"הטניס נותן הזדמנות לקבוע מסלול מחדש"

אני חי ונושם טניס, עוד מילדות כשהתחלתי לשחק ועד היום, בהיותי מאמן ומדריך ילדים ונוער. טניס נתן לי כל כך הרבה בחיים, ועכשיו המטרה שלי היא לתת בחזרה לדור הצעיר. ללמד אותם שטניס לא מתמצה בכוכבים שהם רואים דרך מסך הטלוויזיה דוגמת נובאק דג'וקוביץ', רפאל נדאל, רוג'ר פדרר, סרינה וויליאמס, אלא הוא הרבה יותר מכך – ולא בהכרח מסתכם במה שקורה על מגרש הטניס.

במסגרת עבודתי כמנהל פרויקט הנבחרות הארצי של המרכז לטניס בישראל, אני נוסע ל-14 מרכזי הטניס שפזורים ברחבי המדינה כדי לסייע ולהעשיר בידע את המאמנים ולחלוק עם השחקנים מניסיוני.

מרבית המרכזים ממוקמים ליד שכונות מצוקה ואזורים בהן האוכלוסיה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, בכוונה להעצים ולחזק דווקא את האוכלוסיות המוחלשות בישראל. בדרך זו כל ילד בישראל יכול לקבל את היכולת לקשור בין הטניס לבין איכות חיים, התפתחות אישית ובריאות טובה יותר, ללא קשר לרקע סוציו אקונומי, מגזר או מגדר.

במפגשים שלי עם ילדים ובני נוער במרכזי הטניס אני נחשף בצורה ישירה לבעיות שהילדים נאלצים להתמודד איתם ואיך הטניס נותן להם הזדמנות לקבוע מסלול מחדש. בכל מפגש עם ילדים יש סיפורים מרתקים. אחד המפגשים שיותר השפיעו עלי היה כשנסעתי לאחד המרכזים בצפון והעברתי אימון לקבוצת ילדות.

הילדים שמשחקים במרכזים יכולים להגיע לאן שרק ירצו

הבנות התאמנו במרץ ובשמחת חיים, הן כל כך נהנו מהחוויה והמשחק שהאימון נערך זמן ארוך יותר מהרגיל. בסיום האימון אחרי שאמרו תודה בנימוס, התיישבתי עם הבנות לשיחה, כדי לספר להן קצת על עולם הטניס הערכים שלו ולשמוע את סיפורן. הן חלקו איתי את שגרת החיים שהן חוות ונאלצות להתמודד איתה בגיל צעיר.

מקום מפלט, בית שני מפרגן ותומך

לדוגמא, אלונה (שם בדוי), רק בת 11 ולמעשה חייה בשגרת חיים של אמא במשרה מלאה. ההורים שלה עובדים במפעלים ויוצאים לעבודה מוקדם מאד בבוקר, כך שהיא צריכה להיות אחראית על עצמה ועל אחותה הקטנה בת ה-6.

היא צריכה להכין ארוחת בוקר לאחותה ולקחת אותה לגן, בסוף היום היא גם מחזירה אותה הביתה ומכינה לה ארוחת צהריים, אחר כך היא הולכת ברגל למרכז הטניס לאימון. בתור אבא היה לי קשה לדמיין את הילדים שלי במצב מסוג זה, האחריות שהם צריכים לקבל על עצמם בגיל כל כך צעיר.

אלונה היא אינה היחידה, בנות נוספות כמו דנה (שם בדוי), בת לאם חד הורית. הולכת כל יום מרחק של 4 ק"מ הלוך וחזור מהמרכז לטניס, כדי לשחק. המרכז עבורה הוא מקום מפלט, מהווה בית שני שנותן לה מקום מפרגן ותומך, שמחנך לערכים של כבוד וצניעות.

גם הסיפור של שירה (שם בדוי), השאיר אותי מלא הערצה. שירה חוותה חוויה נוראית לפני כשנתיים, אביה שהיה העוגן של המשפחה נהרג בתאונת דרכים מחרידה, הטניס הוא זה שעזר לה להגיע לרגעים של אושר והמרכז לטניס מהווה עבורה עוגן של תחושת בטחון ושייכות.

אפשר לומר שבאופן מסוים הילדות שלהן נלקחה, הן חוות אותה בדרך שונה לחלוטין מבנות אחרות בנות גילם. הן נאלצות להתמודד עם מציאות לא קלה, והטניס עוזר להן להתגבר על מכשולים.

לתעל את האנרגיות לכיוונים חיוביים

ספורט והמשמעת המתלווה אליו חשובים במיוחד עבור ילדים ונוער בסיכון. ללא התערבות ותמיכה נכונים, ילדים אלו עלולים לאמץ דפוסי התנהגות בלתי-נורמטיביים ולפנות לחיים של אלימות ופשע. המרכז לטניס מעניק להם סביבה תומכת המעודדת את הרצון שלהם לשינוי, יחד עם ההזדמנות להעשיר את הידע הכללי שלהם ולשפר את יכולת הלימוד. טניס מאפשר לילדים לתעל את האנרגיות שלהם לכיוונים חיוביים ומשפיע על הרצון לפעילות חיובית.

הכלים שהילדים מקבלים יעזרו להם להתגבר בהמשך החיים על הרבה קשיים שיעמדו בפניהם. 

הכלים שהילדים מקבלים ממשחק הטניס יעזרו להם להתגבר בהמשך החיים על הרבה קשיים שיעמדו בפניהם.

הילדים שמשחקים במרכזים יכולים להגיע לאן שרק ירצו, הם לא צריכים להסתכל רחוק, מאותם מרכזים שהם משחקים בהם צמחו שחקנים שהפכו לגאווה לאומית כמו: דודי סלע, שחר פאר, עמוס מנסדורף, יוני ארליך, אנדי רם ועוד.

• הכותב רונן מורלי הוא לשעבר מאמן נבחרת הדיוויס של ישראל וכיום מנהל פרויקט נבחרות ארצי ואחראי הכשרות מאמנים במרכז לטניס בישראל .