זנח בעלי ברית, התפייס עם אויבים. מורשת אובמה

ברק אובמה עשה היסטוריה בעצם הצלחתו להיבחר כנשיא האפרו-אמריקני הראשון בתולדות ארצות הברית. אף שהיה צעיר, אלמוני וחסר ניסיון, הוא הצליח לנצח את הילרי קלינטון בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, ובמערכה העיקרית את ג'ון מקיין הרפובליקני, גיבור מלחמה, הוותיק והידוע. הוא הביא לקלפיות קבוצות של מצביעים שוויתרו על השתתפות בבחירות לרבות שחורים, מיעוטים וצעירים, ולראשונה, השתמש ביעילות ברשתות החברתיות לגיוס בוחרים ומשאבים. לאחר ארבע שנים, הוא הצליח גם להיבחר לתקופת כהונה שנייה. בחירתו אוששה את אחד העקרונות החשובים בחברה האמריקנית: כל אחד יכול להגיע רחוק, אפילו לבית הלבן.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

אובמה קיבל ירושות קשות ומורכבות הן בענייני הפנים והן בענייני החוץ והביטחון. הוא ירש משבר חמור בתחומי השיכון, המוסדות הפיננסיים והתעשייה שלא היה כמוהו מאז קריסת הבורסה ב- 1929: כלכלה מתכווצת, אבטלה מתעצמת, צריכה קורסת, בנקים מתמוטטים וחוב לאומי ענק. הוא גם ירש שתי מלחמות ממושכות, יקרות וכושלות, באפגניסטן ובעיראק, ואיומי טרור מצד ארגונים איסלאמיים קיצוניים.

הסנאטור הצעיר והאלמוני גבר על קלינטון בפריימריז הדמוקרטיים ב-2008(צילום: AFP)

גם גיבור המלחמה והסנאטור הוותיק ג'ון מקיין לא הצליח לנצח את אובמה(צילום: רויטרס)

הנשיא הרפובליקני הוריש לאובמה משבר כלכלי, מלחמות ואיומי טרור איסלאמי. משפחות אובמה ובוש(צילום: EPA)

מיליוני אמריקנים היו בלי ביטוח בריאות - עד שבא אובמה

ההישג ההיסטורי והמשמעותי ביותר של אובמה, היה הרפורמה בתחום הבריאות שכונתה "אובמה-קר".

אף שארה"ב היא המדינה העשירה ביותר בעולם, ומערכת הבריאות שלה היא הטובה בעולם, לעשרות מיליוני אזרחים לא היה ביטוח בריאות, והם לא זכו לשירותים מינימליים. כמה ממשלים דמוקרטיים ניסו להעביר חוק בריאות ממלכתי, אולם הרפובליקנים, שהשקפת עולמם גורסת מינימום של התערבות הממשלה בשוק, סיכלו יוזמות כאלה. למרות התנגדותם העזה, אובמה הצליח לראשונה בהיסטוריה האמריקנית להעניק ביטוח רפואי לכ-20 מיליון אזרחים.

אולם "אובמה-קר" שנויה מאד במחלוקת. המתנגדים טוענים שהיא ייקרה מאוד את השירותים הרפואיים, כך שהמעמד הבינוני משלם הרבה יותר ומקבל הרבה פחות, וגם המצטרפים החדשים מקבלים רק שירותים מינימליים. הרפובליקנים ניסו לסכל את התוכנית באמצעים פוליטיים ומשפטיים שהגיעו עד לבית המשפט העליון. אולם אלו נכשלו. הם מבטיחים להמשיך ולנסות לבטל את התוכנית.

ירש שתי מלחמות כושלות. אובמה בביקור בבסיס האמריקני בגראם שבאפגניסטן(צילום: AFP)

צבא ארה"ב קיפל את הדגל ונסוג מאפגניסטן ומעיראק. בסיס בהלמאנד, אפגניסטן(צילום: רויטרס)

לא צמצם את הגזענות ואכזב את השחורים

ההתנגדות הפוליטית לאובמה נבעה משני מקורות עיקריים: גזענות, הרבה אזרחים לא היו מוכנים להשלים עם נשיא שחור; ומדיניות כלכלית וחברתית, שלדעת רבים לקחה את ארה"ב יותר מדי שמאלה. השמרנים הגיבו בתנועה קיצונית ימנית, "מסיבת התה", שהפכה לפופולרית והצליחה להכניס לקונגרס לא מעט צירים וסנאטורים. הם היו המתנגדים החריפים ביותר של אובמה וסחבו את הרפובליקנים לקצה הימני והשמרני יותר.

בחירת נשיא שחור ראשון יצרה ציפיות גבוהות לצמצום הגזענות, שיפור מעמדם של השחורים והמיעוטים, הקטנת הפערים החברתיים והרחבת הלכידות החברתית. התוצאות היו הפוכות. השחורים לא הרגישו שיש שינוי ביחס הממשל והחברה אליהם. שכונותיהם נותרו מוזנחות ורוויות באבטלה, עבריינות ואלימות. הריגת שחורים עוברי אורח תמימים בידי שוטרים לבנים הפכה לתופעה רווחת יותר ויותר. בתקופות הכהונה של אובמה גבר מאד הקיטוב בין המחנות והמגזרים השונים בחברה האמריקנית והגיע לרמה שלא נראתה מאז המלחמה בווייטנאם.

אובמה הצליח לשקם את הכלכלה ההרוסה ולהעלות אותה על נתיב של צמיחה לאחר המשבר הקשה ב-2008. וול סטריט(צילום: AP)

אובמה לא הצליח ליצור יחסי עבודה טובים עם הקונגרס, גם כאשר שני בתיו, הסנאט ובית הנבחרים, היו בשליטת מלאה של הדמוקרטים(צילום: MCT)

אחרי הנסיגה האמריקנית: הטליבאן עלול להשתלט על אפגניסטן

אובמה אכן הוציא את כוחות ארה"ב מאפגניסטן ומעיראק, והצליח לחסל את אוסמה בן לאדן ומנהיגי טרור רבים אחרים. אולם המצב באפגניסטן שברירי, והטליבאן עלול להשתלט עליה שוב. היציאה מעיראק סייעה להשתלטות "המדינה האיסלאמית" (דאעש) על שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק. המעשים המפלצתיים של הארגון האיסלאמי הקיצוני הזה אילצו את אובמה להחזיר כוחות לעיראק ולהשתתף בפועל במערכה להשמדתו.

הרג שחורים על ידי שוטרים לבנים הפך לתופעה רווחת. הפגנה בסנט לואיס במחאה על מותו של הנער השחור מייקל בראון(צילום: AFP)

ההתקרבות למוסלמים ולערבים נכשלה

מצד אחד, אובמה השתתף בהתערבות צבאית של ברית נאט"ו בלוב, שהביאה לחיסולו של מועמר קדאפי ולמלחמת אזרחים שבטית, ולמצב גרוע בהרבה מזה שהיה לפני ההתערבות; ומצד שני, עמד מנגד מול מלחמת האזרחים בסוריה, שבה נהרגו כחצי מיליון אנשים, מאות אלפים נפצעו ומחצית האוכלוסייה הפכה לפליטים. הוא הזהיר את נשיא סוריה בשאר אסד שיוכה צבאית אם ימשיך להשתמש בנשק כימי, אבל כשחזר שימוש כזה, אובמה נסוג מאזהרתו. המשבר נפתר בתיווך רוסי שרק העצים את מעמדו של ולדימיר פוטין.

אובמה רצה לשנות מן היסוד את יחסי ארה"ב עם ממשלות ועמים עוינים. את ביקוריו הראשונים במזרח התיכון ערך באנקרה ובקהיר. הוא הציע פיוס היסטורי עם המוסלמים והערבים. המדיניות הזו נכשלה. התברר שהעוינות לארה"ב בעולמות האלה אינה נובעת ממדיניות כזו או אחרת, אלא משלילת הערכים שארה"ב דוגלת בהם ומאורח החיים הליברלי המערבי.  

בכירי ממשל אובמה צופים מהבית הלבן במבצע החיסול של בן לאדן בפקיסטן

מנהיג אל-קאעידה חוסל, אבל לא איום הטרור האיסלאמיסטי. בן לאדן(צילום: AP)

אובמה לא הצליח לגבש מדיניות עקבית כלפי "האביב הערבי" ונכשל בקירוב הישראלים והפלסטינים. בבית הלבן עם מלך ירדן עבדאללה, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, ראש הממשלה נתניהו ונשיא מצרים מובארק(צילום: AP)

יחסים עכורים עם נתניהו לצד סרבנות פלסטינית למו"מ

נשיאותו של אובמה חפפה באופן מלא את כהונתו של נתניהו, תופעה יוצאת דופן ביחסי ישראל-ארה"ב. בין השניים התגלעו חילוקי דעות מהותיים לגבי הנושא הפלסטיני, ההתנחלויות והגרעין האיראני. המתיחות הגיעה לשיאה כאשר נתניהו תקף את ההסכם עם איראן בנאום שנשא בפני שני בתי הקונגרס. יחד עם זאת, אובמה שמר על היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות, ולקראת סוף כהונתו חתם עם ישראל על הסכם להארכת הסיוע הצבאי לתקופה של 10 שנים בהיקף של 3.8 מיליארד דולר לשנה.

לוב הייתה במצב הרבה יותר טוב לפני מותו. קדאפי(צילום: MCT)

אובמה האמין שהסכם הגרעין עם איראן לא רק ימנע או ידחה לשנים רבות את הפצצה האיראנית, אלא גם יביא למיתון משטר האייתולות ולשיתוף פעולה עם טהרן בנושאים אזוריים ובינלאומיים. בקריקטורה עם הנשיא האיראני רוחאני

המתיחות בין השניים הגיעה לשיאה כאשר נתניהו תקף את ההסכם עם איראן בנאום שנשא בפני שני בתי הקונגרס. אובמה ונתניהו בבית הלבן(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

בניגוד לאובמה, הנשיא הרוסי פוטין נראה כמי שהציב מטרות אסטרטגיות ברורות והיה נחוש להשיג אותן ולהגן על בעלי בריתו(צילום: רויטרס)

הנשיא האמריקני לא התערב צבאית בסוריה למרות שאסד חצה את הקו האדום ותקף שוב בנשק כימי אוכלוסייה אזרחית. פינוי גופת ילדה בעיר חלב(צילום: AFP)