שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "לזכר האירוסים" - יישוב וילות במקום שמורת טבע
    עשרות משפחות מתגוררות ביישוב אירוס, שנבנה באזור "גבעות הכורכר" ליד נס ציונה. השכנים, בהם חקלאים, מתקוממים וטוענים ש"כפר שמריהו זה עיירת פיתוח לעומת אירוס". פעילי סביבה: "גזלו מהציבור משאבי טבע נדירים". שר הפנים לשעבר: "זה לא יותר גרוע מכל מקום אחר". מדינה בתוך מדינה, במרכז הארץ

     

    סיפור היישוב אירוס    (כתב: אסף קמר, צילום: אורי דוידוביץ',אלי סגל, עריכה: תמר אברהם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אנחנו צועדים לאורך רחובות היישוב המאובקים בשל תנופת הבנייה. מאחורי חומות הבטון הגבוהות מסתתרים בריכות שחייה ובתים פרטיים מעוצבים. הכירו את אירוס - היישוב היוקרתי האחרון שהוקם באזור המרכז. פעילי סביבה טוענים כי הרשויות, שאפשרו את הקמת היישוב בתחומי המועצה האזורית גן רווה, גזלו מהציבור משאבי טבע נדירים עבור בודדים.

     

    מדינה בתוך מדינה - כתבות נוספות:

    הצצה למתחם הסודי של "משפחות הפשע"

    "חיים במזבלה": בלי מים זורמים, בלי מחשב

    "כאן הדת אינה עסק". אצל השומרונים בחולון

     

    לאחר סכסוך משפטי סבוך ומטריד שהחל עם קום המדינה, התקבל בשנת 2011 האישור הסופי מבית המשפט. חלק נכבד מהגן הלאומי "גבעות הכורכר", שנמצא ממערב לעיר נס ציונה, שינה את ייעודו והפך משמורת טבע עבור חיות ופרחי האירוס הנדירים ליישוב מנקר עיניים, בעיקר לשכנים. עשרות משפחות כבר מתגוררות ביישוב שהוכר על ידי משרד הפנים בסוף 2013.

    אירוס (צילום: אלי סגל)
    אירוס(צילום: אלי סגל)

     (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

     (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

     (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

    נאור ירושלמי, תושב נס ציונה ופעיל איכות סביבה בפורום "גבעות הכורכר", כועס מאוד על הרשויות: "על מהחצית מהגן הלאומי הקימו לפתע יישוב שנקרא אירוס, לזכר האירוסים שנקברו מתחת לבתים. אנחנו נמצאים בתא שטח מאוד ייחודי, ששוכן באותו מצב כפי שהיה כשהחלוצים באו לארץ. בשנת 1981 רשויות התכנון החליטו למען הדורות הבאים שיהיה כאן גן לאומי שיישמר לדורות הבאים ועכשיו בנו על השטח כמה וילות בשביל אנשים עשירים".

     

    הסיפור של הקמת היישוב היוקרתי אירוס מורכב ומפותל, ונמשך כאמור לאורך עשרות שנים של מאבקים משפטיים בין המדינה לבין בעלי הקרקעות, רובם עולים מבולגריה. רם גפן, אנליסט וחוקר שכונות מאתר מדלן, הסביר כיצד חלק גדול מהגן הלאומי "גבעות הכורכר" הפך באופן חוקי לשכונת וילות יוקרתיות, בסגנון סביון, למען עשירי ישראל.

     

    לדברי גפן, "בתקופה המנדטורית היישוב אירוס היה מיועד להיות יישוב עירוני קהילתי, שנועד לתמוך ביישובים החקלאיים בית עובד ובית חנן. אחרי קום המדינה השטח הוגדר כגן הלאומי 'גבעות הכורכר', ובעלי הקרקעות נגררו למאבקים משפטיים עם המדינה לגבי שינוי יעוד הקרקע - בחזרה למגורים. מחירי המגרשים והווילות באירוס מאוד יקרים ויחד עם הקרבה לעיר תל אביב, סביר להניח שהמחירים באירוס יהיו בסדר גודל של סביון".

     (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

     (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

     (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

    הפשרת "שטח חקלאי" לבנייה באזור המרכז היא תופעה נדירה, שספקולנטים וסוחרי קרקעות רבים מנסים לחזות מראש כדי לגרוף לכיסיהם ממון רב. הפשרת השטחים הטבעיים של "גן לאומי" היא נדירה עוד יותר, ולמעשה כמעט שלא קיימת בהיסטוריה של מדינת ישראל.

     

    גפן הדגיש את המוזרות הצורמת בתהליך קבלת ההחלטות של המדינה להקמת היישוב היוקרתי. לדבריו, "למעשה זה היישוב האחרון שהוקם במרכז במעמד מוניציפאלי עצמאי. זאת לאחר שבשנת 2005 נכנסה לתוקף תוכנית מתאר ארצית, שהחליטה שיותר לא יוקמו יישובים חדשים במרכז ורק יעבו את הערים הקיימות".

     

    הפעיל הסביבתי נאור שיתף אותנו במהלך צעידה ביישוב את תחושותיו הקשות. "זה היישוב היחידי שקם ב-30 השנים האחרונות במרכז הארץ, ממש בלב המדינה. כשרואים את הווילות האלה מבינים למה לא צריך להקים יישובים כאלה. הם לא תורמים שום דבר: לא לפיזור האוכלוסייה ולא לעירוב האוכלוסייה. יש כאן יישוב מתבדל של וילות סופר יוקרתיות, סופר מפונפנות, כל כך זר לסביבה ומיותר, שחבל שהעסק הזה התחיל".

