"דוקטור סטריינג'": הקסם המוצלח של מארוול
במציאות קולנועית שהרגילה את הצופים לפס ייצור של גיבורי על, העיבוד ל"דוקטור סטריינג'" מביא משב רוח רענן. עולם המיסטיקה של המזרח שהדוקטור מתאפיין בו, קריצה לקהל הסיני וליהוק נכון הופכים אותו להצלחה בטוחה
כל מי שהתעניין בתוכנית החומש של אולפני מארוול לשנים הקרובות יודע שמטרתם אינה רק סרטים נוספים עם הגיבורים המוכרים, אלא הרחבה מתמדת של "היקום". בשנה הבאה הם יאתחלו את ספיידרמן, ויציגו את הופעת הבכורה של "הצרעה". בשנה שלאחר מכן יזנק הפנתר השחור, ובזו שלאחריה "קפטן מארוול" יתעופף. תשתדלו לא לעשות תוכניות עד סוף החיים שלכם.
קשה להאשים צופים בוגרים שאיבדו עניין בתוצרים חדשים המנופקים על ידי פס ייצור זה, אך עבור חובבי הז'אנר, הופעתו של "דוקטור סטריינג'" ("Doctor Strange") היא אירוע משמח במיוחד. אסטרטגיית ההשתלטות הגלובלית של אולפני מארוול מכתיבה נוכחות לכל סוגי הגיבורים – מהגיבורים העירוניים הריאליסטיים (סדרות הטלוויזיה כמו "דרדוויל", "לוק קייג'"), חייזרים ("שומרי הגלקסיה"), אלים (ת'ור) היברידים-טכנולוגיים (איירון מן, וויז'ן) וכך הלאה. דוקטור סטריינג', לעומת כל אלו, מביא איתו את עולם הכשפים והמיסטיקה.
הדמות של סטריינג' נהגתה על ידי אמן הקומיקס הדגול סטיב דיטקו שהציע אותו ב-1963 לסטן לי. מלבד המימד המיסטי, שנעשה בזיקה שטחית ומנכסת לתרבות אסיה, עלילותיו של הדוקטור הצטיינו בציורים פסיכדליים ובגילומים מסעירים לדמויות קוסמיות כמו "איטרנטי" ("נצח") והשד מממד אחר דורמאמו. רק בשנים האחרונות הטכנולוגיה הקולנועית השתכללה מספיק בכדי להתמודד עם האתגר הוויזואלי שבהחייאת דימויים ודמויות אלו. מוטב לא לדבר על עליבותו של סרט הטלוויזיה שנעשה על הדמות ב-1978 והיה חסר את התקציב והטכנולוגיה הנדרשת.
ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע :
ניסוי כלים לאסתטיקה של הסרט התרחש בסוף "אנטמן" כאשר הגיבור מתכווץ לגודל תת-מולקולרי ונע בתוך מרחב צבעוני של מבנים גיאומטריים. ב"דוקטור סטריינג'" יש רגעים דומים, אך בנוסף יש גם ניסיונות ליצור מחדש דימויים מובהקים של תנועה במרחב קוסמי כפי שעוצבו על ידי דיטקו, ובתוך הסביבות העירוניות המוצגות יש סצנות האקשן המפגינות השפעה משולבת מה"מטריקס" (קפיצות מעוף, קונג-פו מסוגנן) של הוושובסקים או כמו העיר המתקפלת מ"התחלה" של כריסטופר נולאן. כלומר, יש מגוון סגנוני שמצדיק את הערך המוסף של הקרנה בתלת ממד.
כמו במקרה של בימאים כמו ג'יימס גאן ("שומרי הגלקסיה") או האחים רוסו ("קפטן אמריקה") גם כאן נעשה הימור מוצלח. אולפני מארוול מחפשים בימאים בעלי ניסיון, אך לא כאלה המשתייכים לשורה הראשונה. כך נמנעת הסכנה של "חזון מקורי יתר על המידה" שעלול לפגוע בנגישות המסחרית של הסרט ולהיקלע למאבקי אגו עם קווין פייגי - הבוס של אולפני מארוול.
זהו סרטו השישי של סקוט דריקסון, בימאי שזכה להצלחה במסגרת ז'אנר האימה ("גירוש השדים של אמילי רוז" מ- 2005), אך גם לכישלון כלכלי וביקורתי מהדהד ב"כשהעולם עמד מלכת" (2008) - ההפקה גדולת התקציב היחידה בקריירה שלו. במקרה הנוכחי אין סיכוי לכישלון.
השאיפה לאיכות ניכרת בבחירת השחקנים, כאשר כל שלושת התפקידים הראשיים ניתנו לאצולת הקולנוע הבריטי. בנדיקט קאמברבאץ' (סדרת הטלוויזיה "שרלוק", "משחק החיקוי") הוא דוקטור סטיבן סטריינג' - נוירוכירורג מבריק ויהיר שמרסק את ידיו בתאונת דרכים, ומגלה כי הרפואה המערבית אינה מסוגלת להושיע אותו. חיפושיו מביאים אותו לטיבט שם הוא מנסה לאתר מקום מיסתורי בשם קאמר-טאז'.
מאסטר של האמנויות המיסטיות בשם קארל מורדו (צ'יווטל אג'יפור - "12 שנים של עבדות") יאתר את סטריינג' וייקח אותו אל המאסטר העליון - "מכשף העל" המכונה "העתיק" (טילדה סווינטון בקרחת, מוסיפה עוד דמות לרפרטואר הפריקים העשיר שלה). סטריינג' יהפוך לתלמיד בתוך מסדר שתפקידו להגן על האנושות מפני איומים מיסטיים מממדים אחרים. איומים מסוג זה ינבעו מפעילותו של קאסיליוס (מאדס מיקלסן הדני), תלמיד של "העתיק" שכרת ברית עם כוחות אופל. המהלך העלילתי בו הגיבור מתחיל בתוך עולם שחוקיותו נתפסת כ"מציאות", זוכה לפגוש מאסטר שפותח את תודעתו, ולומד כיצד לנוע בין מרחבים/ממדים – מזכיר במיוחד את המהלך העלילתי של "המטריקס".
זהו "סרט מקור" (Origin story) ולכן חלק ניכר מהסרט עוסק בהגעה לתחילת הלימוד המיסטי ולתהליכי הלימוד עצמם. הדרגתיות זו הכרחית בגלל טבעו המאוד שונה של העולמות המוצגים בסרט ושל חוקיות התנועה ביניהם, שוני זה מובהק ביחס ל"מציאות" המשותפת לשאר גיבורי העל. אך אין צורך לדאוג: כדי לא ליבש את הצופים לאורך חצי סרט, הוא נפתח בסצנת אקשן גדולה הנותנת תחושה של הקשר בין האמנויות המיסטיות ופוטנציאל העושר החזותי.
ישנן מספר חריגות מהקומיקס, הנובעות מהניסיון לסחוט את המקסימום מהשוק הסיני. החריגה המהותית והבעייתית ביותר היא בשינוי דמותו של "העתיק", שבקומיקס היה זקן טיבטי, לבריטית קירחת. השלטונות הסינים לא היו מאפשרים לצופים גישה לסרט עם דמות טיבטית, איסור שמשמעותו הפסד של עשרות רבות של מיליוני דולרים (אם לא למעלה מכך).
השינויים האחרים סבירים. דמותו של וונג (השחקן הבריטי ממוצא סיני בנדיקט וונג) המשמש בקומיקס כמשרת הלוחם אך נטול כוחות כשף משמעותיים, הפך למכשף בעל כוח משל עצמו. ולבסוף, אחת מסצנות הפעולה המרכזיות של הסרט מתרחשת בהונג קונג להנאת הקהל הסיני. את השוק הסיני מארוול סגרו מכל הכיוונים, אבל "דוקטור סטריינג'" יצליח, ובצדק, גם בקרב הצופים המערביים שטרם מאסו בז'אנר.
"דוקטור סטריינג'" (ארצות הברית) - במאי: סקוט דריקסון. שחקנים ראשיים: בנדיקט קמברבאץ', רייצ'ל מקאדמס, טילדה סווינטון, מאדס מיקלסן, צ'ואיטל אג'יפור. אורך הסרט: 115 דקות.
