רנו זואי במבחן ישראלי ראשון - חשמל זורם

ארבע שנים לאחר פשיטת הרגל של בטר פלייס, עולה חשמלית חדשה מתוצרת רנו על כבישי ישראל. אך בשונה מהפלואנס "ההיא", המכונית בעלת הסוללה המוחלפת שאמורה הייתה להציף את כבישי העולם לפי חזונם של היזמים, הפעם מדובר בחשמלית שתוכננה ככזו מהבסיס. הזואי שהוצגה עוד ב-2012 מבוססת על פלטפורמת הסופר-מיני המוכרת קליאו, מציעה ממדים דומים אך נושאת - יחד עם סוללה ומנוע חשמלי, ללא מנוע בנזין ורכיביו הנלווים - תג-מחיר גבוה משמעותית.

מתחרים: ניסאן ליף
מחיר: 132 אלף שקל

132 אלף שקלים היא עולה כאן, עשרות אלפי שקלים יותר מהסופר-מיני ה"רגילה" של אותה יצרנית, אלפי שקלים יותר מהפלואנס ZE של שי אגסי לפני שנים, ורק כמה אלפי שקלים פחות מהליף החשמלית של ניסאן, הגדולה והוותיקה ממנה. האם היא טובה כמכונית מהשורה ולא פחות חשוב, האם תוספת המחיר המשמעותית מוצדקת.

טוב: שקטה, מרחב פנים

בסדר: נוחות נסיעה, אבזור נוחות

טעון שיפור: טווח נסיעה, אבזור בטיחות, מחיר 

ציון:

איך נראה

הזואי אינה מנסה להיות מיוחדת למראה כמו מכוניות חשמליות אחרות. יש מי שיאהב זאת, יש מי שזה יחסר לו. בכל מקרה, הסיבה לכך נעוצה בפלטפורמת הקליאו בה היא עושה שימוש וגם בגילה המתקדם. כך או אחרת, נראה שרנו המסוגלים להבריק עם קווים נועזים, יכולים היו להשקיע יותר.

(צילום: ניר בן זקן)

כמו המרכב, גם תא הנוסעים מעט פשוט מדי. עיצוב הפנים מוכר מהקליאו (פרט ללוח מחוונים דיגיטאלי) ונראה מעט ארכאי, עם יותר מדי פלסטיק נוקשה ומחוספס. מושב הנהג נוח אמנם, אך חסר כל תמיכה, אינו מתכוון לגובה ונטול משענת ראש מתכוונת. תנוחת הנהיגה אינה יוצאת נשכרת מכך. גם מיקום מתג בקרת השיוט בסמוך לבורר ההילוכים אינו הגיוני. מסך המגע במרכז הקונסולה מאפשר לתזמן את הטעינה לשעות בהן החשמל זול יותר, או להפעיל את מערכת המיזוג (כשהיא מחוברת לטעינה) כדי להנעים את הטמפרטורה בתא הנוסעים לפני הכניסה אליו. חביב.

בסיס גלגלים נדיב (258.8 ס"מ) מאפשר מרחב מחייה ראוי לנוסעים מאחור, אך גם כאן ניכרת חסכנות כמו היעדר תאורה אחורית ומשענת ראש לנוסע במרכז. תא המטען מציע נפח נדיב יחסית (338 ליטר) ומפתח רחב ונמוך, אך הוא נטול גלגל חלופי.

רשימת האבזור כוללת מערכת מולטימדיה וניווט מקורית עם מסך מגע בגודל "7, מצלמת נסיעה לאחור, מפתח חכם, בקרת אקלים, חיישני אורות וגשם, בקרת שיוט, חישוקי "16 קלים וארבע כריות אוויר בלבד. בעניין זה חשוב לציין כי הזואי אשר זכתה לחמישה כוכבי בטיחות במבחן הריסוק, נטולת כל מערכות בטיחות מתקדמות המגיעות כיום כסטנדרט כמעט בכל מכוניות הנושאת תג-מחיר שכזה.

