.jpg)
קשב וריכוז: 12 כלים שימושיים לסטודנט להצלחה בלימודים
לסבול מהפרעת קשב וריכוז זה אף פעם לא קל, אבל אם אתם סטודנטים, זה יכול להיות ממש סיוט. המבחנים, החובות, העבודות, הצורך להקשיב למרצה במשך זמן רב, הנטייה לדחיינות - כל אלו עלולים לעמוד בדרכו של הסטודנט להצלחה בלימודים וקבלת התואר הנכסף. אז מה אפשר לעשות? ד"ר מור פורבין, פסיכיאטר מומחה לנושא, עם דרכים לעבור את התואר בשלום
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית שמאפיינת כ-6%-10% מהמבוגרים, ואותותיה ניכרים כמעט בכל תחום חיים אפשרי – חברתי, אישיותי, רגשי, זוגי, משפחתי ולימודי.
חלק גדול מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז אינם מאובחנים, וחלק מאלה המאובחנים אינם מטופלים כלל או שאינם מטופלים נכון. היעדר אבחון וטיפול עלול להוביל לפגיעה ביכולות האקדמיות וליצור תחלואה נלווית להפרעת הקשב והריכוז - דיכאון, חרדה, בעיות שינה והתמכרויות לסמים ואלכוהול.
עוד כתבות בנושא:
איך השמנה קשורה להפרעות קשב בגיל המבוגר
10 משפטים שאסור לומר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז
לא רק בילדים: איך לזהות הפרעות קשב וריכוז בגיל מבוגר?
סטודנטים והפרעת קשב
ב-15 שנים האחרונות חל גידול של יותר מפי 4 במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בישראל (55,250 ב-1990 ו-233,200 ב-2015). כיום, תואר אקדמי הוא תנאי קבלה בסיסי כמעט בכל תחום עיסוק. הכניסה לעולם האקדמיה מציבה בפני הסובלים מהפרעות קשב וריכוז אתגרים מורכבים.
הכלים להתמודדות שנרכשו עד כה אינם מספיקים. לימודים אקדמיים, בניגוד לתיכון, צבא וטיול, מחייבים מיומנויות כמו סדר, תכנון, ארגון ושליטה, שהסטודנטים אמורים ליישם כדי להצליח.
האוניברסיטה היא מערכת נוקשה, שנעזרת בכלים של בדיקות והערכות שעל פיהן נקבע עתידו המקצועי של כל סטודנט. תכונות כמו חשיבה מחוץ לקופסה, יכולת התמדה ואינטואיציה מפותחת, אינן רלוונטיות במערכות האקדמיות (בעיקר בשלבים הראשונים). למעשה, סטודנטים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז שמגיעים למערכת האוניברסיטאית ללא כלים ואסטרטגיות לימוד שמתאימים ליכולותיהם, עלולים למצוא את עצמם (ולא בפעם הראשונה בחייהם), מוערכים פחות מכפי יכולתם ומגיעים להישגים נמוכים יותר מכפי שהם מסוגלים.
הבעיות שמהן יסבלו סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז
1. קשיים בשמירה על ריכוז בזמן הרצאות, תרגולים ולמידה למבחנים.
2. ריבוי הסחות הדעת והקושי להשתלט עליהן עלולים להאריך את הזמן הנדרש לביצוע עבודה או מטלה.
3. קשיים בהערכת מסגרת זמן נכונה לביצוע מטלות אקדמיות עלולים להפחית את היכולות לעמוד בדרישות.
4. הצורך בהשקעת זמן ואנרגיה על מנת לעמוד בדרישות האקדמיות עלול לפגוע ביכולת לנהל חיי חברה ותעסוקה במקביל ללימודים.
5. דחיינות, אי סדר, נטייה לאבד ולשכוח דברים - כל אלו מקשים על הלמידה וההכנה המתאימה לבחינות.
בסופו של סמסטר, בהיעדר כלים מתאימים, עלול הסטודנט למצוא את עצמו עסוק בכיבוי שריפות אקדמיות, ריבוי מועדי ב' ואולי אפילו ג', ובחלק מהמקרים יישאר עם צורך לחזור על קורסים או סמסטרים ועם גרירת מטלות אקדמיות רבות עד כדי ויתור על השלמת התואר הנכסף.
כלים ושיטות להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז אצל סטודנטים
הפרעת קשב וריכוז היא לא מגבלה או מגרעה, אך יחד עם זאת, בהיעדר כלים ואסטרטגיות להתמודדות, עלול למצוא עצמו הסטודנט נאבק שוב ושוב עם מערכת ודרישות שאינם תואמים את את יכולותיו.
אז מה ניתן לעשות?
1. אבחון מקצועי על ידי רופא, רצוי פסיכיאטר מבוגרים, שמכיר את הפרעת הקשב והריכוז.
2. מציאת טיפול תרופתי מתאים (הן מבחינת מנגנון הפעולה של התרופה והן מבחינת המינון).
3. הכרות עם הפרעת הקשב והריכוז והבנה של השלכותיה על חיי היום-יום תוך שימת לב לאלמנטים מסוימים כגון הנטייה לענות על שאלות לפני סיום שאילתן, הנטייה לדחות מטלות משעממות והקושי בהערכת זמנים.
4. שיפור ניהול ותכנון זמן על ידי שימוש ביומן (רצוי כתוב) שמרכז את כל המטלות, החובות, האירועים והדרישות, על מנת לאפשר תכנון מבעוד מועד וניצול אפקטיבי של הזמן.
5. תכנון: הלוקים בהפרעת קשב וריכוז סובלים ברבים מהמקרים גם מיכולת נמוכה לתכנן ולהעריך את הזמן והמשאבים הנדרשים לביצוע המשימה. נתון זה צריך להילקח בחשבון ולהיות מיושם בתכנון מבעוד מועד, כדי לצמצם ככל הניתן את מנגנון כיבוי השריפות, הלילות הלבנים והחזרה על מטלות. תכנון נכון של הזמן צריך להיבנות מתחילתו של הסמסטר באופן שקול.
6. התמודדות עם הסחות דעת: עולם הפייסבוק, הוואטסאפ, הטינדר, הצ'אטים ושלל האלמנטים החברתיים שמאפשרת המדיה העכשווית, מהווים קרקע פורייה לסחות דעת לאלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. בדיקה "זריזה" של עמוד החדשות בפייסבוק עלולה להימשך שעות ארוכות ולגזול זמן יקר, ולגרום לגרירת מטלות, דחיית מבחנים, ובסופו של דבר כישלון בעמידה בדרישות.
7. מודעות לנושא ומציאת סביבת לימודים נטולת גירויים תשפר את ההישגים.
8. עבודה עם רשימת מטלות ותעדוף מטלות משעממות, ארוכות ולא מעניינות לביצוע בתחילת היום ולא בסופו ישפרו את השגת היעדים.
9. הרגלי חיים: תזונה לא מאוזנת, שינה לא סדירה או מעטה ושימוש בחומרים (כדוגמת אלכוהול), פוגמים באופן משמעותי ביכולת הקשב, הריכוז והתכנון. הקניית הרגלי חיים שתואמים את הצרכים הסטודנטיאליים תשפר בהכרח את ההישגים.
10. חידוד טקטיקות: מתן תשובות בבחינה תוך שימת לב לקריאה נכונה של השאלה, הבנה מעמיקה של התשובות במבחני רב ברירה ותכנון הזמן בבחינה בהתאם לידע ולמשקל השאלה בציון יאפשרו הישגים גבוהים יותר.
10. רצוי להגיע מוכנים להרצאות: ישיבה בסמוך למרצה ורחוק מחבר או חברה שמאפשרים "בריחה", לצד שיפור יכולת הסיכום והתמצות של דברי המרצה, יאפשרו מוכנות טובה יותר למבחנים.
11. שיפור אסטרטגיות שינון ולמידה באמצעות סיכום נכון של החומר, שימוש בזיכרון צילומי ואלמנטים כגון רשימות וראשי פרקים ישפרו את היכולת לזכור פרטים נדרשים לבחינה.
12. פניה למרכזי לימוד: ברוב האוניברסיטאות קיימים מרכזי לימוד והכוונה לסטודנטים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, שאמונים על מתן כלים לשיפור הישגים.
חשוב להגדיש שהטיפול בהפרעת קשב וריכוז חייב להתחיל באבחון מקיף ומקצועי שישלול את קיומן של בעיות אחרות היכולות להתבטא בקשיים בקשב ובריכוז.
הכותב הוא פסיכיאטר מומחה למבוגרים, שעובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה, ועוסק בכל הקשור לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז למבוגרים ובתחלואה הנלווית להפרעת קשב וריכוז.
ואיך הצליח השחיין האולימפי מייקל פלפס להתגבר
על הפרעות הקשב והריכוז שלו? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
