שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אלצהיימר: פריצות הדרך שעשויות לעכב את המחלה
    בתוך עשר שנים יגיע מספר הלוקים בדמנציה ליותר ממאה אלף ישראלים, ונכון לעכשיו אין תרופה למחלה. מה הצליחו לגלות עד כה על האלצהיימר ואילו גילויים פורצי דרך יאפשרו לעכב אותה?

    אחד מכל חמישה קשישים בישראל – כ־80 אלף איש – לוקה בדמנציה, מצב שבו תפקודי החשיבה נפגעים במידה שמפריעה לתפקוד היומיומי העצמאי. ההערכות צופות שבתוך עשר שנים יגיע מספר הלוקים במחלה הקשה ליותר ממאה אלף ישראלים.

     

    מדובר במחלה ניוונית של המוח הגורמת לאיבוד זיכרון ולניתוק הדרגתי מהסביבה, עד לחוסר יכולת תפקוד מוחלט. מחלה זו פוגעת לא רק בחולה עצמו, אלא גם בבני משפחתו, ומביאה לנטל כלכלי כבד מאוד על מערכת הבריאות. עדיין לא נמצא מרפא לאלצהיימר, אבל בכמה דרכים ניתן ככל הנראה לעכב את המחלה, ולו לכמה חודשים.

     

    קראו עוד:

    אלצהיימר צעיר: כשמחלה של זקנים תוקפת באמצע החיים

    המחלה שהורגת יותר חולים מסרטן שד וסרטן הערמונית ביחד

    אלצהיימר: למה 99.6% מהתרופות לא עובדות – ומה כן יעזור?

     

    מפיזור דעת ועד פגיעה בתפקוד

    מחלת האלצהיימר מתבטאת בהרס הדרגתי של תאי מוח הגורם להידרדרות בתפקודי החשיבה ולירידה ביכולות הזיכרון, הריכוז, הלמידה ותפקודי השפה, המובילות לירידה בתפקוד ולאובדן העצמאות.

     

    באופן אופייני, בשלב הראשון של המחלה מדווחים המטופלים ו/או קרוביהם על ירידה ביכולת הזיכרון לטווח קצר, קושי לזכור פגישות ואירועים, נטייה לחזור על אמירות ועל שאלות, פיזור דעת, קושי לשלוף שמות של אנשים או של מקומות ובהמשך קושי בשליפת מילים וצמצום שפתי. גם קשיים בהתמצאות במרחב יכולים להופיע בשלבים מוקדמים של המחלה, בעיקר במקומות פחות מוכרים.

     

    תחילת המחלה יכולה להסתמן גם בשינויים במצב הרוח עם נטייה לדכדוך ואף דיכאון, מצבי חרדה, שינוי באישיות ובהתנהגות וירידה בכישורים חברתיים. החולים מציגים קושי בזיהוי אנשים, גם קרובים.

     

    בשלבים המתקדמים יש פגיעה בכל התפקודים המוחיים (חשיבה, תקשורת, תנועה), ונדרשים עזרה, ליווי והשגחה בכל תפקודי היומיום כגון רחצה, לבוש, אכילה וניידות. בזמן זה יכולות להופיע גם הפרעות התנהגות קשות כמו חשדנות, מחשבות שווא, הזיות, הפרעות שינה, שוטטות ועוד.

     

    בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה. עם התקדמות המחלה ופגיעה ביכולת החשיבה, בולטת הירידה ביכולת ניהול תפקודים מורכבים ופעילויות של חיי היומיום.

     

    במהלך שלב זה בולט צמצום של הפעילות היומיומית והחברתית, ישנה פחות יכולת יזימה ופחות מוטיבציה לפעילות, פחות עניין בסביבה ואף אפתיה.

     

    בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.

     

    צפו: כך מתפתח האלצהיימר

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כיצד מאבחנים?

    אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג ומחייב הערכה מקיפה הכוללת סקירת ההיסטוריה הרפואית, תיאור מלא של התסמינים, הערכה קוגניטיבית ותפקודית ובדיקות עזר (הדמיה, בדיקות דם וכד').

     

    הרופא בוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים, איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.

     

    התרופות הקיימות: לא עוצרות את ההידרדרות

    הטיפול התרופתי הניתן כיום לחולי אלצהיימר אינו מעכב את המחלה, אלא משפר את תסמיניה. בקו הראשון ניתנות תרופות ממשפחת מעכבי אצטיל כולין אסטראז. אצטיל כולין הוא חומר המשמש מתווך בין תאי עצב ומאפשר תקשורת ביניהם. נמצא כי בחולי אלצהיימר ישנו ריכוז נמוך של אצטיל כולין באזורי מוח האחראים על זיכרון ועל למידה. מדובר במעביר עצבי, שרמתו מידרדרת בחולים, מה שתורם לפגיעה בתפקוד תאי העצב בתהליכי החשיבה.

     

    "תרופות אלו ככל הנראה מעלות את רמת האצטלין כולין וכך מחזקות את הפעילות בסינפסות, החיבורים בין תאי העצב", מסבירה ד"ר נעה ברגמן, מומחית לנוירולוגיה ומנהלת מרכז הזיכרון בבית החולים איכילוב.

     

    "התרופות מביאות לשיפור מסוים בזיכרון ובריכוז, בעיקר בשלבים המוקדמים של המחלה, אולם אינן עוצרות את התקדמות המחלה והניוון המוחי".

     

    ממנטין (אביקסה) היא תרופה נוספת לטיפול במחלת אלצהיימר, הניתנת לחולים בדרגת חומרה בינונית־קשה. תרופה זו חוסמת קולטן על פני תא העצב ומונעת ככל הנראה כניסת סידן בעודף אל תוך התא, דבר המזיק לייצור האנרגיה בתאי העצב ולשיפור התפקוד של התא, באופן זמני. טיפולים נוספים הניתנים לחולים נרשמים בהתאם לבעיות הנלוות למחלה – תרופות נגד הפרעות שינה, הזיות, דיכאון ובעיות התנהגות. כאמור, תרופות אלה אינן מצליחות לעכב את הידרדרות המחלה.

     

    השפעה חיובית: פעילות גופנית ואימון קוגניטיבי

    פעילות גופנית ידועה בהשפעתה החיובית על בריאות כלי הדם והלב ועל שמירת החיות של רקמת המוח, והיא ההתערבות המוכחת ביותר למניעה ולעיכוב ההתפתחות של מחלת האלצהיימר. לשם שמירה על בריאות המוח, שימור ושיפור יכולות החשיבה והזיכרון מומלצת פעילות גופנית אירובית מתונה בתדירות של כשלוש פעמים בשבוע, 40-30 דקות בכל פעם. "הפעילות צריכה להיות כזו שגורמת למעט מאמץ נשימתי ואולי הזעה קלה, תוך התחשבות במצבו הבריאותי של האדם", אומרת ד"ר ברגמן. "למשל, אם מדובר בהליכה, הכוונה להליכה ספורטיבית, מעט יותר מהירה מקצב ההליכה הרגיל".

     

    מנגנונים רבים ניסו להתחקות אחר הסיבה שלפיה פעילות גופנית מגינה על המוח ומעכבת את ההידרדרות בחולים. על פי ההערכות, הפעילות הגופנית שומרת על תקינות כלי הדם המיקרוסקופיים במוח, משפרת את זרימת החמצן לרקמת המוח ובנוסף מפחיתה את הסיכון לסוכרת – מחלה הידועה כאחד מגורמי הסיכון הישירים למחלת האלצהיימר.

     

    בנוסף גורמת הפעילות הגופנית להפרשת חומרים המשמרים את החיוניות של תאי העצב, בהם החומר BDNF, אשר מסייע לגדילתם של התאים. מחקרים אחרים הראו כי הפעילות הגופנית יוצרת תאי עצב חדשים וחיבורים בין הנוירונים ומחזקת את המרווחים ביניהם, והתוצאה: תקשורת טובה ומהירה יותר בין תאי העצב.

     

    מחקרים רבים תומכים בכך שגם תרגול מיומנויות חשיבה יכול לעכב את התקדמות המחלה. "אנשים שעוסקים בפעילות מנטלית מגוונת ומאתגרת יכולים לשמר ואף לשפר את יכולות התפקוד ולסייע במניעה ובעיכוב של מחלת האלצהיימר", מסבירה ד"ר ברגמן. "חשיפה לגירויים שכליים מסוגים שונים כמו השתלבות בחוגי עיון ויצירה, הרצאות, לימוד שפות, האזנה למוזיקה ופעילות פנאי ומפגשים חברתיים מרובים היא חשובה וטובה. בשורה התחתונה, אנחנו ממליצים לחולים לצאת מהבית, להיות פעילים, לדאוג לסדר יום ולהימנע מחוסר מעש ומשעמום בעודם ספונים בדירה מול הטלוויזיה".

     

    בקרוב: נוגדן שימנע פגיעה בתאים?

    ביולי 2015 דיווחו מדעני ענקית התרופות אלי לילי על הצלחה מסוימת בניסוי קליני בתרופה חדשה בשם Solanezumab, שאמורה לעכב את התקדמות מחלת האלצהיימר. לראשונה התקבלו תוצאות שהדגימו שיפור בתפקוד המוחי של הלוקים במחלה.

     

    התרופה, הניתנת בזריקה, היא הראשונה שפיתוחה התמקד במחלת האלצהיימר עצמה, ולא בסימפטומים. לדברי החוקרים, היא הובילה לשיפור בזיכרון ובמיומנויות מוחיות נוספות. אף שהניסויים הקליניים יסתיימו רק בשנה הבאה, בחברה צופים כי עד 2018 היא כבר תשווק ברחבי העולם.

     

    מדובר בנוגדן הנקשר לחלבון הקרוי עמילואיד ומונע ממנו לשקוע ברקמת המוח. מניעת השקיעה של החלבון עשויה לסייע במניעת הפגיעה בתאי העצב אם אכן מקורה ב"רעילות" של העמילואיד לתאים.

     

    Solanezumab פותחה תחילה לאנשים הסובלים מדמנציה בשלבים מתקדמים, אך נמצאה בלתי יעילה. עם זאת, החוקרים הבחינו כי היא משפיעה באופן דרמטי על אנשים הסובלים מאלצהיימר בשלבים ראשונים. לדברי החוקרים, מדובר בפריצת דרך משום שבעתיד הקרוב יאפשרו בדיקות לאבחן את מחלת האלצהיימר גם עשר שנים לפני תחילת הסימפטומים. נטילת התרופה, מאמינים המפתחים, תעכב את התפרצותה של המחלה בכך שהיא תמנע את היווצרות מרבצי העמילואיד במוחם של החולים.

     

    הניסוי בתרופה נמשך כבר שלוש שנים וחצי וכולל 1,322 חולים הסובלים מאלצהיימר קל עד בינוני. התוצאות הראו עד כה שיפור משמעותי בתפקודים המוחיים בשיעור של כ־30% ויותר, בהשוואה לאנשים בקבוצת בקרה שנטלו תרופת פלסבו (שאינה מכילה חומר פעיל).

     

    פיתוח כחול־לבן: שדות מגנטיים ואימון קוגניטיבי

    חברת נוירוניקס מיקנעם פיתחה מערכת ייעודית בשם NeuroAD לטיפול במחלת האלצהיימר בשלביה המוקדמים. המערכת קיבלה אישור של הרשויות באירופה ושל משרד הבריאות הישראלי ובקרוב תעמוד לבחינה של מינהל המזון והתרופות האמריקני.

     

    מדובר בטכנולוגיה לא פולשנית המשלבת גירוי מגנטי של אזורים נבחרים במוח האחראים לזיכרון וללמידה והופכת אותם לבני־קליטה, יחד עם אימון קוגניטיבי ייעודי לאותם האזורים באמצעות מחשב. הטיפול המשולב בגרייה המגנטית יחד עם האימון הקוגניטיבי יוצר אפקט סינרגטי ובכך מגביר את תפקוד החולה ואת פעילותו הקוגניטיבית.

     

    כך זה עובד: המטופל עובר סריקת הדמיה מוחית (MRI) כדי לאתר את מבנה המוח הספציפי שלו ובחיפוש אחר שישה אזורי טיפול ייחודיים שעליהם יתבצע הטיפול. לאחר המיפוי המוחי מחברים את המטופל לסליל ייעודי המשדר פולסים מגנטים ישירות אל אזורי המוח שסומנו. תוך כדי הטיפול צופה המטופל במסך שעליו מתבצע אימון קוגניטיבי.

     

    צפו: כך פועל מכשיר חברת נוירוניקס

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הטיפול המשולב ניתן לכל חולה לאורך שישה שבועות, חמישה ימים בשבוע, למשך שעה ביום. לדברי המפתחים, לאחר הטיפול ניכר שיפור משמעותי בתפקודים הקוגניטיביים של החולים, והאפקט הטיפולי נשמר לטווח של שישה עד תשעה חודשים, אז ניתן לחזור על הטיפול פעם נוספת. יכולות המערכת הוכחו עד היום בכמה ניסויים שהתבצעו בארצות־הברית, בישראל בבית החולים אסף הרופא ובקוריאה. כל הניסויים הראו שיפור משמעותי במבדקי הזיכרון וביכולת הקוגניטיבית המוחית לאחר הטיפול, בהשוואה לקבוצות בקרה.

     

    "לצערנו אין עדיין מרפא לאלצהיימר, ואי־אפשר לעצור לחלוטין את התקדמות המחלה", אומר פרופ' מרטין רביי, מומחה לנוירולוגיה והיועץ המדעי של נוירוניקס, שביצע את המחקרים הישראלים במכשיר החדש, "עם זאת, הפיתוח החדש הוא בבחינת פריצת דרך שנותנת תקווה לחולים. אני מקווה שבעתיד נוכל להראות במחקרים נוספים שהשיפור בעקבות הטיפול הוא ארוך יותר ויותר".

     

    הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"

     

    הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים והכתב הרפואי של ynet






     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אלצהיימר: פריצות הדרך שעשויות לעכב את המחלה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אלצהיימר. מספר החולים צפוי להגיע ל-100 אלף
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים