עודף חומרי הדברה בירקות ובפירות בישראל

משרדי החקלאות והבריאות נדרשו היום (ג') בכנסת להציג בוועדת הבריאות תוך 3 חודשים תכניות להחמרת הפיקוח על חומרי הדברה כמו גם מהן הבדיקות שיגבילו את שאריות חומרי ההדברה בתוצרת חקלאית, ללא אבחנה אם התוצרת מיועדת לייצוא או לשיווק מקומי בישראל.

בנוסף, המשרדים נדרשים להתאים את הבדיקות בהתאם לתקנים החמורים הקיימים בשווקי אירופה וארה"ב. הדברים עלו בסיכומו של דיון דחוף בוועדה בו הודה מנהל השירות להגנת התוצרת החקלאית במשרד החקלאות, פרופ' עבד אל-גארה, כי בארץ אין היום חובה לבדוק את כמות שאריות ההדברה המותרות לשיווק מקומי ולייצוא.

אל -גארה גילה כי משלוחים ישראליים נאסרו השנה לשיווק באירופה בגלל שאריות הדברה בכמות גבוהה, זאת עקב החמרה מדורגת של התקנים. לדבריו, לא מדובר בשאריות של חומרים רעילים. "אין לנו מפקחים לביצוע הביקורת הזאת. אנחנו אמונים רק על מתן ההוראות לחקלאים כיצד להשתמש בחומרי ההדברה, כי בלעדיה אין חקלאות. אבל אין לנו די פקחים על 16 אלף החקלאים.

"יש לנו הרבה בעיות אבל נעשות פעולות ביקורת כמו סקר שנתי לבדיקת שאריות חומרי הדברה, שמבצע מפקח אחד. ב-2015 נבדקו שאריות הדברה ב- 650 דוגמאות, והממצאים הראו כי 88% מהתוצרת תקינה", ציין לוועדה אל-גארה.

הדיון נערך בעקבות פרסומים על שיווק תוצרת חקלאית בישראל שנפסלה לייצוא בגלל הפערים בדרישות המינימום המותרות של שאריות חומרי ההדברה. פרופ' אל-גארה חזר והדגיש: "אין אצלנו אפליה ולא סטנדרט כפול לתוצרת לייצוא לעומת זו המיועדת לשיווק מקומי. אבל יש בתחום זה דרישות של רשתות שיווק מיוחדות, המחייבות הדברה מוגברת. אבל זה בינן לבין החקלאים המספקים להם את התוצרת בהתאם לצרכיהם".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), מיוזמי הדיון, הבהיר כי מדובר ברשתות שיווק חרדיות שמבקשות הדברה מוגברת כדי לעמוד בדרישות הכשרות של התוצרת. הוא הביא לדוגמא את ההדברה המוגברת לגידולי חסה ותות שדה הנגועים בתולעים שהציבור החילוני לא מודע להם. סמנכ"ל משק וכלכלה בהתאחדות האיכרים נדב שטילמן ציין כי השווקים האירופיים מחמירים בשאריות ההדברה "באופן אוטומטי ולא יודעים למה כדי להצדיק את עצמם".

מנהל השירות הארצי למזון במשרד הבריאות, אלי גורדון, גילה כי ביקורת השירות בודקת מדי שנה בטווח של 800-1,100 סוגי פירות וירקות ואסרה את השימוש בכמויות לא מבוטלות של זרחנים אורגניים. "אנחנו קובעים את רמת חומרי ההדברה המותרת לפי מינון לא נמוך מדי ולא גבוה מדי, באופן שמותאם להרגלי האכילה של הישראלים", הוסיפה ד"ר רינה ורסנו, מבכירי שירות המזון.

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), מיוזמי הדיון, גילתה כי בתפקידה הקודם כשרת הבריאות היא הגבילה את השימוש בזרחן אורגני ואסרה אותו ללא הצדקה כמו באירופה. היא טענה כי "בהעדר תקנות, החוק הקיים חסר שיניים" ודרשה לאשר את התקנות בוועדה לאלתר כך שיאסרו את השימוש בחומרי ההדברה לפחות מעבר לרמה המותרת באירופה וארה"ב.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אני מבוהלת. אולי כדאי שלא נעודד את ילדינו לצרוך ירקות ופירות עם רמות הדברה גבוהות מאלה שילדי אירופה חשופים אליהן? תוצרת אורגנית נקיה יקרה מאד ופתוחה רק לימי שיש לו כסף".

עמותת אדם טבע ודין הציגה לוועדה את הנתונים שגם בתחום הזה מפלים לרעה את הצרכן הישראלי מעמיתו האירופי. היא ציינה כי בחקלאות הישראלית החריגות מהרמה המותרת בעולם גבוהות פי 3-4 מאשר במדינות ה-OECD ופי 33 מארה"ב. ראש תחום כימיקלים ובריאות בעמותה, שרית כספי-אורון: תבעה לכן להגביר את הפיקוח "דווקא בגלל שהילדים שלנו צורכים יותר פירות וירקות מהילדים בשאר העולם".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ עבדללה אבו-מערוף (הרשימה המשותפת), אמר בסיכום: "אנחנו יוצאים מהדיון עם הרבה סימני שאלה. נבצע ישיבת מעקב ב-3 החודשים הקרובים, ועד אז נדרשים משרדי הבריאות והחקלאות להעביר לוועדה תכניות מסודרות לשיפור הפיקוח והאכיפה, שימנעו את החריגות האסורות הפוגעות בצרכן הישראלי, במיוחד בילדים".

 ברקע לדיון בוועדה אירחנו באולפן ynet את מנכ"ל עמותת אדם, טבע ודין. עו"ד עמית ברכה, שיסביר את הפערים בין הנהוג בישראל מול העולם. צפו בראיון.