הצצה לקריית התקשוב הצבאית בנגב
שלוש שנים לקראת הקמת פרויקט קריית התקשוב בנגב, מקימיו משוכנעים ביכולתו להגשים את הציפיות להפיכת הנגב למתמודד ראוי להיי-טקיסטים מת"א - ומזהירים מכשלים תחבורתיים שעלולים לנפץ את התקוות. ראיון מיוחד
שלוש שנים לפני הקמתו, מתמודד פרויקט קריית התקשוב עם ציפיות לא פשוטות - כשהגדולה בהן, היא הכוונה ליישב את הנגב באלפי אנשי שירות בקבע. לרגל ההצצה הראשונה לפרויקט הבא של מעבר צה"ל דרומה, קיבצנו את שלושת האחראים על המהלך - ראש מנהלת מעבר אמ"ן אל"מ מ' (47), מעבר תקשוב אל"מ אשר דבש (45) וראש מנהלת מעבר דרומה במשרד הביטחון חזי משיטה (60), לשיחה פתוחה על הכוונות של הפרויקט, והציפיות שהוא יצטרך למלא.
צפו בהדמיית המתחם החדש בבאר שבע:
כתבות נוספות בנושא בערוץ הנדל"ן:
מכרז ענק: קריית התקשוב בב"ש יוצאת לדרך
בפברואר 2016 פורסם המכרז לקריית התקשוב, אליו ניגשו חמש קבוצות. כעת נותרו 3 קבוצות בלבד - מנרב ואלקטרה שהתאגדו לקבוצה אחת, שיכון ובינוי ואפריקה ישראל וקבוצת שפיר הנדסה. "אנחנו בטוחים שאחת מהן תזכה במכרז בשנה הקרובה, ומעריכים שתוך 3 שנים יחל אכלוס ראשוני מתחילת העבודות", מציין משיטה. כ-5,500 חיילים ואנשי קבע (כ-1,200 מתוכם) צפויים לעבור למקום, לצד כ-9,000 המשרתים בקריית ההדרכה שכבר קמה.
מכרז מיון מקדים למימון ההקמה ותפעול קריית התקשוב כבר התפרסם, בעלויות הנאמדות במעל ל-10 מיליארד שקל. "אני מעריך שבין מרץ לאפריל ייבחרו 2 קבוצות מתוך ה-3, שיעשו את הסגירה הפיננסית מול הבנקים", מוסיף משיטה. "בספטמבר 2017 תהיה זוכה".
פריצת גבול גדרה-חדרה
לדרום ינהרו משרתי קבע וחיילים, שהצבא מקווה שישתקעו באזור. "כח האדם (של התקשוב) מגיע בעיקר מאזור גדרה-חדרה", אומר אל"מ דבש. "אנחנו רוצים לפרוץ את הגבול הזה. יש כח אדם איכותי בפריפריה, ואנחנו רוצים להגדיל את כמות העובדים מהאזורים האלו. אנחנו פונים לתלמידי התיכונים בקורסי העשרה, בניסיון לייצר את היכולת להתמיין למקצועות התוכנה והסייבר בצורה טובה יותר".
אולי נראה יותר צעירים מהפריפריה שמתגייסים לאמ"ן, בניגוד למצב כיום?
אל"מ מ' מציינת כי "בסופו של דבר, הדרום כולל 7% מאוכלוסיית המדינה. הייצוג שלהם באוכלוסיות הטכנולוגיות זהה לייצוג שלהם באוכלוסיה. גם אם נכפיל את המספרים, זה עדיין יהיה ייצוג קטן. כל עוד בדרום כמות האוכלוסיה לא תגדל - המספרים האלה לא יכולים להיות שובר שיוויון.
"רוב האוכלוסיה הטכנולוגית ממוקמת במרכז, כי שם נמצאת רוב האוכלוסיה. באמ"ן מגיעים רבים מאזור כפר סבא, הרצליה ורמת השרון. שעות העבודה לא סטנדרטיות, ועובדים סביב השעון כשצריך".
משיטה: "אם נפעיל את קריית התקשוב כבר היום, אנחנו צפויים לקריסה בתחנה המרכזית וקריסה של תחנת הרכבת באר שבע צפון. בחודשים הקרובים אנחנו מצפים לפריצת דרך. משרד האוצר והתחבורה הם שחקנים מרכזיים ואמורים לתת פתרונות לגבי איך לתגבר את מספר הרכבות שנכנסות לב"ש, ולגבי פרוייקט ענק של מסילה מזרחית, שמאפשרת לעקוף את כל הקטע בין הרצליה לשלום ודרומה. הפרויקט יאפשר עלייה של חיילים החל מחדרה על המסילה המזרחית לב"ש". (הפיתרון צפוי להיות מוצג למנכ"ל משרד הביטחון בנובמבר - א.ק)
אתה מתאר גיהנום תחבורתי.
משיטה: "אני מתאר בעיה שצריך לפתור. ראיתי נכונות ממשרד האוצר להשקיע את הכסף ולתת עדיפות לנושא. הקריה היא יישוב גדול יותר מירוחם, מצפה רמון וערד, וחייב להיות מחובר לעיר, לצורכי מגורים, ללימודים באוניברסיטה, לבילויים, לקניות. לא יכולים להשאיר את הקריה כאי בודד שאף אחד לא ירצה לשרת בו".
