולשני. כ-200 מהן נפטרות מהמחלה. כמו-כן השכיחות של סרטן מקומי (שעלול להתפתח לפולשני במידה ולא מתגלה בזמן), גבוהה בהרבה. ללא חיסון, 1 מתוך 25 נשים תפתח סרטן מקומי כזה במהלך החיים, כלומר בכל כיתה יש בת אחת שהחיסון ימנע מחלה זו אצלה כאמור, נגיף הפפילומה גורם מאות מקרי סרטן בישראל כל שנה, בראשם, סרטן צוואר הרחם.

     

    "בנוסף, הנגיף גורם לסרטן באברי המין של גברים ונשים כאחד, וכן בלוע ובפי הטבעת. מעבר לכך, נגיף הפפילומה גורם ליבלות באיברי המין, מעל ל-10,000 מקרים בשנה. יבלות אלו מחייבות אלפי פרוצדורות חודרניות, חלקם עם חשש לפגיעה בפוריות.

     

    "תרכיב הגרדסיל נגד נגיף הפפילומה רשום ב-129 מדינות, רשום לבנים ב-76 מדינות, ונמצא בשגרת החיסונים ב-65 מדינות. בכללם שלוש מדינות צפון אמריקה ו-28 מדינות אירופאיות. חיסונים אלה זוכים להערכות תקופתיות על ידי גופי הבריאות המוזכרים לעיל, וקיבלו עד היום הערכות חיוביות, הן מבחינה יעילות, והן מבחינת בטיחות, לאחרונה ע"י GACVS ו-SAGE במאי 2016.

     

    "בישראל חוסנו בשלוש השנים האחרונות כ-167,250 בני נוער ללא תופעות לוואי חריגות. נתוני משרד הבריאות הישראלי מצביעים אף הם על בטיחות החיסון. לא נמצאה עדות להיארעות יתר של תופעות POTS, כשל שחלתי או מחלות אוטואימוניות בסמיכות לקבלת החיסון.

     

    "משרד הבריאות אינו נוקט עמדה במחלוקת בין EMA לבין ארגון קוקריין. עם זאת, יתר גופי הבריאות הבינלאומיים המוזכרים לעיל ממשיכים להביע את תמיכתם המלאה ביעילות ובטיחות החיסון גרדסיל, ונתוני ישראל אינם מציירים תמונה אחרת. משרד הבריאות קורא להורי ילדי כיתות ח' להמשיך ולשלוח את ילדיהם להתחסן נגד נגיף הפפילומה, על מנת למנוע סרטן באתרים שונים ויבלות באברי המין בעתיד".

     

    הכותבת היא בעלת דוקטורט (ph.d) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה

     

    צפו: החיסון שבטיחותו מוטלת בספק

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "החיסון לסרטן צוואר הרחם: האם הוא באמת בטוח?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חיסון ה- HPV. האם הוא עלול להיות מסוכן?
    צילום: shutterstock
    מנטה שוק
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים