"מסיבת השנה": גדושה בדמויות, דלה בצחוק

כמו שדמיינתם: מסיבת חג מולד במשרד

קומדיות חג - ובאופן ספציפי קומדיות חג-המולד – סרטים שבדרך כלל עוסקים במשפחות לא מתפקדות שזוכות לסוג של מהלך מפייס ברוח החג. קרובי משפחה מנוכרים, שמגלים שככלות הכול יש בליבם אהבה אחד לשני. במקרה הנוכחי יש קו עלילתי על יחסי האהבה-שנאה בין אח ואחות.

קומדיות מסיבה מקדישות את מרבית זמנן לאירוע שיוצא משליטה וכולל שימוש מאסיבי בסמים ואלכוהול, פעילות מינית ענפה, והבלחות של עירום המותרות במסגרת סיווג R (צפייה מגיל 17). מהקלאסיקה – "בית החיות" (1978) עד סרטים עכשוויים כמו אלו של סת' רוגן ושות' ("סופרבאד", "שכנים").

ג'ניפר אניסטון בתפקיד משביתת השמחות

אין זה פשוט לאחד את שלושת המודלים בסרט בודד, ו"מסיבת השנה" הוא סרט גדוש בהתרחשויות ובדמויות, אך דל בעניין, הפתעה או צחוק. העלילה מתרחשת בסניף שיקגו של חברת זינוטק שעוסקת באספקת שרתי מחשב. את הסניף מנהל קליי (טי.ג'יי מילר – ארליך מהסדרה "עמק הסיליקון") בנו של מייסד החברה, שמאמין שמקום העבודה הוא סוג של משפחה מורחבת. וכמו במשפחה אמריקאית טובה, חג המולד יביא איתו מסיבה וחלוקת מתנות.

עוד ביקורות סרטים:

רוג אחת: מלחמת הכוכבים למבוגרים

"בגרות": שוחד ושחיתות הם שם המשחק

"להילחם על זה": תסריט לקוי, סוף צפוי

"מואנה": הנסיכה החדשה עוד תהיה מלכה

אחותו קרול (ג'ניפר אניסטון) היא מנכ"לית החברה, והיא גם הגרינץ' שתפקידו להשבית את שמחת החג. היא לא שוכחת ולא סולחת על היותה הבת הפחות אהובה על אביהם. כעת היא נמצאת בסבב סגירה של סניפים כושלים של החברה – ובכללם הסניף של שיקאגו שצמח רק ב 6.5 אחוזים בשנה האחרונה. המהלך הראשון שלה הוא להשבית את מסיבת חג המולד הקטנה המתוכננת במשרד. זוהי מערכת היחסים המשפחתית שתצטרך לעבור תיקון.

אין אין אין מסיבה בלי אייל שותה מהאסלה

יד ימינו של קליי הוא קצין הטכנולוגיה של החברה ג'וש (ג'ייסון בייטמן). אדם מיושב וזהיר יתר על המידה שבתחילת הסרט נודע לנו כי זה עתה התגרש מאשתו. טרייסי (אוליביה מאן) היפה כפופה לו, והיא גם היחידה שנדמה שיודעת משהו על הטכנולוגיה של החברה. יש לה רעיון מבריק לגבי קישוריות אינטרנטית שמתפקדות כאקדח של המערכה הראשונה, וכסוג של נס חג מולד במערכה השלישית.

האיום המפורש של קרול לסגור את הסניף בערב השנה החדשה משאיר חלון קטן של תקווה נואשת. קליי וג'וש אמורים לפגוש את וולטר (קורטני בי. וואנס) נציג חברה שיכולה לזכות את הסניף השיקגואי של זינוטק בחוזה משמעותי שיקפיץ את רווחיה ויציל אותה. הם מזהים שלוולטר יש סלידה מניכור בין אנשים במקום העבודה, ולכן הרעיון של המסיבה חוזר ובענק. זו תהיה ההזדמנות להוכיח לו שזו חברה שראוי לעשות איתה עסקים.

עמוסה בדמויות וצפויה

המערכה הראשונה מבססת את המהלך המוביל למסיבה הגדולה. בדרך אנו מתוודעים לערב רב של העובדים במשרד. חלקם מקבלים תפקידים חביבים – מנהלת משאבי האנוש היא סוג של דודה קפדנית ומופרעת (קתרין מק'ינון), האם החד הורית אליסון (וונסה באייר) שתתחיל מהלך בערב המסיבה עם פרד (רנדל פארק) רק כדי לגלות שיש לו פטיש מעיק במיוחד, נייט (קאראן סוני) ששיקר לחבריו לעבודה בנוגע לחברה השווה שכביכול יש לו וכעת נאלץ לשכור זונה למסיבה. וכך הלאה.

אמרנו כבר משביתת שמחות?

בשונה ממסיבות המשרד הפרועות של "הזאב מוול סטריט", אין אפילו מראית עין של הסתייגות מהחגיגה הנהנתנית. ההרס הנגרם למשרד לא מפגר בהרבה אחרי הנזק שנגרם בסרט חג המולד האהוב "מת לחיות" אבל כמובן שהכל בר תיקון. כל אלו הם חלק מהניסיון להפוך את המסיבה למה שמאפשר לחזור לערכי החג השחוקים של אחווה משפחתית, הצלחה עסקית, ורומנטיקה מאולצת.

כן, כן מסוג הדברים שעושים במסיבות חג מולד בעבודה

השנה שעברה הביאה איתה את קומדיית החג הפרועה "הלילה שלפני" עם סת' רוגן, ג'וזף גורדון-לוויט ואנתוני מאקי. זאת לא הייתה קומדיה גדולה, אך הפרוע היה פרוע, הסמים היו סמים, והיו התערבבויות של יהודים עם המוטיבים של חג המולד. לפחות היה שם משהו שמתקרב להומור. מאוד שונה מהתוצאה הנוכחית.

הבימאים וויל ספק ו-ג'וש גורדון כבר עבדו ב"אהבה והחלפה" (2010) עם השילוב של ג'ניפר אניסטון וג'ייסון בייטמן. זו הייתה קומדיה בינונית ביותר שזכתה ללא יותר מהצלחה צנועה. אף אחד מהמעורבים לא למד את הלקח הנדרש. על הסיפור של הקומדיה התת-חתרנית הזו אחראים שלושה, על התסריט עוד שלושה – מאמץ קבוצתי שמסתכם בלא כלום.