בטיפול: הצצה לחרדת הנטישה של דורית
כאשר אישה חסרת ביטחון נכנסת לקשר זוגי, היא מביאה איתה את כל חוסר הביטחון הזה לתוך הקשר, וכתוצאה מכך היא גוררת את בן זוגה למחול שדים שבו לא משנה כמה הוא מתאמץ להוכיח את אהבתו כלפיה, היא לעולם מפקפקת בכנות מעשיו, ומתקשה להאמין שהוא פשוט אוהב אותה
הסיפור של אורי ודורית
השניים הכירו לפני כמעט שנה. מן הרגע הראשון היה ברור שדורית ממש מוצאת חן בעיניו של אורי: הוא חיזר אחריה בנחישות, לקח אותה למסעדות שוות, הכיר לה את החברים שלו, וכמעט אף פעם לא הסכים שהיא תשלם. בתחילת הקשר נהנתה דורית מן החיזור, אבל כבר אחרי מספר שבועות החלו הספקות לכרסם בה, והיא התחילה לתהות האם אורי באמת רוצה אותה או שהוא סתם מתלהב, ובעוד רגע הוא עומד להיעלם.
מרגע שפלשה המחשבה הזו למוחה הפך כמעט כל מפגש ביניהם למקור לסבל במקום להנאה: בכל פעם שאורי הפגין כלפי דורית ביטויים של קירבה ואהבה, היא חשה בתוכה הפתעה, ולעומת זאת, את כל הרגעים הקטנים שבהם היה פחות חם כלפיה או שכח להתקשר בזמן, היא שחזרה שוב ושוב בראשה ומילאה את עצמה בחרדה מפני הפרידה הצפויה לה מצידו בכל רגע.
בחודשים האחרונים החלה דורית להציף גם בפני אורי את החששות שלה, ולטעון כנגדו שהוא לא מספיק חם כלפיה, לא מספיק מתחשב ולא מעניק לה מספיק אהבה. אורי, מצידו, ניסה ככל יכולתו לרצות אותה ולהרגיע את החששות שלה, אבל כלום לא עזר. כשקנה לה מתנה לכבוד חצי השנה הראשונה שלהם יחד היא שמחה, אבל אחר-כך שאלה את עצמה האם זו הדרך שלו לטשטש את העובדה שעדיין לא הציע לה לעבור לגור איתו. חודש אחר-כך כשהציע שיגורו יחד, הייתה המומה מאושר ואמרה לו שהוא בן הזוג הכי מדהים בעולם, אבל מיד אחר כך החלה להטריד אותה השאלה האם הוא עשה את זה רק כי העלתה את הנושא בפניו, או כי הוא באמת רוצה לגור איתה. גם כאשר הכיר לה את החברים הכי טובים שלו, ואפילו כשפגשה את המשפחה שלו וקיבלה את הסכמתו לפגוש את שלה, הייתה דורית מופתעת ושמחה בהתחלה, אבל מהר מאד התחלפה ההפתעה בחשדנות ובחוסר אמונה.
זהירות: מוקשים
דורית ואורי הגיעו אלי כשנה אחרי שהתחילו לצאת. כבר במפגש הראשון זיהיתי את הגישה הזהירה שנקט אורי כלפי דורית. הרגשתי שלמרות שהוא רוצה לשתף אותי בכנות במה שקורה ביניהם, הוא מתבטא בזהירות רבה, כמו הולך בשדה מוקשים, מחשש שמא דורית תיפגע. דורית ישבה לידו שקטה ודרוכה לכל מילה שיצאה מפיו, ואומנם ברגע שסיפר שבחודשים האחרונים הוא מרגיש חסר אונים ולא יודע מה עוד הוא יכול לעשות כדי לעזור לה להרגיש בטוחה, היא פרצה בבכי. "את רואה", אמרה לי מבעד לדמעות, "הוא בכלל לא רוצה להיות איתי יותר. כבר חודשים שאני מרגישה שהוא רק מחפש הזדמנות להיפרד ממני, והנה עכשיו יצא המרצע מן השק. אני חושבת שהוא בא לכאן רק כדי להיפרד ממני בנוכחות אשת מקצוע, כי פחד שאתפרק".
אורי התבונן בתדהמה בדורית ואחר-כך בי: "אין לי מושג מה אמרתי עכשיו שגרם להתפרצות הזו שלה", אמר. "כבר חודשים שזה ככה: רגע אחד היא אומרת לי שאני הכי מדהים בעולם, ורגע אחרי היא משוכנעת שאני רוצה להיפרד ממנה, ואז, לא משנה מה אני אומר או עושה, תמיד היא מפרשת את ההתנהגות שלי בסופו של דבר כחוסר אכפתיות וטוענת שאני לא אוהב אותה. את חייבת להבין – אני אוהב אותה מאוד. אני חושב שהיא האישה שחיפשתי כל חיי, אבל אני מתחיל להרגיש שלא משנה מה אעשה, היא לא תצליח לראות את זה. לפעמים אני מרגיש שהיא ממש מתאמצת לגרום לי להיפרד ממנה, ואני לא מבין למה. אז דעי לך שבאתי לכאן כדי להישאר איתה, אבל אני זקוק לעזרה".
חוסר ביטחון כרוני
לאחר הפגישה הראשונה עם דורית ואורי, ביקשתי לפגוש כל אחד מהם בנפרד. רציתי שאורי ירגיש נוח לשתף אותי בתחושותיו מבלי לחשוש שדורית תיפגע, ורציתי שדורית תוכל לחשוף בפני את סגור ליבה מבלי שתחשוש שהדברים המתחוללים בתוכה ירתיעו את אורי וירחיקו אותו ממנה. מספר ימים אחרי הפגישה הראשונה שלנו יחד הגיעה אלי דורית לבדה. בתחילת הפגישה ביקשתי ממנה לספר לי על מערכות היחסים הקודמות שלה. דורית סיפרה לי שבשלוש השנים האחרונות היא הייתה בארבע מערכות יחסים שהסתיימו בגלל חוסר שביעות הרצון שלה מן היחס שקיבלה מבני זוגה. בכל המקרים היא הרגישה שבני הזוג שלה לא רוצים אותה מספיק ולא משקיעים בה מספיק, ותמיד זה התדרדר למקום שבו היא שוטחת בפניהם את התלונות שלה, והם מנסים ומשתדלים עד שנמאס להם, ובסופו של דבר הם אכן עוזבים אותה. כאשר הבנתי שמדובר בדפוס חוזר תהיתי מה מקורו, ושאלתי את דורית על ילדותה.
הסתבר לי שאת התחושה שהיא לא אהובה סוחבת איתה דורית כבר שנים רבות: בילדותה חיה בבית שמח ומלא אהבה, עד שביום בהיר אחד קם אביה האהוב, עזב את הבית ונעלם ליותר משנה, ואימה שקעה בדיכאון והזניחה לתקופה מסוימת את הטיפול בה. דורית לא זכרה את המריבות בין ההורים ולא הייתה ערה לקרע שהלך ונפער ביניהם, ולכן הפרידה הייתה מפתיעה עבורה כמו רעם ביום בהיר שמוטט את עולמה. מאז היא עורגת לאהבה, וחולמת להחזיר לעצמה את חלום ילדותה דרך הזוגיות שתיצור לעצמה, אבל בכל פעם שהיא מכירה מישהו שמוצא חן בעיניה, נזעק הלא מודע שלה והיא מתחילה לדמיין את הנטישה והפרידה הצפויה לה. כך קורה שכל גבר שהיא באמת רוצה הופך להיות חשוד בעיניה, ובכל פעם מחדש היא מוכיחה לעצמה שצדקה כאשר בסופו של דבר הוא אמנם נוטש אותה.
גם אורי גדל בבית שבו האב עזב את הבית ונעלם והאם נותרה לבדה. כבן בכור הוא לקח על עצמו את תפקיד הגבר בבית, והפך להיות 'בן הזוג הרגשי' של אימו האהובה. לא פלא שבבגרותו פגש אישה כמו דורית, שזקוקה לתמיכה והגנה, ולא פלא שהיה מוכן גם הפעם לקחת על עצמו את התפקיד. אלא שבדיוק כפי שבילדותו לא הספיקה התמיכה שהעניק כדי לרפא את אימו מסבלה, כך גם הפעם - לא משנה מה עשה, לא הספיקה התמיכה שלו כדי לרפא את דורית מפצעי הילדות שסחבה עימה.
טיפול זוגי
לעיתים קרובות מהווה המפגש הזוגי הזדמנות לבני זוג לתקן את פצעי ילדותם. חוסר הביטחון הכרוני של דורית מחד והצורך של אורי להגן ולהציל מאידך, יצרו מפגש מרתק אך מכאיב, שבו כל אחד מהם משחזר את פצעי ילדותו במקום להתגבר עליהם וליצור משהו חדש. על מנת שאורי ודורית יוכלו לעזור זה לזו במקום לפצוע ולהכאיב אחד לשנייה, עליהם להפסיק לצפות מבן הזוג שיעניק להם את הריפוי והתיקון שהם זקוקים לו. דורית צריכה להפסיק לצפות מאורי שיעניק לה את הביטחון שאיבדה בילדותה, ואורי צריך להפסיק לנסות להציל את דורית כדי להרגיש משמעותי וראוי לאהבה.
בטיפול הזוגי ילמד כל אחד מבני הזוג להעצים ולחזק את עצמו, ויחד הם ילמדו להשתמש בשני כתומך ומטפל משני – אך לעולם לא כמטפל ראשי. כך ישחררו זה את זו מן האחריות הכבדה שנכפתה עליהם, ויוכלו לחזור ולהיות בני זוג, חברים ונאהבים, כפי שהיו בתחילת דרכם המשותפת וכפי ששניהם רוצים וחולמים.
מאחלת לכולנו הצלחה בריפוי פצעי ילדותינו, וביצירת אהבה טובה,
כנרת טל מאיר היא מאמנת אישית וזוגית, ומחברת הספר "סוד האהבה"
לפנייה לכתב/ת 
