שתף קטע נבחר

המנוי התחדש אוטומטית. הפיצוי: 20 אלף ש'

בעלת גן ילדים קיבלה שירות נקודתי מחברת השמה אינטרנטית, שבמשך 3 שנים אחר כך המשיכה לגבות ממנה כסף מדי חודש. זה נגמר בביהמ"ש

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שחברת השמה תפצה בכ-20 אלף שקל לקוחה שקיבלה ממנה שירות ב-2010, ומאז חויבה שוב ושוב מדי חודש. השופטת איילת הוך-טל קבעה שהחברה שינתה את החוזה עם הלקוחות תוך הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן (בהמשך ערערה החברה למחוזי, שאישר הסכם פשרה בין הצדדים: פסק הדין של השלום בוטל, אולם חברת ההשמה עדיין תשלם לתובעת את הפיצוי שנפסק לה שם). 

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בעלת גן ילדים במושב צרופה שבצפון הזמינה ב-2010 שירותי איתור כוח אדם מחברת ההשמה. שלוש שנים לאחר מכן גילה בעלה שהיא עדיין מחויבת עבור השירותים, אף שלטענת אשתו היא הפסיקה להשתמש בהם מזמן, ובעקבות זאת השירות בוטל.

 

בעלת המעון הגישה תביעה על סך 44,365 שקל נגד החברה וטענה שחודש לאחר שחתמה על טופס ההזמנה הודיעה לחברה בעל פה ובכתב שהיא מבקשת לסיים את ההתקשרות, אם כי לא שמרה לכך אסמכתא כלשהי. למרות זאת, טענה, היא חויבה בתשלום במשך 39 חודשים נוספים מבלי שסופקו לה שירותים או חשבוניות. לדבריה, החברה פעלה בניגוד לחוק הגנת הצרכן כשחידשה עמה את החוזה האחיד באופן אוטומטי מבלי ליידע אותה.

 

בכתב ההגנה שלה דחתה חברת ההשמה את טענת התובעת לגבי מועד הביטול. לדבריה, בהסכם כתוב במפורש שהמנוי יתחדש מדי חודש אלא אם הלקוח הודיע על ביטולו 48 שעות מראש. לטענתה, הודעת הביטול מהתובעת הגיעה רק ב-2013 – ונענתה בזמן, ועל כן לא מגיע לה פיצוי כלשהו.

 

השופטת איילת הוך-טל קבע שההתקשרות הצדדים תמה ב-2011 – לא חודש אחרי שנחתמה, אך גם לא שלוש שנים לאחר מכן. היא הסבירה שהתובעת לא הוכיחה שהודיעה על הביטול חודש לאחר החתימה על ההזמנה, מה גם שהוכח שב-2011 ניסתה ליצור קשר עם עובדת דרך המאגר של חברת ההשמה.

 

מכאן עבר הדיון להתנהלותה הבעייתית של חברת ההשמה. השופטת הוך-טל התחקתה אחר נוסח קודם של הסכמיה מול הלקוחות, וגילתה כי בעבר חידוש המינוי נעשה כל שלושה חודשים. השינוי שערכה לחידוש חודשי היה בעיני השופטת תמוה ולדעתה נעשה בכוונת מכוון, כדי להתחמק מחובת היידוע שבחוק הגנת הצרכן.

 

לפי החוק, במקרה של חוזה מתחדש, נותן שירות מחויב ליידע צרכן על חידוש שירות אוטומטי בין 60 עד 30 יום לפני תום תקופת ההתקשרות. אי אפשר לאכוף את החובה הזו במקרה שהחוזה מתחדש מדי חודש – וזו כנראה הייתה הסיבה לשינוי נוסח החוזה.

 

משכך החליטה השופטת לבטל את הסעיף החודשי בהסכם וקבעה כי ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה לאחר הפעם האחרונה שבה התובעת השתמשה בשירותי החברה, קרי, בשנת 2011.

 

לפיכך נקבע שהחברה גבתה מהתובעת ביתר במשך שנתיים, ועל כן עליה להחזיר לה 20,275 שקל, בתוספת 4,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. לתובעת לא נפסק פיצוי נוסף עקב התנהלותה ומחדליה, שתרמו באופן מהותי להמשך החיובים שבוצעו ללא הרשאה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
  • עו"ד נתנאלה אבוקסיס עוסקת בדיני חוזים ומשפט מסחרי
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים