מבחן המראה של ז'וזה מוריניו
"המיוחד" יחזור הערב (18:00) לסטמפורד ברידג' כמאמן מנצ'סטר יונייטד וינסה לנצח את האקסית צ'לסי עם הכלים שהפכו אותה לאימפריה. איך יסתיים המפגש בין הדמות המקורית להשתקפות שלה?
בעולם מקביל, ז'וזה מוריניו הסתכל על עצמו הבוקר במראה וחשב לעצמו: "אוקיי ז'וזה, אתה חוזר היום הביתה, תוכנית המשחק מוכנה, מסיבת העיתונאים עברה טוב, אין סיבה להילחץ. בוא נראה להם מי המאמן הטוב ביותר שהיה להם ונעשה את זה כמו טווס זוהר".
וסביר להניח שמוריניו אכן ייכנס הערב בשערי סטמפורד ברידג' עם גב זקוף לקראת המשחק בין מנצ'סטר יונייטד וקבוצתו לשעבר, צ'לסי (18:00). הרי מסיבת העיתונאים באמת הייתה מוצלחת ותוכנית המשחק באמת מוכנה. למעשה היא מוכנה כבר שנים.
בחמש שנותיו בלונדון, למד מוריניו כיצד לנצח באצטדיון הזה. הוא יודע היטב את חשיבות התפקוד האחראי של המגנים ושחקני הכנף, מזניח את הנעת הכדור ושם דגש על דבר אחד - לנצל מומנטום. ללחוץ ברגע הנכון, החד פעמי לעתים, שיספיק לניצחון.
כשמוריניו עשה זאת בהצלחה בצ'לסי (גם באינטר ובריאל מדריד), הסתכלו עליו בהערצה. לעומת זאת, אוהדי יונייטד רואים זאת בעין אחרת, במבט מלא חרדה. הם לא רוצים להפוך לצ'לסי. הם חוששים שאם "יגנבו" ניצחונות ויחנו את האוטובוס ברחבה, תדמית המועדון תתרסק. למנצ'סטר יונייטד יש כיום הכי הרבה אוהדים ברחבי העולם אבל יושבי אולד טראפורד מפחדים להפוך מהמועדון האהוב בעולם לקבוצה השנואה ביותר.
תיקו שכולו ניצחון
תוכנית המשחק של מוריניו עבדה גם בתיקו 0:0 מול ליברפול ביום שני האחרון ולמרבה האירוניה, לבשו שחקני יונייטד חולצות כחולות. נכון, הלחץ, שהגיע הפעם בפתיחת המשחק, לא הוביל לשער - אבל כל המרכיבים האחרים הושלמו עד שריקת הסיום. מוריניו "הקריב" את המספרים (35 אחוזי החזקה בכדור ומאזן הפתיחה החלש ביותר שלו בקבוצה חדשה מזה 15 שנים) מכיוון שהוא השיג מטרות אחרות.
הנאום אחרי התיקו המאופס בליברפול היה חשוב לא פחות מניצחון מבחינתו. מוריניו עקץ את יורגן קלופ, את הקהל באנפילד ואת ההתאחדות האנגלית לכדורגל. כמו מטרות נייחות במטווח, הוא צלף בזו אחר זו במטרה אחת - אם מישהו ירצה לירות בחזרה, שיכוון אליו ולא אל אחד משחקניו.
פתיחת העונה של מנצ'סטר יונייטד מאכזבת מסיבות רבות אבל אחת העיקריות שבהן היא הפגיעות של השחקנים. על מצבו של וויין רוני אפשר לדבר גם שעה וזו בדיוק הבעיה מבחינת יונייטד. הוא לא עוד שחקן, לא עוד בורג במכונה המשומנת כפי שהמאמן היה רוצה, אלא מרכז העיסוק התקשורתי והקבוצה נפגעת מכך.
לפני כן, זה היה חואן מאטה שמוריניו ויתר עליו בצ'לסי וכעת מנסה הפורטוגלי לטעון כי מעולם לא רצה שיעזוב. בקיץ, קיבל בסטיאן שוויינשטייגר את אור הזרקורים והרכילות ואפילו לא הזכרנו עדיין את פול פוגבה וזלאטן איברהימוביץ'. המפתח של מוריניו להצלחה הוא בליכוד חדר ההלבשה אבל עד עכשיו יונייטד נתפסת ומנותחת כקבוצה של שחקנים בודדים.
אוהב שהפוקוס עליו
כמו בקדנציה הקודמת בצ'לסי ובריאל מדריד ואינטר, מנסה מוריניו לבנות חומה בדמותו שתגן על השחקנים. הוא מאמין שיצליח לעמוד בכל מתקפה ואם יאחד את העולם כנגדו (כלומר, נגד הקבוצה), הם יהיו מוכנים להילחם בשבילו על המגרש. לכן, המשחק הערב ששם עליו את הפוקוס, עשוי להוציא מקבוצתו ערך מוסף.
אבל הדרך ליצור שני מחנות – זה של חדר ההלבשה וזה של כל שאר העולם – לוקחת זמן (תיאוריית העונה השנייה) ודורשת אנשי מפתח שיחברו את כל המרכיבים. כרגע, קשה לראות מי מסוגל לעשות זאת ביונייטד. נראה שהאפשרות שרוני יהיה האיש, נזנחה מזמן. מייקל קאריק נדחק לסוף הספסל ובהגנה, אין אף שחקן בעל פיגורה. זה משאיר שתי אפשרויות - פול פוגבה וזלאטן איברהימוביץ'.
לשוודי אין בכלל חוזה לעונה נוספת ודמותו בחדר ההלבשה - איך ננסח את זה - אף פעם לא זכתה לאהדה רבה. לפול פוגבה, לעומת זאת, יש את הפוטנציאל להתפתח למנהיג. זה לא קרה ביורו האחרון עם צרפת ולא בא לידי ביטוי בחודשיים הראשונים של העונה אבל הכריזמה בהחלט נמצאת שם. העונה הקרובה של מנצ'סטר יונייטד עשויה להיקבע לפי המהירות שבה יהפוך פוגבה ל"איש של מוריניו" על הדשא. הערב זאת הזדמנות נהדרת להתחיל.
במידה רבה, זה גם מה שהיה חסר למוריניו בעונה שעברה בצ'לסי. ג'ון טרי כבר לא אותו שחקן מהקדנציה הראשונה של ה"מיוחד" בלונדון והניסיונות להפוך את ססק פברגאס לפרנק למפארד או את אדן הזאר לכריסטיאנו רונאלדו, נראים היום תמימים למדי.
מוריניו יישב הערב על ספסל האורחים בסטמפורד ברידג' ויראה מולו את השחקנים שקרסו איתו בשלב הזה של העונה הקודמת. גם התייצבותו של אנטוניו קונטה מנגד לא תמנע
את הרפלקס המוחי בכל פעם שיהיה קלוז-אפ על מוריניו, לעצור רגע ולהיות בטוחים שזה הספסל של יונייטד שמוצג ולא זה של צ'לסי. בדיוק כפי שהיה עם פפ גווארדיולה וברצלונה ביום רביעי האחרון.
הרי המחצית הראשונה באותו משחק העניקה תחושה כאילו הוצבה מראה במרכז המגרש וזה מה שצפוי לנו גם היום. שתי קבוצות שמשחקות בתפיסה אידיאולוגית של כדורגל כמעט זהה. כמו לשחק בפלייסטיישן עם קבוצה מסוימת נגד אותה קבוצה בדיוק.
ובכל זאת, המשחק ביום רביעי הוכיח איך גישות זהות יכולות להוליד תוצאה חד צדדית כל כך. איך הדברים הקטנים יוצרים פערים כה גדולים בתוצאה הסופית. מוריניו מגיע היום לסטמפורד ברידג' להוכיח שהדברים הקטנים שעשו את השיטה שלו כל כך מוצלחת, קיימים גם במנצ'סטר יונייטד. כי אם לא, הרומן עשוי להיגמר מוקדם ממה שהוא מצפה.
לפנייה לכתב/ת 
