ירידה לישראל בהישגי המתמטיקה במבחני 2015: מקום 16 בעולם

הולכים אחורה במבחן הבינלאומי ומעמיקים את הפערים: ממצאי המבחן ההשוואתי הבינלאומי "TIMSS" שמתפרסמים הבוקר (יום ג') מעידים על ירידה של ישראל בהישגים של תלמידי כיתות ח' במקצועות מתמטיקה ומדעים. מנתוני המבחן שמתקיים אחת לארבע שנים עולה כי במתמטיקה ירדה ישראל מהמקום השביעי ב-2011 למקום ה-16 ב-2015, ובמדעים נרשמה ירידה מהמקום ה-13 ב-2011 למקום ה-19 ב-2015.

במבחני 2011, בתקופת כהונת שר החינוך גדעון סער, נרשם זינוק בנתונים. תלמידי ישראל עלו אז מהמקום ה-24 למקום השביעי במתמטיקה. הנה הנתונים מ-2011. יש לציין כי המבחנים נערכו בחודש מרס 2015, ושר החינוך הנוכחי נפתלי בנט נכנס לכהונתו בחודש מאי 2015. בין לבין כיהן בתפקיד שר החינוך שי פירון. יש לציין כי פירון יצא לא אחת נגד "מדידה אובססיסית" לדבריו של ציוני תלמידים וביקש לנתב את מערכת החינוך להשגת "ערכים" על פני "ציונים".

לעיון בנתונים המלאים - לחצו כאן

חזרה מ-2015. בסך הכול השתתפו בשנה שעברה במבחן ההשוואתי הבינלאומי תלמידי כיתה ח' מ-39 מדינות, לעומת 42 מדינות ב-2011. לפי הממצאים, התלמידים הישראלים קיבלו במתמטיקה את הציון 511 לעומת 516 ב-2011. במדעים קיבלה ישראל 507 נקודות לעומת 516 בשנת 2011.

נתוני ההשוואה בין המדינות המשתתפות

עם זאת, במתמטיקה הציון של תלמידי ישראל גבוה יותר מהציון הממוצע של כל המדינות המשתתפות (481 נקודות). גם במדעים הציון שהשיגו תלמידי ישראל גבוה מהציון הממוצע של כל המדינות המשתתפות (486 נקודות).

שיעור המצטיינים הישראלים במתמטיקה עמד על 13% לעומת 5% בכלל המדינות (מקום 8). שיעור המתקשים הישראלים במתמטיקה עמד על 16%, בדומה לממוצע הכללי (מקום 20). שיעור המצטיינים הישראלים במדעים עמד על 12% לעומת 7% (מקום 9), ושיעור המתקשים עמד על 16%, בדומה לממוצע הכללי (מקום 20).

מנתוני הדירוג הכללי ניתן לראות כי במתמטיקה מקדימות את ישראל מדינות כמו סינגפור, דרום קוריאה, טייוואן, קזחסטן, אירלנד ונורבגיה. אחרי ישראל ניתן למצוא בדירוג את איטליה, איראן וצ'ילה. במדעים הקדימו את ישראל סלובניה, הונגריה וליטא. אחרי ישראל דורגו תאילנד, ירדן ומצרים.

"מדינת ישראל לא נחלשה" 

"למעשה אנחנו רואים שבעוד הציון של ישראל לא ירד משמעותית, היא ירדה במקומות", אמרה ד"ר חגית גליקמן, יו"ר הרשות הארצית למדידות והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך. "הסיבות לכך הן הצטרפות מדינות חדשות שלא היו ב-2011 שהישגי תלמידיהן גבוהים, ומדינות שהיו בעלות הישגים נמוכים מישראל – השתפרו. כלומר, מדינת ישראל לא נחלשה, אבל מדינות אחרות השתפרו והתווספו מדינות חדשות".

שר החינוך נפתלי בנט מסר בתגובה לנתונים: "לכל מצקצקי הלשון ולמי שהיה עוד צריך הוכחה לצורך הדחוף במהפכה בלימודי המתמטיקה, תוצאות מבחנים אלה, שנערכו בתקופת הממשלה הקודמת מוכיחים שאכן הגענו למצב חירום לאומי בתחום המדעים והמתמטיקה. למען עתיד המדינה ולמען חתני פרס הנובל ומפתחי הוייז הבאים, אנחנו נמשיך לפעול להכפלת מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה, גם אם תהיה ביקורת כזאת או אחרת".

במבחן גם נבדק מדד פיזור ההישגים בקרב המדינות המשתתפות במחקר. כלומר, נבדק הפער בין הציון המייצג את המאון החמישי (ש-5% מהתלמידים החלשים ביותר מצויים מתחתיו), לבין הציון שמייצג את המאון ה-95 (ש-5% מהתלמידים החזקים ביותר מצויים מעליו.

