הפסד לאלמן: ילדי אשתו יקבלו חלק מהדירות

בהסכם ממון שנחתם לפני 20 שנה הסכימה אישה שלא יהיו לה דרישות לגבי נכסים שרכש בעלה. אחרי מותה פנו ילדיה מנישואים קודמים לביהמ"ש - וזכו

עו"ד כרמית שריקיפורסם: 24.11.16 , 21:39

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין גבר אלמן לבית ילדיה מנישואים קודמים של אשתו המנוחה: השופט שאול שוחט קבע שחרף הסכם ממון מורכב ומפורט שנחתם בין בני הזוג, הילדים ירשו כמה דירות שנרכשו מכספו של הגבר במהלך שנות הנישואים.

פסקי דין מעניינים נוספים בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג הכירו לפני כ-20 שנה והחליטו להתחתן. הוא היה איש עסקים אמיד, והאישה, עובדת ניקיון שהעסיק בביתו, צעירה ממנו ב-13 שנה. לפני החתונה חתמה האישה – אם לשלושה ילדים מנישואים קודמים – על הסכם ממון שבו הצהירה שאין ולא תהיה לה בעתיד תביעה או טענה כלשהי כלפי דירות וכספים בבעלות בעלה. היא אף ויתרה על הזכות לתבוע מזונות במידה שיתגרשו.

תביעה

מלחמה על הצוואה: אחיות המנוח נגד בנותיו

עו"ד שי גולדנברג

גבר ואמו חתמו על ירושות הדדיות שבמסגרתן הורישו זה לזה את רכושם. אחרי ששניהם מתו פרץ סכסוך בין בנותיו לבין דודותיהן. מה קבע ביהמ"ש?

מלחמה על הצוואה: אחיות המנוח נגד בנותיו

לפני ארבע שנים הלכה האישה לעולמה וילדיה פנו אל הגבר בדרישה לקבל זכויות בשתי דירות הרשומות על שמו, וכן כספים שקיבל עבור מכירת דירה בחו"ל. הוא סירב בטענה שלאמם לא היו כל זכויות בנכסים, והילדים הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

הם דרשו להצהיר על זכויות אמם המנוחה בשלוש הדירות שנרכשו במהלך חיי הנישואים של בני הזוג. אולם בית המשפט דחה אותם בנימוק שהדירות נרכשו מכספים שהיו ברשות הבעל עוד בטרם החתונה.

אולם הילדים לא ויתרו, ועתרו למחוזי שם טענו שבהסכם הממון נכתב שתהיה לאמם "בעלות בלעדית" בדירה שתירכש בזמן הנישואים אם היא כוללת עד שני חדרים, וחצי מהזכויות בדירות אחרות.

השופט שאול שוחט בחן את הסכם הממון וקבע שהילדים המערערים צודקים בטענתם. לדבריו, ההסכם נועד להבטיח גם את עתידה של המנוחה, שהתחייבה לשתף פעולה בכל הליך גירושים מבלי לטעון לזכויות בנכסיו הקודמים, אך הסכימה על זכויות בנכסים עתידיים.

השופט שוחט הבהיר שאין מחלוקת על כך שבמהלך שנות הנישואים רכשו בני הזוג שלוש דירות, אחת מהן דירה קטנה – "עד שני חדרים" – ודירה נוספת בחו"ל, שנמכרה מאוחר יותר. משכך, הסביר, אין זה משנה אם המשיב מימן את רכישת הדירות מכספים שצבר עוד לפני הנישואים.

במהלך הדיון סיפר האלמן שהכספים שקיבל ממכירת הדירה בחו"ל שימשו לרכישת דירה אחרת – טענה שלא נסתרה. לפיכך קיבל השופט שוחט את הערעור והורה לרשום על שמה של המנוחה את מלוא הזכויות בדירת שני החדרים, ומחצית מהזכויות בדירה הגדולה יותר, זו שנקנתה לאחר מכירת הדירה שבחו"ל.

מבחינת המערערים התוצאה הייתה משמעותית, וכיורשיה של אמם הרי שהזכויות בנכסים הללו יעברו אליהם.