שתף קטע נבחר

"סיימתי ישיבה, רציתי לעבוד - ואף אחד לא רצה אותי"

בשום מקום עבודה לא הסכימו לקבל בוגר ישיבה חרדית ללא בגרות. ברוב המקרים דרשו גם תואר אקדמי, אז התחלתי ללמוד. אולם אחרי כשנה, ממש כמו בדו"ח הלמ"ס - הרמתי ידיים. בשש שנות לימודיי בישיבה למדתי דפי גמרא לרוב, ולכן אני יודע שאת פער היידע שבין תלמיד חילוני לתלמיד ישיבה חרדי, קשה מאוד להשלים

ההודעת הלמ"ס על הגידול הדרמטי במספר הסטודנטים החרדים, הזכירה לי את הבדיחה הידועה על גבאי בית הכנסת שהפך לעשיר מופלג: במאה הקודמת, התבקש עשיר יהודי לחתום על חוזה, אולם אז הוא הודה בחיוך כי אינו יודע קרוא-וכתוב. כאשר נשאל איך ייתכן - סיפר כי במקור עבד כגבאי בבית כנסת, עד שהרב החליט שאת המשרה הזו לא יכול למלא אנאלפבית. בצר לו, פנה היהודי לעסקים עד שהפך לעשיר. "אם הייתי יודע קרוא וכתוב", אמר, בטח הייתי עדיין גבאי בית כנסת".

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

למרבה הצער, חרדים רבים משתמשים בבדיחה הלא ממש מצחיקה הזו, כששואלים אותם איך יוכלו תלמידי ישיבה להתפרנס בכבוד, כאשר רף המינימום ל"בכבוד" הוא בגרות או תואר ראשון. הם ממהרים לשלוף את הסיסמאות שעליהן חוזרים מנהיגי הציבור החרדי, עד שלכולם נדמה שזו אמת שניתנה מסיני: "מי שלמד דף גמרא, יכול ללמוד כל דבר", ולאחריה: "אין בעיה להשלים בשנה אחת או בשנתיים, את כל מה שהחילונים לומדים בתיכון".

 

קראו עוד בערוץ היהדות

 

ובכן רק על עצמי לספר ידעתי (וגם זה בקושי). בשש שנות לימודיי בישיבות חרדיות למדתי דפי גמרא לרוב בבקיאות ובעיון, למדתי גם חסידות - ובשלב מסוים אפילו מוסר. בתום השירות הצבאי כבר הייתי נשוי ואב לילד, ורציתי ללמוד באקדמיה ולמצוא עבודה, אלא שאז טפחה המציאות הישראלית על פניי. והאמינו לי, בינה לבין הסיסמאות לעיל – אין ולא כלום.

 

קשה? עד בלתי אפשרי (צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים) (צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים)
קשה? עד בלתי אפשרי(צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים)

 

בשום מקום עבודה לא הסכימו לקבל בוגר ישיבה חרדית שאין לו תעודת בגרות. ברוב המקרים דרשו כתנאי מוקדם גם תואר אקדמי, וזו בדיוק הסיבה שבגללה התחלתי ללמוד לתואר ראשון ב"אוניברסיטה הפתוחה". אולם אחרי כשנה, ממש כמו בדו"ח הלמ"ס (כרבע מאלה שהחלו את התואר הראשון בשנת 2015, לא המשיכו בשנה שלאחר מכן) - הרמתי ידיים ונכנעתי. השילוב בין זוגיות, אבהות ועבודה, לא הותיר לי זמן פנוי להשלמת התואר האקדמי.

 

הלימודים האקדמיים שכללו קורסים בסוציולוגיה, פסיכולוגיה, תקשורת ועוד היו מעניינים למדי, אבל המבחן באנגלית שהיה תנאי לסיום התואר, היה נראה כמחסום בלתי עביר – ושום דף גמרא לא עזר בזה.

 

כשלו ופרשו - הרבה לפני השיא

למען הסר ספק, יש לי קרובי משפחה ממדרגה ראשונה שהצליחו לשלב בין משפחה, עבודה ולימודים לתעודת הוראה ולתואר ראשון. אבל יש לי גם קרוב משפחה שניסה ללמוד הנדסה בטכניון, ולמרבה הצער הוא נכשל בניסיון להשלים את הפער העצום במתמטיקה ובאנגלית, ובמקביל לעבוד ולנהל חיי משפחה. כמוהו גם רוב חבריו למחזור - כשלו ופרשו, הרבה לפני השיא.

 

דבר אחד ברור: את פער הידע שבין תלמיד חילוני או דתי - לבין תלמיד ישיבה חרדי, אי אפשר להשלים בתוך שנה, וגם לא בשנתיים. בנוסף לבורות נוראית באנגלית ובחשבון שדומה בעיניי לנכות פיזית ממש - תלמידי הישיבות בורים גם בביולוגיה, בלשון ואפילו בתנ"ך, ואת הפערים האלה קשה עד כמעט בלתי אפשרי להשלים במהירות.

 

בחזרה לבדיחה הלא מצחיקה לעיל ולווידוי האישי שלי - אחרי שסיימתי שירות צבאי, באין לי תואר אקדמי או תעודת בגרות, לא הצלחתי למצוא עבודה, גם לא ככרטיסן ברכבת או כשוטר, ובאמת שניסיתי. המקומות היחידים שהסכימו לקבל אותי לעבודה בשכר מינימום, הייתה רשת כלי בית שבה הייתי אמור לסדר מוצרים על מדף, וגם במוקד שירותי רפואה ליליים שם עניתי לטלפונים נזעמים.

 

והיה עוד מקום שבו לא שאלו האם יש לי בגרות או האם שירתתי בצבא - בתקשורת, שם נמדדתי רק לפי הסקופים שיכולתי להביא. זו הסיבה שב-22 השנים האחרונות אני עיתונאי. אז נכון, אילו הייתה לי תעודת בגרות כנראה שהייתי שוטר, כרטיסן ברכבת או פקיד בבנק. ואני מודה בפה מלא שאני בהחלט מרוצה ממקום העבודה שלי. אבל אם יש דבר אחד שאני לא מוכן לסבול יותר, זה שחוזרים בפניי או מאחורי גבי על סיסמאות ריקות מתוכן, ולפיהן תלמידי ישיבה יכולים להשלים פערים לימודיים על נקלה, ולמצוא עבודה שתפרנס בכבוד אותם ואת משפחתם.

 

  • לכל הטורים של יצחק טסלר
  •  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בסף יצאתי עיתונאי. יצחק טסלר
    מומלצים