הנתונים כלל לא מחמיאים לישראל. במתמטיקה ניצבת ישראל במקום השלישי, מה שמעיד על פערים גבוהים מאוד כשלפניה קטאר וטורקיה. במדעים נמצאת ישראל במקום התשיעי, כשלפניה בחריין ואיחוד האמירויות.

ממצאי הבחינה מעידים גם על הפערים הגדולים בשני תחומי הדעת בין המגזרים השונים ובין תלמידים מרקע כלכלי חזק לתלמידים מרקע כלכלי חלש. במתמטיקה עומד הפער בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים על 73 נקודות (533 במגזר היהודי לעומת 460 במגזר הערבי). במגזר הערבי נרשמה ירידה של חמש נקודות במתמטיקה ביחס ל-2011 והמגזר היהודי רשם ירידה של שלוש נקודות.

במדעים עומד הפער בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים על 70 נקודות (528 במגזר היהודי לעומת 458 במגזר הערבי). התלמידים הערבים רשמו ירידה של 23 נקודות משנת 2011, ואילו התלמידים היהודים רשמו ירידה של שתי נקודות.

גם הפערים בין תלמידים שמגיעים מרקע כלכלי חזק לרקע כלכלי חלש גבוהים מאוד. לפי הנתונים, במתמטיקה עומד הפער על 131 נקודות (576 נקודות לתלמידים ממעמד כלכלי-חברתי גבוה לעומת 445 במעמד כלכלי-חברתי נמוך). בקרב האוכלוסייה היהודית עומד הפער על 112 נקודות ובקרב האוכלוסייה הערבית על 130 נקודות.

במדעים עומד הפער בין האוכלוסייה החזקה לאוכלוסייה החלשה על 128 נקודות (750 במעמד כלכלי-חברתי חזק לעומת 442 במעמד כלכלי-חברתי חלש). בקרב האוכלוסייה היהודית נרשם בתחום זה פער של 110 נקודות, ובקרב האוכלוסייה הערבית עומד הפער על 128 נקודות.

מבחינת הישגים מגדריים מעלים הנתונים כי בקרב התלמידים דוברי עברית לא נמצאו פערים מובהקים בין בנות לבנים, בעוד בקרב תלמידים דוברי ערבית הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים, בעיקר במדעים.

כשבוחנים את שיעורי המצטיינים והמתקשים בכל מגזר שפה בנפרד, עולה כי במגזר דוברי העברית שיעורי המצטיינים בשני תחומי הדעת (כ-15%) גבוהים פי שלושה משיעור המצטיינים במגזר דוברי הערבית (5%), ואילו שיעורי המתקשים במגזר דוברי העברית (כ-10%) נמוכים פי שלושה משיעור המתקשים במגזר דוברי הערבית (כ-30%).

במשרד החינוך ציינו כי מהנתונים לא עולה שינוי מובהק בציונים, וכי ישראל שימרה את ההישגים שלה. עוד אמרו כי טווח הנקודות נותר באופן יחסי ללא שינוי וכי רק ירידה של 12 נקודות נחשבת נסיגה.

ממשרד החינוך נמסר: "מחקר טימס 2015 מצביע על כך שתלמידי ישראל שימרו את ההישגים שלהם משנת 2011. כמו כן, הנתונים מצביעים על כך שישראל מצויה מעל הממוצע הבינלאומי של המדינות המשתתפות. לאורך השנים מאז 1999 הישגי תלמידי מערכת החינוך מצויים במגמת עלייה".

במשרד מציינים,כי הנתונים אף מצביעים על עלייה בשיעור התלמידים המצטיינים, אך לצד זאת גם על עלייה בשיעור התלמידים המתקשים. בעניין זה מציינים במשרד, כי "לנוכח הפערים אשר קיימים, הופעל מודל התקצוב הדיפרנציאלי, אשר מוטמע במערכת זו השנה השלישית. לצד מודל זה פועלת 'תוכנית מרום' אשר מתעלת את התקציב באופן אופטימלי לטובת קידום התלמידים החלשים".

עוד נמסר כי "הודות להטמעת התקצוב הדיפרנציאלי, חל צמצום בפערים, כפי שבא לידי ביטוי במבחני המיצ"ב של שנת הלימודים תשע"ו (2016). במשרד החינוך מצפים להמשיך ולראות את צמצום הפערים גם במבחנים הבינלאומיים בשנים הבאות".

עוד מציינים במשרד כי במהלך השנים האחרונות הוא מוביל תוכנית מערכתית מקיפה שנועדה לחזק את לימודי המדעים ובכלל זה לימודי המתמטיקה. התכנית מתמקדת בהגדלת בין היתר בהגדלת מספר התלמידים אשר לומדים את המקצוע ברמה מוגברת".