אל"מ מ: "המטרה היא שאנשי הקבע יבחרו לעבור דרומה. הם צריכים לחוות את ב"ש ומה שהמרחב מאפשר להם. צריך לראות שקודם כל האזורים התחבורתיים יודעים לייצר חווייה מזמינה. אם יהיו להם נסיעות קשות בבוקר, כנראה שיבחרו להישאר במרכז לעבוד בפארק ההיי-טק בהרצליה וללמוד בתל אביב. האלטרנטיבה קיימת".
שמעתי שיש קשיים רציניים לשכנע אותם לעבור לגור בדרום.
"ממש לא. זה שיח שעוד רחוק. גם היום, כשאני פונה לבן 25 ושואלת אותו מה יקרה איתו עוד 8 שנים קדימה, צריך לקחת בערבון מוגבל את התשובות. אין לו אישה. אין לו ילדים. אין לו אילוצים".
דבש: "הדרך בה אנחנו משאירים אנשים בשירות זה בעיקר באמצעות תחושת השליחות והמפקדים, וכבר היום נראה שאנחנו במצב נחות בתחרות עם האפשרויות באזרחות, בוודאי בכל הנוגע לשכר - ובכל זאת, אנחנו מצליחים להשאיר את מיטב אנשינו. הם נשארים בגלל השליחות, העניין והמפקדים".
משיטה: "לאוצר יש סיסמא שלא תופסת במקרה הזה - 'כוחות השוק יעשו את שלהם'. למעבר של צה"ל אין שום סממן של כוחות שוק".
הבעיה הגדולה: מחסור בתמריצים
אחת הבעיות הגדולות ביותר, אם תשאלו את אנשי מנהלת מעבר צה"ל לנגב, הוא המחסור בתקציב למעטפת המשען, שהיא חבילת התמריצים שתינתן למי שיחליט לעבור דרומה. "אנחנו במו"מ עם משרד האוצר", אומר משיטה. "אין ספק שמבחינת קצינים צעירים זה תמריץ שמשנה. אנחנו רוצים לתת תמריץ כספי למי שיעבור לשרת בדרום. הסיוע כיום הוא סיוע מינורי, דוגמת שכר דירה למשך שנתיים. אנחנו מדברים על סיוע לרכישת דירה לאיש קבע. 150 אלף פלוס לקצין בקבע".דבש: "מדובר על תוכנית שמביאה את האוכלוסיה האיכותית ביותר לדרום, והם צריכים לקבל את ההחלטה איפה החיים שלהם יהיו. זה כסף קטן לעומת מה שהמדינה תרוויח".
המחירים בדרום עלו מאז בעשרות אחוזים.
"מה שייצר את עליית המחירים זה המעבר של בסיסי צה"ל דרומה, ובאוצר יצטרכו לשלם עליו. המעבר של צה"ל יצר באזז, אבל לנגב זה לא הוסיף דבר".
על פי הסכם בין משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), למשרתי הקבע יינתנו הקצאות בכל אזורי הביקוש (התוכנית מתייחסת בעיקר לבאר שבע אבל גם עומר, להבים, כרמית, מיתר, ערד, דימונה ועוד). הצבא ייהנה מכ-3,000 יחידות צמודות קרקע, בעיקר בב"ש. כך לדוגמא, יחידת קרקע 130 מ"ר בירוחם תעלה 1.3 מיליון שקל, ואילו בבאר שבע - 1.5-6 מיליון שקל. כיום ישנם 5 פרויקטי מגורים בהם רשומים 83 מתוך 426 שצפויים לעבור דרומה. "כשאמ"ן ותקשוב יעלו דרומה המספרים יגיעו למאות", אומר משיטה.את ההשפעה הכלכלית ניתן לראות כבר כעת, אך עדיין לא מדובר בגורם משנה מציאות. בקריית ההדרכה יש 500 משרות ל-25 שנה, כש-90% מהעובדים החדשים הם תושבי הנגב (דימונה, ירוחם וערד).
רבים מהמקצועות הללו מציעים משרות שהשכר בהן לא גבוה.
"מהמהנדס הראשי ועד המגישות בחדר האוכל - המתחם החדש מספק 500 מקצועות שלא היו קודם. חלק מהעובדים החדשים היו מובטלים קודם. ההקמה לבדה דורשת אלפי עובדים, וכ-2,000 עובדים בתפעול. לאחר ההקמה יפעלו חברות ומקצועות היי-טק שייתנו ליווי ופיתוח ושירות. ההערכה כרגע היא שמדי יום, בגלל שיטת ההפעלה, מערכת הביטחון תשלם על השירותים האלה 10 מיליון שקל ליום עבור 3 הבסיסים, ולדעתי זה יגדל".
אל"מ מ: "בסופו של דבר, המטרה היא לא לייצר תל אביב נוספת, אלא מטרופולין חדש שיאפשר לאנשים לבחור. אני יודעת במה אני הייתי בוחרת".
ממשרד האוצר נמסר: האתגרים הפוטנציאליים במעבר המתוכנן של יחידות אמ"ן ותקשוב לדרום הארץ בתחילת שנות ה-2020 ידועות ומוכרות. בימים אלו מתקיימת עבודת מטה בשיתוף כלל המשרדים הנוגעים לעניין, ובכללם, משרדי האוצר, הבריאות, החינוך, התחבורה הביטחון וראש הממשלה על מנת לגבש פתרונות ראויים לאתגרים שעל הפרק.
לפנייה לכתב/ת 