איך נוסעת

לזואי מנוע חשמלי המפיק 88 כ"ס ו-22.4 קג"מ זמינים מרגע הנגיעה בדוושת התאוצה. אלו נדרשים להניע משקל עצמי גבוה מאד למכונית בגודלה, פועל יוצא של הסוללה הכבדה - 1,546 ק"ג, כ-400 ק"ג יותר מקליאו. אם תרצו, היא שוקלת ריקה כמו קליאו עם חמישה נוסעים גדולי מידות. על כן היא מספקת ביצועים נרפים יחסית (13.5 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש), ומרגישה עצלה אפילו מהפלואנס מנוחתה עדן. עובדה זו בולטת בעיקר במצב ECO המגביל את מהירות הנסיעה ל-95 קמ"ש (מ-135 קמ"ש מרביים).

(צילום: ניר בן זקן)

מנגד, יחידת הכוח נעימה מאוד לשימוש עירוני, היא חרישית (אם ביטלתם את הצליל המלאכותי במתג מעט חבוי) ובעלת אספקת כוח לינארית וחלקה. צריכת חשמל? בעיר היא חסכונית למדי ומציגה נתון מרשים יחסית של כ-160 ק"מ לסוללה ממצב מלא לריק, אך מחוץ לעיר במהירות שיוט של 100-110 קמ"ש, היא צורכת חשמל בקצב מסחרר תתקשה להציע הרבה יותר מ-100 ק"מ אמיתיים. יש לציין כי קרסו בחרו להביא ארצה את גרסת הטווח המוגבל, שכן זואי עם טווח של למעלה מ-300 ק"מ המשווקת באירופה, הייתה מייקרת את הרכישה בארץ בעשרות אלפי שקלים - כך היבואנית.

(צילום: ניר בן זקן)

בשונה מדגמים אחרים ו"רגילים" של המותג, נוחות הנסיעה בזואי בינונית בלבד, והיא מתקשה בספיגת שיבושים במהירות איטית ובריסון המרכב בכביש גלי במהירות גבוהה. התנהגות הכביש סבירה שכן היא בטוחה וצפויה, וזהו. כדאי לציין כי דוושת בלם האחראית גם לאגירת אנרגיה, נטולת תחושה ומקשה על מינון העוצמה גם בזחילת פקקים.

איך בסוף

למרות הוותק (וההצלחה הגדולה) שלה בחו"ל, כדאי לראות בזואי סוג של קדימון, מעין תרגיל בהנגשת הנעה חשמלית לכלל הציבור. מכונית שמחירה מתקרב לדגמים מקבילים עם הנעה "מזהמת". אך רק בחו"ל, שכן בארץ היא יקרה באופן ניכר, ומבחינה זו מפספסת את המטרה. מעבר לכך, היא מציעה עדיין טווח מוגבל מעשית (כ-155 ק"מ בתנאי אמת משולבים) העלול לקטון עוד יותר בתנאי קיצון ואינה מתבלטת בתחומים אחרים.

מול כל אלה, היא מתגאה בתואר החשמלית הזולה בישראל, ואין לזלזל בכך. מכוניות חשמליות הן חלק מהעתיד, ויתרונותיהן רק יגדלו עם הזמן, לרבות עלות נסיעה זעומה, עלות טיפולים כמעט-זניחה ועם הזמן, טווח גדול בהרבה ומחיר ידידותי יותר. כמכונית עירונית הזואי מספקת ויותר, ואי אפשר להתעלם מהתדמית הירוקה-מתקדמת שהיא מעניקה לבעליה. אך כמכונית רב-שימושית הנדרשת להתחרות בדגמים רגילים ומצליחים, בעיקר עם תג מחיר כה עסיסי, היא עדיין לא משכנעת.

(צילום: ניר בן זקן)