דאצ'יה לוגאן במבחן ראשון - ראויה לתואר

שנתיים אחרי שהושקה מחדש בישראל, הפכה דאצ'יה למותג לגיטימי בשוק המקומי. את הבדיחות וחוסר האמון במוצר שליוו אותה בבעבר, החליפה הערכה למוצר שמבוסס בעיקר על תמורה יוצאת דופן לכסף. את השנה הנוכחית היא צפויה לסיים עם לא פחות מ-4,000 יחידות, זינוק של כמעט 100% לעומת אשתקד ומספר מרשים בפני עצמו. ודאצ'יה לוגאן אמורה לשפר את המצב עוד יותר.

הדגם השישי שמושק אצלנו מכוון היישר לקטגוריית המשפחתיות הקטנות זולות. אותה קטגוריה בה מתחרות והתחרו - ללא הצלחה ניכרת - פיז'ו 301, סיטרואן C-אליזה, סקודה ראפיד וסיאט טולדו, שנחתו כאן בשלהי המחאה החברתית.

מחיר: 83 אלף שקל

הסיבה לאי ההצלחה ברורה - המחיר הזול מ-130 אלף השקלים המקובלים של מובילות הקטגוריה המשפחתית, לא היה ממש זול. הלוגאן לעומתן, זולה הרבה יותר. היא תשאיר לכם עודף של כ-20 אלף שקלים מאותן כמו-משפחתיות זולות, למשל פיז'ו 301 ופיאט טיפו.

טוב: תג-מחיר, תא מטען

בסדר: מרחב פנים, נוחות נסיעה

טעון שיפור: מנוע-גיר, התנהגות, בטיחות

ציון:

איך נראה

ללוגאן חזית דומה לסנדרו (עליה היא מבוססת) עם חרטום רבוע וסבכה קדמית מודגשת, אך שאר חלקי המרכב פחות נאים, בעיקר האחוריים הסובלים מסרח עודף גדול - פועל יוצא של תא מטען ענק. ל-MCV סטיישן הנבחנת (מוצעת גם בסדאן) יש פסי גגון מסיבים שמוסיפים מעט ניחוחות של רכב פנאי, אך לא יותר מכך.

(צילום: ניר בן זקן)

גם תא הנוסעים זהה לסנדרו ומכיל מלבד פלסטיק קשיח, גם שלל החלטות לא הגיוניות אותן כבר הכרנו בדאצ'יה, למשל מתג לצופר על ידית המאותתים, מתגי חלונות קדמיים במרכז הקונסולה ואחוריים מול רגלי הנוסע במרכז. הדגם אחרי מתיחת הפנים שיגיע לישראל ברבעון הראשון של 2017, יהיה חף מבעיות אלה. בינתיים הן כאן, יחד עם הגה גדול שאינו מתכוון למרחק, ידית כיוון מסורבלת לכיוון גובה מושב הנהג, תאי אחסון מעטים וחסרונה של תאורה מאחור. המושב עצמו נוח, אך מציע תמיכה בינונית בלבד לנהג.

(צילום: ניר בן זקן)

בסיס הגלגלים (263.4 ס"מ) קטן מזה של משפחתית ממוצעת, אבל דומה לאלה של משפחתיות קומפקטיות (0.2 ס"מ פחות מפיאט טיפו) ומאפשר מרווח רגליים טוב. תא המטען ענק ומציע נפח של 573 ליטר, נתון כמעט זהה לגרסאות סטיישן של סקודה אוקטביה, פיז'ו 308 והונדה סיוויק.

הלוגאן MCV (ב-83 אלף שקל) מוצעת ברמת אבזור אחת הכוללת מסך מגע בגודל "7 עם הפעלה בעברית ומערכת ניווט מקורית, מערכת שמע נשלטת מההגה עם בלוטות' ו-USB וחיישני חניה אחוריים. אלא שהוא מגן על נוסעיו עם 4 כריות אוויר בלבד, וזכה בציון נמוך של 3 כוכבים במבחן ריסוק של יורו NCAP.

איך נוסע

ללוגאן מנוע טורבו-בנזין בתצורת 3 צילינדרים בנפח 0.9 ליטר המפיק 90 כ"ס, ומשודך לתיבה רובוטית חד-מצמדית עם 5 הילוכים. תודות למשקל עצמי נמוך (1,150 ק"ג), הזינוק מהמקום טוב יחסית (11 שניות ל-100 קמ"ש, זהה לטויוטה קורולה), אך לתיבה אופי פעולה גס ופחות מוצלח מבסנדרו הרובוטי - גם בתגובות להורדת הילוך וגם העברת ההילוכים עצמה שמטלטלת מדי את המרכב.

(צילום: ניר בן זקן)

השהיית הטורבו מוחשית, עם שיא מומנט בסל"ד גבוה יחסית למנועים מוגדשים (14.3 קג"מ ב-2,250 סל"ד), ומותירה רצועת כוח צרה יחסית. המנוע גם רועש בסל"ד גבוה, כמו מרבית המנועים מסוגו (3 צילינדרים, נפח צנוע מאד). היתרון הוא בצריכת הדלק נמוכה יחסית עם 14.3 ק"מ לליטר בתנאי אמת של המבחן.

כמו בשאר דגמי היצרן, גם כאן המיתלים מספקים יכולת ספיגת שיבושים טובה, ושומרים על ריסון ראוי במהירות גבוהה. בידוד הרעשים פחות משכנע, ורעשי רוח חודרים באופן ברור לתא הנוסעים. להגה משקל כבד המחייב הפעלת כוח בתמרונים עירוניים, ומנגד הוא בעל שטח מת במרכז וחסר תחושה. התנהגות הכביש סבירה, עם זוויות גלגול מוחשיות ובלמים (תוף מאחור) ספוגיים וחסרי תחושה.

(צילום: ניר בן זקן)

איך בסוף

דאציה לוגאן סטיישן (MCV) מציעה נוחות נסיעה ויכולת דינמית טובות, צריכת דלק סבירה, מרווח ראוי בתא הנוסעים ותא מטען ענק. אבל היא סובלת ממספר מגרעות בולטות. החל מסביבת נהג מסורבלת, יחידת הנעה גסה, מערכות תפעול (הגה, בלמים) לא משכנעות ובעיקר סטנדרט בטיחות נמוך מדי. ואז מגיע המחיר. 83 אלף שקלים הופכים את הלוגאן לאטרקטיבית עבור מי שחייב רכב משפחתי חדש עם אחריות מלאה במחיר של 80 אלף-פלוס. בתחום זה של שקל למכונית, אין לה מתחרות.