החוקרים מתלבטים: מי הרג את גוליית?
אתר ארכיאולוגי מסתורי מימי דוד המלך, מסורת על דמות בשם אלחנן מבית לחם ש"קלע לו בול בפוני", כתובת עתיקה המספרת על בית דוד - ועדויות לחורבן אלים בעיר קטנה, כנראה שעריים המקראית: החוקרים מתלבטים האם הקרב המפורסם בין דוד לגוליית היה או לא היה, סביב ממצאים ארכיאולוגיים בתערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא
"אם היה קרב, זה האזור שבו הוא התרחש". חירבת קייאפה(צילום באדיבות מוזיאון ארצות המקרא)
בשנת 2007 החלו חפירות ארכיאולוגיות בין שפלת החוף ליהודה, שממצאיהן חשפו וחושפים שורה של תגליות מרתקות. אלו עשויות לשפוך אור על הסיפור המקראי של מלחמת דוד וגוליית, והתקופה הסוערת של תחילת המלוכה בישראל.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הממצאים החידתיים והסיפור שמאחוריהם מוצגים כעת במסגרת תערוכה חדשה במוזאון ארצות המקרא: "בין דוד לגוליית - חידת קייאפה". "יש פה אתר ארכיאולוגי מסתורי, עם כמה נקודות השקה יוצאות דופן לטקסט המקראי", מספרת ד"ר עידית קמחי, מנהלת מחלקת החינוך במוזיאון. האתר המסתורי ידוע בשם חירבת קייאפה (או מבצר האלה), באזור בית שמש.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מעוטף עזה ועד המרכז: כל הארץ הקפות
- הסיפור היהודי הודפס על הדגל
- לפעמים הלכות צניעות הן פשוט גזענות/
פרופ' רוחמה וייס
מה שהצית, לדבריה, את דמיונם של החוקרים, והוביל לעניין הרב במה שהיה "עוד חפירה ארכיאולוגית מיני רבות" - החל בבדיקת תיארוך פחמן שבוצעה בגלעיני זיתים שנמצאו באתר. אלה הובילו את החוקרים אל התקופה שבה, על פי התנ"ך, נוסדה ממלכת דוד, תקופה שעד כה לא נמצאו בארץ כל הוכחות ארכיאולוגיות לקיומה.
ואיך כל זה קשור לקרב המפורסם בין דוד לגוליית?
לדברי יהודה קפלן, מאוצרי התערוכה, התשובה במילה אחת היא: לוקיישן. "התאריך שהתקבל בבדיקת הפחמן לוקח אותנו לסוף תקופת השופטים ותחילת ממלכת יהודה", הוא אומר.
כתובת מעוררת עניין נמצאה חרותה על גבי קנקן. "זהו שם פרטי: אש בעל בן בדע"(צילום: טל רוגובסקי)
עדות מהתנ"ך:
נחשף אתר מימי בית המקדש הראשון
איתי בלומנטל
כשספר מלכים קם לתחייה: מלחמת המלך חזקיהו בעבודה הזרה זוכה לאישוש היסטורי, עם חשיפתו של "מקדש שער" מתקופת בית המקדש הראשון. בין הממצאים: מזבח מחולל - ובית שימוש שנועד לטמא את האזור. עוד נחשפו: חותם ועליו הכיתוב "למלך חברון", ועדויות לקרבות שניהל סנחריב ביהודים. חוקרי רשות העתיקות: "זו עדות מפתח לסיפור המקראי"
פרופ' יוסי גרפינקל, חופר האתר, סבור לדברי קפלן כי "קייאפה" היא למעשה העיר המקראית שעריים, המוזכרת בסיפור הקרב: "בחלק מתיאור הקרב האגדי הזה, מצוין כי אחרי שראו את גיבורם נופל ומת, נסו הפלישתים בחזרה לגת ועקרון (ערי הפלשתים הסמוכות) דרך העיר שעריים.
"באופן מאוד מפתיע וייחודי לעיר קטנה ומבוצרת, נמצאו באתר שני שערים מרשימים. ירושלים התפרסה על שטח של 40-50 דונם בימי דוד, העיר הזו הייתה חצי מזה. אז מה פתאום שני שערים, ועוד אחד שפונה לכיוון פלשת, והשני לצד הנגדי? אין לנו תשובה על זה, רק השערה. שעריים מוזכרת גם כיישוב שנמצא בנחלת שבט יהודה באותו האזור בדיוק. לכן בינתיים זה ההסבר הכי טוב שנתקלתי בו, המקשר בין מִמצא ארכיאולוגי לבין השם. האם זו אכן שעריים שהייתה עדה לקרב ההוא? מי יודע".
דוד, או אלחנן המסתורי?
השימוש בתנ"ך על מנת להסביר מִמצאים ארכיאולוגיים, שנוי במחלוקת. גם בתערוכה עצמה מקפידים האוצרים כל העת להציע לקהל כיוונים והשערות מגוונים על המוצגים. "בפער שבין מיתוס לבין מציאות המגובה בממצאים ארכיאולוגיים, יש הרבה שטח אפור", אומר קפלן. "לארכיאולוגיה אין יכולת להגיד היה-או-לא-היה, על הרבה דברים. למשל, לא מצאנו את השלד של גוליית או המגן שלו.
האזינו:
כך נשמע צליל פעמוני הכהן הגדול
ynet
איך נשמעו 72 הפעמונים שהיו קשורים למעילו של הכהן הגדול? לאחר מחקר בטוחים החוקרים כי הצליחו לשחזור את הצליל, בעזרת בחינה מדוקדקת של פעמון הזהב שנמצא בחפירות עיר דוד, המיוחס לכהן הגדול: "שכפלתי את צליל הפעמון 72 פעמים, הודפים זה את זה"
קפלן מוסיף כי "התנ"ך עצמו לא סגור לגבי מי הרג את גוליית (שמואל ב', כ"א). יש מסורת מקוצרת הגורסת כי מישהו מבית לחם בשם אלחנן היה זה שהרג אותו. אפשר אולי להציע שהיה יותר מגוליית אחד, או שהייתה מסורת על גיבור מבית לחם שהרג את גוליית, והתנ"ך שהופך את דוד עם הזמן ליותר ויותר מרכזי, עושה 'קופי-פייסט', ומלביש את הסיפור על דוד המלך. אין לדעת".
קפלן מספר כי בשנת 1993-4 נמצאה בתל דן כתובת ארמית (המוצגת בתערוכה), שהוציאה סופית את המלך דוד מקטגוריית "מיתוס" - אל המציאות המוכחת. "זו כתובת התפארות של מלך ארם, שמציג את רשימת המלכים שהכניע. לצד מלך ישראל, מופיע מלך שמכונה 'בית דוד'. זהו מקור נדיר שמגיע ממישהו מבחוץ שלא כתב את התנ"ך, ומצד שני, מכיר בדוד כמייסד שושלת המלוכה. זו הוכחה היסטורית מובהקת. אבל בסיפור שלנו, העניינים יותר נתונים לפרשנות בכל הנוגע לזהות התושבים בעיר שנחשפה".
"יש חוקרים שמקבלים כל פסיק בתנ"ך, ויש הרואים אותו כאוסף מיתולוגי, ולכן ראו את דוד כמו 'המלך ארתור' כזה"(צילום: GettyImages Imag Bank)
"אימפריה, ממלכה - כמו שמתוארת ממלכת דוד ושלמה - זה מנגנון מורכב שכולל ביורוקרטיה וערים מבוצרות. כמעט לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הזו. אבל אז מגלים עדות לעיר עם שני שערים; עיר מתוכנתת, מבוצרת, כמו שמוצאים בחברה ממלכתית. כפריים לא באים ובונים דבר כזה. צריך מנגנון מסודר שינחה. ונשאלת השאלה: מי נתן את ההוראה?"
משלחת החפירות התנהלה בראשות פרופ' יוסי גרפינקל מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' מייקל הייזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית בטנסי. הם מבקשים לטעון כי יש ניסיון של ממלכת יהודה הצעירה להתפשט ולהשתלט על הדרך החשובה שמובילה מהחוף, אל גב ההר. מצד שני, הממצאים הם לא חד-משמעיים. לדבריהם, ייתכן שזו העדות להתיישבות היהודאית הכי מוקדמת שנמצאה, ומצד שני, ייתכן שזו עיר כנענית קדומה שנשארה.
"בכל מקרה, האתר אוכלס תקופה קצרה", כך קפלן. "לא רואים התפתחות. ומצד שני, רואים כן עדויות לחורבן אלים. ההצעה של החופרים הייתה לראות בעיר הזו ניסיון של ממלכת יהודה לאחוז בשטח, ניסיון שלא צלח. צריך לזכור מאיפה גוליית מגיע: מגת. גת היא עיר אדירה שנחפרת כבר 20 שנה. הפלישתים היו, ללא ספק, איום ביטחוני משמעותי. זו הסיבה גם לבקשה משמואל שימליך עליהם מלך שאולי יצליח להסיר את האיום".
הכתובת העברית הקדומה ביותר
אז מה מצאו באתר שלא מפסיק להעסיק את החוקרים? מתברר שלא מעט. "למשל, עצמות בעלי חיים. זה ממצא שיכול ללמד לא רק על התזונה, אלא גם על השיוך האתני. לא מצאו בכלל עצמות חזירים, בעוד שבאתרים פלישתיים מוצאים אותן. זה מלמד אותנו שאנחנו לא מדברים על אוכלוסייה פלישתית. מצד שני, גם כנענים לא אכלו חזירים".
בעיר נמצאו שתי כתובות שגם הן עילה למלחמת גרסאות בין החוקרים: "מצאנו על גבי שבר חרס כתובת באל"ף-בי"ת כנעני. מצד שני, הוא היה הרבה יותר מיושן ממצאים אחרים של כתב כנעני מאותה התקופה. זהו גם הכתב שממנו התפתח בהמשך הכתב העברי הקדום. רוב הכתובת לא ניתנת לקריאה, אבל החוקרים הצליחו לזהות חמש מילים: מלך, שפט וגם ביטויים כמו 'אל תעש' ו'עבוד את'", אומר קפלן. "אם זו עברית, אז זו הכתובת הקדומה ביותר שנמצאה".
כתובת נוספת שמעוררת עניין נמצאה חרותה על גבי קנקן. "זהו שם פרטי: אש בעל בן בדע. לא מכירים בדע, זה יכול להיות כנעני. בעל נשמע כנעני, בגלל נביאי הבעל ובהקשר כנעני, אבל בעל זה לא אלוהות, אלא כינוי כבוד לאל. כאשר מחפשים 'אש בעל' בתנ"ך, מוצאים אותו בחמשת בני שאול בספר דברי הימים. ספר שמואל קורא לו 'איש בושת', הבן שמלך אחרי שאול עד שנרצח. זה נופל מבחינת התאריכים בדיוק על התקופה שאנחנו מדברים עליה, של שאול, דוד ושמואל".
"אנחנו מעדיפים לתת לקהל להחליט בעצמו מה ההסבר שמקובל עליו. יש מצב שנגלה בעתיד שקייאפה היא אכן העדות המוקדמת ביותר להתיישבות בני ישראל, שלה חיכו החוקרים"(צילום: עודד אנטמן)
"לא מצאו בעיר מקדש מרכזי, אבל מצאו עדויות לפעילות פולחנית באזור השער, וגם בתוך בתי מגורים מסוימים. זה מתכתב גם עם ספר שופטים והתיאורים על פעילות פולחנית שהתבצעה בבתים. כמו כן מצאו שלושה שברים של דגמי מקדשים, חלקם מעוטרים בשני עמודים בחזית ושני אריות ועיטורים על הגג, שזה מתאים לפולחן הכנעני. אבל מצד שני, יש שוני גם בגודל וגם בעובדה שאחד מהם מגולף כולו מאבן. על הדגם הזה אין תיאורי דמות אנושית או בעלי חיים, אלא עיטורים אדריכליים בלבד. חוקר האתר טוען שהם מסבירים את התיאורים האדריכליים של מקדש שלמה, שבנייתו החלה על ידי דוד".
אז דוד וגוליית: היה, או לא היה? וקייאפה היא שעריים, או התיישבות כנענית?
"אנחנו מעדיפים לתת לקהל להחליט בעצמו מה ההסבר שמקובל עליו. יש מצב שנגלה בעתיד שקייאפה היא אכן העדות המוקדמת ביותר להתיישבות בני ישראל, שלה חיכו החוקרים. התנ"ך בכל מקרה מהווה מקור חי ומרתק - לא בהכרח לתשובות, אלא גם לשאלות: מי אנחנו, ומה ההיסטוריה שלנו?"
התנ"ך עצמו לא סגור לגבי מי הרג את גוליית". יהודה קפלן
צילום: עודד אנטמן
מומלצים