     (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

     (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

     (צילום: אלי סגל)
    (צילום: אלי סגל)

    כמה תושבים מהמושב הסמוך בית חנן, שסירבו להזדהות מכיוון שילדיהם לומדים יחד עם ילדי אירוס, טענו כי היישוב נתקע להם בתוך הפנים, פוגם במרקם האנושי של האזור ומכער את הנוף הטבעי הקדום. אחד מאנשי המושב אמר: "אנחנו התיישבות עובדת, חקלאים. מי שעבר לגור צמוד אלינו באירוס זה סוג אחר של אנשים. אנשים רהבתניים שאוהבים להשוויץ עם הכסף. גם לנו יש וילות במושב, אבל אצלם זה כבר קיצוני ולא מתאים ומנקר עיניים".

     

    אחאב בקר, תושב נס ציונה ופעיל איכות סביבה בארגון "שומרי הגבעות", מבכה על גורלם של מגוון בעלי החיים והצמחים הנדירים, שנקברו תחת מפלצות הבטון ובריכות השחייה. "כשהופכים את הטבע דווקא ליישוב כזה – זה צורם", אמר בקר. "היישוב הזה אירוס הוא יישוב של וילות מפוצצות, כפר שמריהו נראה כמו עיירת פיתוח לעומת מה שקורה פה".

     

    כועס?

    "אני לא כועס על האנשים שגרים פה, הם בסך הכול באו לבנות את בית חלומותיהם. אני חש כאב גדול על זה שמישהו התיר להם לעשות את זה - דווקא כאן".

     

    מי אחראי ומי התנגד? תלוי את מי שואלים

    תושבי אירוס שאליהם פנינו ואדריכלים שעיצבו חלק מהבתים סירבו להתראיין לכתבה. רובם ככולם טענו כי "הכתבה לא תוציא אותנו טוב".

     

    שר הפנים בממשלת שרון, עו" אברהםפורז, שייצג את התושבים במאבקיהם, מזכיר את ההיסטוריה: "היהודים שקנו את הקרקע בתקופת המנדט, קיבלו אישור בנייה למגורים במסגרת התוכנית המנדטורית 220 R. לימים החליטו לשנות את ייעוד הקרקע לגן לאומי. בשנות השמונים של המאה הקודמת, עורך הדין שייצג את בעלי הקרקע הגיש התנגדות ותביעת פיצויים של מיליונים. בעקבות התביעה הוועדה המחוזית החזירה את ייעוד הקרקע למגורים".

     

    לדבריו, "בעלי הקרקע מרגישים שנגרם להם עוול כתוצאה מהסחבת, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. אני התחלתי לטפל בעניין בעיקר מול המועצה האזורית גן רווה, שהתנגדה מאוד להקמת היישוב. הסברתי לראש המועצה שתוכנית הבנייה אושרה כחוק ע"י הוועדה המחוזית – והוא חייב לתת אישורים, והעסק התחיל לזוז. אני פתרתי את הפלונטר, בעקבות הלחץ שלי התחילו הגורמים לזוז. זאת גבעה שצמודה לנס ציונה וזה לא יותר גרוע לבנות שם מבכל מקום אחר".

     

     תגובת המועצה האזורית גן רווה: "ראש המועצה לא התנגד להקמת היישוב. ההחלטה על הקמת היישוב אירוס התקבלה על-ידי הועדה המחוזית אשר אישרה תוכניות שאפשרו הקמת שכונת מגורים של בתים צמודי קרקע במקום. לאחר אישור התוכניות - ראש המועצה הוא זה שהוביל לכך שמשרד הפנים יכיר ביישוב אירוס כיישוב עצמאי לכל דבר והוא פעל ופועל בשנים האחרונות לפיתוח היישוב ולשילוב תושביו בפעילויות המועצה".

     

    לפי המועצה, כיום ביישוב כמאה משפחות והוא אמור לאכלס כ-500 משפחות.  באשר לפקעות האירוסים, נמסר כי "היישוב אמנם נקרא על שם הצמח הנדיר אולם אלה מעולם לא גדלו על הגבעות עליהם הוקם היישוב אלא על גבעת האירוסים הסמוכה המצויה בתחום העיר נס ציונה".


    ממנהל התכנון והבנייה, שעבר לאחרונה ממשרד הפנים למשרד האוצר, נמסר כי הם לא קובעים מדיניות אלא רק מתכננים, ואילו משרד הפנים הוא זה שמחליט על הקמת יישובים חדשים.

     

    ממשרד הפנים נמסר כי "המשרד לא אישר להקים יישוב חדש, אלא הסדיר  את מעמדו כ"יישוב", שבו בנו תושבים את בתיהם בהתאם לתוכנית מאושרת, כל זאת על מנת שתושבי המקום יקבלו שירותים מוניצפליים נאותים. ההחלטה התקבלה לאחר קבלת המלצות ועדה לבדיקה המבנה המוניציפאלי של המקום בשנת 2012 ולאחר שנתמלאו כל התנאים לקבלת מעמדו כיישוב".

     

    צילומי הרחפן באדיבות בנדא מגנטיק .

     


    פרסום ראשון: 18.11.16, 16:29
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""לזכר האירוסים" - יישוב וילות במקום שמורת טבע"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים